The Butterfly Button
האמונה גורמת לי לחרדה

שאלה מקטגוריה:

אני מתמודד עם פחדים וחרדות והרבה פעמים מרגיעה אותי המחשבה שה׳ רוצה בטובתי מגן וכו׳ . אך לפעמים אני נכשל ונופל ואז אני כמה ימים בחרדה ואני לא יכול להיעזר באמונה כי היא גורמת לי הפוך – לחרדה יותר מהעונש. אז איך מיישבים בין הבטחון בטוב לשכר ועונש?? תודה

תשובה:

שלום לך שואל יקר,

קרtתי את שאלתך והערכתיך מאד.

במישור התורני- הערכתי את הרצון שלך לנסות ולהבין את דרך הנהגתו של הקב”ה בעולמו.

ובמישור המעשי-הערכתי את החלטתך שלא להתמודד לבדך ועם עצמך עם החרדות בנושא שכר ועונש המתווספות אצלך על כל מיני חרדות ופחדים שיש לך בחייך האישיים, אלא לפנות ולהשיח את לבך.

מן הסתם הפחדים והחרדות שיש לך בחיים האישיים נובעים מכל מיני מאורעות שאין לך יכולת לשלוט עליהם, לפחות לא באופן מלא.

לכן טוב עשית שלא בחרת להוסיף עליהם עוד חרדות ופחדים שבהם אתה כן יכול לנסות ולשלוט.

אבל במחשבה שנייה האמת היא, שגם בנוגע לחרדות הנוגעות לחייך האישיים אתה יכול לנסות ולשלוט, לפחות במידה מסוימת.

 

אגע בנקודה זו בהמשך.

ולגוף הדברים-

ראשית, מדבריך עולה שהינך בחור החי את הידיעה שהקב”ה משגיח בפרטיות על כל מעשי בני האדם.

על כך כמובן שמגיעה לך מלוא ההערכה והכבוד.

המשך בכך. “ראשית חכמה יראת ה'” לימדונו חז”ל.

ואכן, האמונה בשכר ועונש היא אחד מהיסודות הבסיסיים והחשובים ביותר ביהדות.

ספר החינוך מונה בתחילת ספרו שש מצוות תמידיות שאפשר לקיימן בכל רגע ורגע.

אחת מהן היא מצוות יראת ה’ שעניינה ידיעה ש-ה’ משגיח על כל מעשה ומעשה של האדם.

 

אולם, דווקא בגלל שאתה ירא שמיים וחושש מעונש זה עצמו מהווה נקודת זכות גדולה מאד עבורך.

אסביר את דבריי.

הינך כותב שאתה מתמודד בחייך עם כל מיני פחדים וחרדות.

אני מניח שחרדות אלו מלווים אותך כבר הרבה זמן. אולי אפילו כבר כמה שנים טובות.

מכיוון שלא פרטת ממה נובעים חרדותיך ופחדייך אני מניח מן הסתם שישנן מאורעות בחייך האישיים הגוזלים ממך את מנוחת הנפש ואת יישוב הדעת וגורמים לך לעיתים קרובות לחרדה גדולה באשר למצבך כיום ובאשר לשאלה מה יהיה איתך בעתיד הקרוב ובעתיד הרחוק.

מנוחת הנפש ויישוב הדעת הן תנאים בסייסים והכרחיים לשם עבודת השם.

אדם שטרוד בדאגות ובחששות לא יכול לעבוד את ה’ כראוי.

עבודת השם באה מתוך שמחה. חרדות ודאגות הם היפוכה הגמור של השמחה.

כמו כן, הנך כותב שאתה חווה לעיתים נפילות וכישלונות.

גם כאן לא פרטת במה המדובר אך אני מניח מתוך דבריך שכוונתך לנפילות רוחניות בעניינים הנוגעים ליראת שמיים.

כנראה שהחרדות והמתחים שאתה נתון בהם הן שמובילים לפחות לחלק מהנפילות שאתה חווה.

כשאדם לא שרוי בשמחה אזי הייצר הטוב שבו אינו השולט. וכשהייצר הטוב אינו שולט, מגיע מחליפו- הייצר הרע ותופס את הבכורה.

ודווקא בגלל זה כתבתי לעיל שהעובדה שהינך ירא שמיים מהווה נקודת זכות גדולה עבורך גם בעת נפילותייך.

שכן, הדבר מעיד על כך שהנפילות שלך לא נעשו מתוך זלזול ושאט נפש כלפי מצוות התורה, אלא הן נעשו מתוך מצוקה וקושי שבהם אתה נתון.

הנפילות שלך הן סוג של בריחה זמנית מהחרדות והפחדים שאופפים את חייך.

והראיה, שמיד לאחריהן אתה מתמלא בחשש מעונש שמיים.

אדם שחוטא ועובר עבירות מפני שסתם כך התחשק ו”בא לו” אינו חושש מעונש שמיים.

לכן, אתה יכול למצוא עידוד גדול בעובדה שהנפילות גורמות לך לחרטה ולפחד מהקדוש ברוך הוא.

 

יחד עם זאת, כמובן שצריך לחשוב מה ניתן לעשות בכדי למנוע את אותן נפילות מלהתרחש שוב ושוב מעת לעת.

 

ומה אם כן ניתן לעשות?

 

להשתדל כמה שיותר שהחרדות והפחדים הנובעים מחייך האישיים לא ישתלטו לך על המחשבה ועל סדר היום שלך.

אתה צריך לעשות כל מאמץ להתמלא באנרגיות חיוביות ובאופטימיות.

וכיצד תעשה זאת?

דרך אחת היא להרבות בפעילות גופנית.

פעילות גופנית ממושכת- לפחות במשך 45 דקות, כמה פעמים בשבוע ואם אפשר אפילו מידי יום, גורמת למוח להפריש לגוף חומרים כימיים שונים המפחיתים מאד את החרדה ובמקום זאת ממלאים את את האדם בהרגשה של אופטימיות.

כן כן, זה משהו שעובד בשטח. נסה על עצמך ותראה תוצאות.

בחר לעצמך סוג של פעילות גופנית שאתה מתחבר אליה- ריצה, שחייה, הליכה מהירה, שיעור התעמלות קצבי ומאתגר, משחק כדורסל קבוצתי וכדומה.

בתנאי שתתמיד בכך כמובן.

דרך נוספת היא לנסות ולהתמקד בדברים שמשמחים אותך ואתה אוהב לעשותם- ללמוד דברים שאתה אוהב במיוחד, לקרוא ולהחכים בדברים שמעניינים אותך במיוחד, לשמוע מוזיקה שאתה אוהב וכדומה.

חשוב מאד להשתדל, כלל שהדבר ניתן, לשהות במחיצת חברים וידידים ולא להיות בבדידות שהינה כר פורה להגברת ההשפעות השלילות של המתחים והחרדות.

 

וכמובן, ללמוד כמה שיותר תורה.

 

מי לנו גדול מדוד המלך עליו השלום שהעיד על כך כמה וכמה פעמים באומרו: “פקודי ה’ ישרים משמחי לב”; “לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעוניי”; ו-“תורת ה’ תמימה משיבת נפש”.

 

המדובר בכח סגולי שמיימי מיוחד שהטביע הקב”ה בתורה הגורם לכך שאדם הלומדה נעשה שמח ודעתו מיושבת עליו.

גם כאן הכוונה כמובן ללימוד תורה בתחום שאתה מתחבר אליו ובקצב ובסגנון המתאימים לך.

אתה מכיר את עצמך יותר טוב מכולם ויודע איזו צורה של לימוד תורה תוביל אותך לכך.

 

אני מקווה בעבורך שמכלול דברים אלו יפחיתו כמה שיותר את החרדות והפחדים שמהן אתה סובל וממילא ימנעו את הנפילות הרוחניות שחווית.

 

ואסיים בתקווה שהדברים המעיבים על חייך האישיים ייפתרו במהרה ואו אז תוכל לעבוד את ה’ בשמחה שלימה מתוך מנוחת הנפש ויישוב הדעת.

ברכה  והצלחה!

צבי

 

zvikadr@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה עושים כשאין כוח לחיות?
מה עושים כשאין כח לחיות? אני מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת בטיפולים מתישים כואב לי הכל מאחוריי אישפוזים כואבים אני מאובחנת עם הפרעת אישיות גבולית אני קיצונית אוהבת ושונאת בצורה קיצונית אני נשואה עם ילדים ואין לי כח אני רוצה להיות האמא הכי טובה ואם לא מצליח אז לא באלי...
ראש השנה עבר נורא אז מה יהיה עם יום כיפור?
קשה לי ממש המחשבה שיום כיפור הולך להגיע. ראש השנה עבר עלי גרוע. נרדמתי ולא התעוררתי לתפילה לא הספקתי להתארגן ,הרגשתי כל החג תחושה של הפוך מחג..המשפחה שלי לא תורנית מה שהביא שלא היתה פה אוירה מתאימה בכלל ליום הדין.. ואני מדברת בעדינות.. בכללי אני מרגישה גרוע עם עצמי, שומעת...
כשנדמה שאי אפשר ליפול יותר אלוקים מוכיח לי אחרת
מאז שהייתי ילד עברתי ייסורים לא שגרתיים אני בן 26 ומרגיש בן 70 ממש צרה רודפת חברתה ולא אני לא מפונק ולא מדבר על כסף או דברים שמעסיקים בני נוער אני מדבר על דברים קשים שהמעט שכן ידעו מה אני עובר פשוט היו בהלם שדברים כאלה קורים. עם זאת אני...
בלגן בחיים - בבית בחברה ובלב...
אני בת 18 וחצי הכל התחיל לפני לפני שנה וחצי כשאחותי שאיתי בחדר התחילה לסור מהדרך . הרגשתי שאם אני רוצה לשמור על עצמי אני צריכה לצאת מהחדר אז עברתי לישון בסלון כי לא היה לי חדר אחר ואחותי הגדולה (אחרת)לא הסכימה שאעבור להיות איתה בחדר וכמובן שזה היה ממש...
איך נגמלים מההתמכרות לעישון?
לפני תקופה הפסקתי לעשן סיגריות וקנאביס שהייתי מכור אליהם ממש בעקבות לחצים גדולים שהיו לי בחיים וכעת ברוך ה התאזן מצבי יחסית למרות שעדיין יש חודשים שאני מתקשה אבל יותר טוב ממה שהיה ואני כעת מוצא את עצבי עם לחצים וחרדות בצורה שמעולם לא היה לי ואולי זה משהו שתמיד...
מתוסכל מכל מה שלא השגתי עד עכשיו בחיים שלי
אני מתוסכל מההשגים שלי אני כבר בן 50 ותמיד דמיינתי שבגיל הזה אהיה לאחר השגים מרשימים, אך עתה אני מוצא את עצמי בפני שוקת שבורה אני לא יודע ש”ס, אין לי משרה שהייתי מעניין בה, כסף אין לי ב”ה יש לי משפחה וילדים ועל כך אני מאושר ומודה לה’ מאד...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן