שלום לך, שואל יקר!

לפני הכל, יש כמה שאלות קטנות שאני חש צורך גדול לשאול אותך;

• אם אין לך חשק להקשיב לשיעורי אמונה – מה אתה עושה שם בכלל?
• מדוע נכנסת לכאן?
• מדוע שאלת את השאלה הזו?
• מה אכפת לך לחוש ריקנות? ומדוע בכלל אתה חש בה?
• למה כואבת לך העובדה שאין לך חשק לחפש את האמת?
• למה אתה שונה מרבים מבני גילך, שלא שומרים מצוות כלל, ועם זאת – לא חשים שום ריקנות ושום חסר?

אני מעריץ!

משום מה, נדמה מבין השורות כי תדמיתך העצמית מטושטשת, ואתה לא מכיר בערך עצמך כמות שאתה. אך אני, כשקיבלתי את שאלותיך, התרגשות רבה מלאה אותי!

ידידי, אתה לא בשיאו של משבר גיל ה-40, בחזור מהפסיכולוג, על שפת-ים עם חפיסת סיגריות ריקה, תוך התדיינות עצמית על משמעות החיים ואובדנם.

יושב לו בחור, בן 24, החיים לפניו, העולם פרוס מולו, כל פינה בגלובוס קוראת לו "בא תהנה", יצריו דוחפים אותו לכבוש את העולם, ומול כל זה – הוא עומד ושואל – "לאן?" הרי יכולת בקלות למרוח את עצמך בתשובות ותירוצים, לשמור ולא לשמור, "להשתדל" או לעבוד על עצמך שאתה רוצה להשתדל, ובינתיים לזרום על מסלול החיים. אך לא! אתה עוצר, אתה מחפש, אתה שואל!

אכפת לך לאיזו הגדרה דתית אתה משויך!

אכפת לך שאתה מקיים מצוות מיראה ולא מאהבה!

אתה מחפש דרך להתרומם!

יתכן שלך נראית המציאות הזו עובדתית ומאוד לא מיוחדת. אך מהצד – אני רואה בכך מציאות נפלאה ומרגשת, ולכן אני תמה – מה פשרו של דוק העצב והייאוש המבצבץ בין מילותיך.

אין לך טעות

כדי למצוא אבדה – צריך לחפש אותה. צריך לחוש בחסרונה. צריך להבין את מהותה. ואם באבדת החיים עסקינן, ואם בחיפוש אחר מושגים עמוקים כמו משמעות ותכלית אנו מדברים, אזי התחושות והתכונות שלך מובילות אותך בדיוק אל המסלול הנכון!

לפני שניגש אל גוף השאלה, חשוב מאוד שתבין כי המציאות הזו בה אתה כלל עומד ושואל היא מציאות מבורכת, מציאות המצביעה על אינטליגנציה, על חכמת חיים ועל בגרות אמתית, ומציאות שהיא בסופו של דבר היחידה שיכולה להוביל את האדם אל אמת אמתית וחיים אמתיים.

בא נחשוב יחד

לגופו של עניין.

מדבריך, בולטת העובדה שאתה בחור בוגר וחושב. אין לי ספק שגם בין רעיך אתה נחשב לבחור חושב וחכם.

אם היית יושב אתך יחד לשיחה אמתית, לא הייתי מרצה לך טקסטים, אלא מנסה לחשוב ולתהות יחד איתך.

זוהי הגישה הנכונה לעניות דעתי ברוב המקרים, ובמיוחד מול שאלות נכונות וחכמות.

המירוץ להנאה

אני ואתה נמצאים יחד עם חברי מועדון הציביליזציה האנושית, על כדור קטן. גרגיר ביקום אינסופי. מה בעצם אנחנו עושים כאן? מה אנו מחפשים בעולם הזה? לאן הולכים כולם?

טיפה מחשבה תוביל למסקנה מוכרחת – ליהנות. זה מה שכולם מחפשים. ללא יוצא מן הכלל. למעשה, כל תנועה קטנה של כל בן אנוש עלי חלד, הייתה אמצי כדי להגיע לתוצאה הסופית – ליהנות. גם התהפכות במיטה תוך כדי שינה, מטרתה להיטיב את השינה ברגע שאחרי ובעצם – ליהנות. זהו חוק יסוד בלתי ניתן לערעור.

וכל השאלה היא – איך עושים את זה?

כמובן, איש בהנאתו יחיה. כל אחד מוצא דרכים יצירתיות יותר ופחות כדי ליהנות. אבל יש בעיה קטנה, שאנסה לצמצם אותה למילים בודדות.

מנגנון הכשל בהנאה

מנגנון ההנאה פועל על ידי מילוי תחושת חיסרון. כשחסר לי (ילדים/כסף/שלוות נפש/משמעות לחיים) – רע לי, כשמתמלא לי החיסרון אני חש הנאה. כך, ורק כך פועל המנגנון. נמשיך, כשתינוק נולד, מה חסר לו? טיפה מזון, קצת חום והגנה. כשהצורך ימולא – הוא יחוש הנאה ושלמות. כעבור כמה ימים – הוא כבר ירצה בימבה. רק היא זו שתמלא לו את חסרונו והוא יחוש בתענוג. כעבור עוד כמה ימים – הוא כבר ירצה שברולט. כעת היא זו שתמלא את חסרונו. מה קורה כאן?

כלי הקבלה של האדם, במהלך השנים, הולכים ומתרחבים. הולכים וגדלים. ואגב, ככל שהוא חכם יותר – הוא מתקדם מהר יותר. עד איפה הם יתרחבו? למעשה – עד אין סוף. ככל שהוא ימלא את חסרונותיו וצרכיו, כך כלי הקבלה שלו יגדלו וירצו יותר ויותר. וכאן בדיוק הבעיה, שהעולם הזה – הוא סופי. התענוג החומרי יכול למלא את צרכינו בגבול. תשאל את טראמפ…

בשלב הבא תבוא התשוקה לכבוד (נשיאות?), שהיא כבר יותר רוחנית אך עדיין – מוגבלת בסופו של דבר. וכך מוצא האדם את עצמו במקום בו הוא אינו נהנה מכלום, שום דבר לא מספק אותו, והוא לא מוצא טעם לחייו.

פתרונות אפשריים

מה עושים? כמה אפשרויות:

משלימים עם מה שיש. אפשר לעקם לצורך זה את מאמר חז"ל "איזהו עשיר – השמח בחלקו". נכון, אני רוצה להיות נשיא אמריקה ונשיא רוסיה ביחד, אבל אי אפשר. אז אסתפק בנשיאות ארצות הברית וזהו.

מחפשים מילוי רוחני, שהרי לרוחניות אין סוף, ומנסים למלא באמצעותו את הבור. "אחי, את אמריקה מיציתי, זהו, כבר לא מעניין. עכשיו אני מחפש חוויה 'מעבר', משהו מסתורי ומאתגר במזרח הרחוק…" מוכר? לא בטוח שיש מילוי כזה והוא אכן ימלא את החסר – אבל איזו ברירה כבר יש.

סורקים את האזור בחיפוש הגג הכי גבוה ונגיש…

חתיכת בעיה, מה?

זה לא איזו בעיה פילוסופית שאפשר לזנוח. מי שקצת חושב – מתפלץ מהמסקנה הזו! הרי אלו הם החיים שלי! לאן הם הולכים? לאן הרכבת הזאת נוסעת?!

הקדוש ברוך הוא ברא את העולם כדי להיטיב לנבראיו. ככה למדנו, לא? אבל יש כאן פדיחה סיסטמתית! קרון החיים שלנו טס לכיוון הקיר! איך נהנים בעולם כזה?

עד כאן תיאור הבעיה.

מהיכן נובעות שאלותיך?

איך זה עונה על השאלה שלך? כפי שאמרתי, אינני מרצה לך טקסטים, ואינני מתיימר לעמוד במקום בו אני ראוי לעשות זאת איתך, אך אני יכול בהחלט לעמוד ולחשוב יחד איתך.

שאלותיך מגיעות לדעתי, ותקן אותי אם טעיתי, מהמקום המתואר כאן.

אתה מתאר מצב בו אתה שומר חלק מהמצוות מתוך יראה ולא מתוך אהבה, אך ברור שביראה זו מונח יותר מקורטוב של אמיתיות וישרות! שנינו יודעים שלא קשה למרוח ולברוח, ובתחומים אחרים הוכחת שאתה יודע לעשות את זה. ולמרות זאת, אתה שומר על היראה. הייתי 'עף על עצמי' ואומר כי הסיבה שאתה שומר את המצוות הללו מיראה היא – אהבה…

הסיבה שאינך פורץ גם את הגבולות הללו הינה משום שאתה חש שיש משהו מעבר, יש איזו תחנה סופית לכל העסק הזה, יש בורא עולם שרוצה מאתנו משהו. והבעיה (שאגב, מצויה מאוד בקרב אנשים חושבים) – שמעבר לדקלומים דתיים מקובלים אינך חש שיש לך תשובה ברורה.

אתה מציין שאין לך חשק לברר, בלי לפרט את הסיבה לחוסר החשק הזה. יתכן שהסיבה היא משום שכל בירוריך עד היום לא הניבו את התוצאה הרצויה. ברור ומוסכם כי אם תדע שיש לך אפשרות לקבל פתרון לבעיה שהוצגה כאן, כן תשקיע בכך שהרי זהו פתרון לכל מנגנון ההנאה שכולנו רודפים אחריו!

מסקנה מוטעית

כיון שאינך מוצא פתרון ברור, אתה תוהה ובצדק "על מה אני משלם את המחיר הזה? בא נפר גם את הגבולות האחרים, ולפחות נהנה כאן ממה שיש", אבל האמת הטבועה בך לוחשת לך שזה לא אמיתי, שיש כאן משהו שמסתתר, ואולי תלך לשאול ב"אקשיבה"…

חבר, אני מעריץ אותך על המקום בו הגעת בגיל כה צעיר.

מובן כי לבעיה שהוצגה כאן, ולכל הנלווה אליה – ישנם פתרונות ברורים, יש תכלית ברורה, ויש הסבר מובן לכל התהליך.

אם תרצה – אוכל להעלות אותם ולדון בהם יחד איתך. תגיב על התשובה או שתשלח בקשה להמשך להנהלת האתר.

המשך בדרכך!

אך גם אם לא תמשיך במסגרת זו, בקשה לי אליך – אל תתייאש !

חפש, חפש, חפש! אתה על המסלול הנכון, אתה בדרך הנכונה, אין לך טעות או תמיהה ביד כי אם אמת, ועליך רק לברר אותה! אל תיתן לשאיפתך הטהורה לכבות.

אוכל להבטיח לך בשם מישהו שיודע מה הוא אומר, שאם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה – אז תבין יראת ה' ודעת אלוקים תמצא!

בהצלחה רבה

ישראל

[email protected]