The Butterfly Button
האם לספר לבחור שאני נפגשת איתו על אתגרים נפשיים שלי?

שאלה מקטגוריה:

אשמח לעזרתכם
אספר את הרקע ברשותכם כדי שאוכל אח"כ לשאול את השאלה, בת 25 בת בכורה יש לי עוד 4 אחיות קטנות, התקופה הקשה של חיי הייתה בסוף י"א התחילו אצלי מחשבות טורדניות בנושא של ניקיון ושטיפת ידיים אני מניחה שמה שגרם לזה להתפרץ היו כמה גורמי לחץ באותה תקופה אחותי הקטנה חלתה והייתי בעלת משקל עודף גבוה והייתי בודדה מאוד.
באותה תקופה הייתי עצבנית ורבתי המון עם המשפחה, כעסתי והייתי מאוד לא נעימה. זה השפיע על אחותי האמצעית ואני מרגישה שיש לי חלק בכך שגם אצלה התפתח ocd היא לקחה תרופות כיום היא בטוב ב"ה והפסיקה עם התרופות.
התקופה הזו חלפה ב"ה הדבר המשמעותי שעזר לי זה התחזקות באמונה שהכל לטובה מאת ה' גם התחלתי תואר ראשון בפסיכולוגיה והייתה לי יותר תעסוקה והיום שלי החל להתמלא. באותה תקופה של הלימודים הבנתי שזה בעצם ocd אבל אף פעם לא הייתי בטיפול נפשי או תרופתי ולא אובחנתי בזה.
*אציין שגם בתחילת התיכון הייתה לי תקופה שהייתי בודקת דברים בחזרתיות גם באותה תקופה הייתי חסרת ביטחון והייתה לי חברה שהתנכלה אליי ואחרי שהתנתקתי ממנה זה פסק.
כיום אני בקשר עם מישהו ואני יודעת שאני רוצה לספר על התקופה הזו אבל לא יודעת איך (בקשר הקודם סיפרתי על כך בהודעה והוא נעלם, אבל אין לי אומץ לעשות את זה בדרך אחרת)
אז רציתי לשאול מה אני חייבת לספר- האם גם לספר על הocd של אחותי ?
האם לכלול גם את הסיפור של תחילת התיכון ?
האם לספר שזה נקרא ocd ויכול להיות שזה גם עובר בגנים? (אני יודעת שכמו כל תכונה שעוברת בגנים לא בהכרח שתהיה התפרצות אלא זה תלוי גם במידה רבה בסביבה)
*אציין שהייתי אצל מאמנת דתייה מרווקות לחתונה בהתחלה היא אמרה לי שאין צורך לספר כי לא אובחנתי וזה כבר באמת לא משפיע על חיי בשום צורה, אבל אחרי שאמרתי לה שזה חלק משמעותי מחיי ואני מרגישה זה עוצר אותי מלהפתח, היא אמרה שאני יכולה לספר בטפטופים, אין לי מושג איך ומה לעשות אבל אני יודעת שאני רוצה להיות כנה.
אני משתדלת להאמין שה' ישלח את הזיווג המתאים שלא יפחד או יחשוב שאני משוגעת.
בבקשה אשמח לעזרתכם.
תודה רבה ובשורות טובות לכולם.

תשובה:

שלום שואלת יקרה בת ישראל כשרה

למה כינתי אותך "כשרה" כי את שואפת להיות כשרה למהדרין ולא להגיע לידי חשש של שקר אם לא תספרי לבחור על חלק חשוב שעיצב את חייך.

בבואנו לדבר על שאלתך יש לשאלה זו שני היבטים עיקריים

מבט ראשון על החיוב ההלכתי

מבט שני על החיוב האנושי זוגי

מבחינת הלכה היחס של פוסקי ההלכה בהגדרה שלהם על שידוך/ היכרות זה שזה חמור אפילו מלעשות עסקה היות ותלוי בזה שאלות חמורות של חשש נישואין לבטלה כי אם יש מידע שהוסתר והוא ברשימה שמופיע בחז"ל כדבר שמוגדר מום אז האשה הזו אפילו לא צריכה גט מעיקר הדין (להלכה אנו פוסקים שמספק כן תקבל גט) כי הנישואין הללו בטלים מלכתחילה וזה היה חתונת טעות, והיות שזה שאלה חמורה פוסק בעל האגרות משה הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל על פי פסקו של הנודע ביהודה שזה יותר חמור מעסק רגיל וחייבים לספר הכל מראש.

אם נביט מה החוט שעובר בין כל סוגי המומים שצריך לדווח מראש נראה שהעיקר הם דברים שנראים בחיצוניות או דברים שמפריעים בתפקוד היומיומי..

לכן אם ההתמודדות שלך היא משמעותית בתפקוד החיים בהווה או בעתיד או שניכר בחוץ יש חובה לספר את זה מראש אחרת זה עוון חמור.

במקרה שלך כלפי חוץ לא ניכר כלום, ולא אובחנת רשמית ואפילו לא טופלת תרופתית אלא התגברת על זה באופן עצמאי פלוס סיוע של שיחות עם אשת מקצוע, ולכן לכאורה אין צורך לספר, אממה יתכן מאוד ובהריונות או אם תזדקקי לסיוע בהורמונים במהלך החיים זה עלול להתפרץ שוב, ואז אנחנו בבעיה של מקח טעות….

מצד שני לספר לו על הגנטיקה ואחותך זה לא משהו שאת צריכה לספק לו מידע ואם הוא רוצה שיבדוק בגוגל ויעשה שיעורי בית ויחליט מה לברר ולשאול ומה שלא אין צורך להוסיף מעבר לעצם סיפור התופעה.

עד פה דיברנו מבחינה הלכתית בלבד, אבל יש פה נדון הרבה יותר חשוב מהשאלה ההלכתית, שאלת האמינות הזוגית לא רק שהוא יפגע ביום שיוודע לו בדיעבד שלא ספרת לו, אלא איך את תסתובבי כל החיים אם לא תספרי לו בתחושות בטן שאת מסתירה מאהובך מידע שחשוב לך בחיים, זה עצמו יצור ריחוק ובעיה בבניית יחסי אהבה וזוגיות ראויה.

מלבד זאת כאמור יש פה חוסר אימון שזה עצמו יכול להיות טריגר לבעיית שלום בית בעתיד יותר מעצם הבעיה, כי העלמת המידע יגרום לריחוק וחוסר אימון שאת אחריתו מי יכול לדעת ל"ע.

תרשי לי בנימה אישית לספר לך כאדם בעל רקע רפואי שחשש מאוד מי תרצה להתחתן איתו, אמר לי אדם חכם "המחלה שיש לך היא עוד כלי לבירור מי היא אשתך, כי מי שלא רוצה אותך בגלל המחלה זה סימן משמים שהיא איננה הזיווג שלך, יש לך מתנה מה' יתברך לברור דרך עוד כלי מי מתאים ונגזר שיהיה בת זוגתך" כך הוא אמר לי וזה מאוד חיזק אותי והנחה ומנחה אותי.

על אף כל האמור החכמה הגדולה זה מה לספר איך ומתי, אם זה ייעשה בצורה נכונה במינון הנכון ובמקום הנכון את יכולה להיות רגועה שעשית את המקסימום כלפי שמים וארץ.

מה לספר?

כל מילה חייבת להיות מדויקת היטב! וכדאי לתרגל את זה מראש עם חברה או בת משפחה.

המסר הוא: "היה תקופה בצעירותי שהיו לי תחושות אישיות של כפיתיות שלא הזדקקתי בגללם לטיפול תרופתי ובס"ד זה עבר לי אחרי תקופה שקיימתי שיחות אישיות עם אשת מקצוע"

איך לספר?

לא להודיע לו מראש שיש לך היום הודעה דרמטית בדייט/פגישה,או גם לא להיות לחוצה תוך כדי ולהגיד אני קצת בלחץ כי יש לי מידע חשוב לספר לך אלא פשוט להשחיל את זה תוך כדי דברים כאילו את מספרת של שבכתה ח' היית בגן חיות ונבהלת מהאריה בערך… ככל שהוא ישאל שאלות תעני בטביעות ובלי סמני התרגשות או דרמות, גם אחרי שאת מסיימת לספר לא לשאול אותו אם זה מפחיד אותו, או להגיד לו איזו הקלה יש לי ממש פחדתי לספר לך… פשוט להמשיך בשגרה.

מתי לספר?

בשלב שנראה לך שזה מתקדם לכיוון חיובי, ושהבחור מוצא חן בעיניך וזה הדדי, תקיימי דייט/פגישה במקום פתוח תטיילו בין הגינות והעצים ושם תוך כדי שיחה בהליכה כשאתם לא פנים מול פנים, תספרי את הדברים בביטחון ותפילה שמי שעזר לך עד היום לא יעזוב חסדו מאתך לעד.

תגובה שלו:

יתכן שיגיב בבהלה, יתכן שיגיב בהתעניינות סתמית או מעמיקה, ויתכן שמבחינתו זה לא כלום והוא הבין את העומק, את לא צריכה להיפגע או להתרגש משום תגובה ולהיות מוכנה להכל ולהגיב במתינות והגיוניות. יתכן שזה רגע מורכב עבורו שהוא רק רוצה להבין ולעכל.

לסיכום דברי יתכן מאוד שעל פי ההלכה הפשוטה את צריכה לספר את שעבר עליך אבל לא זה מה שמנחה אותנו בשאלתך היקרה, אלא שאלת החוסר אימון שייוודע בדיעבד למי שיהיה בעלך או חתנך על המידע, זה יכול לפרק בית לא עלינו ולפגוע באהבה לנצח.

ולכן מומלץ בשלב מתקדם לספר את המידע ללא דרמות והודעות הכנה מראש, אלא בגינה / פארק/ ליד הים, תוך כדי הליכה, לא להרחיב במידע ועל ידי כך לחסוך לו עבודה בגוגל אלא אם כן הוא ישאל שאלות, להיות מוכנים לכל תגובה ולענות עליה בחכמה ותבונה.

ובזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל

כתיבה וחתימה טובה וסליחה על האיחור במענה

ותבשרי טוב בקרוב

אברהם ב.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך ניגשים לנישואין מתוך עבר ורקע כואב?
אני בת 30 ומאד רוצה להתחתן ולהקים בית. יחד עם זה יש לי המון פחדים וחששות מכל הנושא של השידוכים. הרקע שלי קצת מורכב. עברתי דברים לא קלים בילדות, ומגיל עשרים בערך אני בטיפול ועושה הרבה עבודה פנימית. אני במקום הרבה יותר טוב היום, אבל אני עדיין עובדת על עצמי....
איך אוכל לסמוך על מטפלים אחרי מה שעברתי איתם?
ממש תענוג לראות מקום שאפשר לשפוך את הלב באנונימיות ולקבל תשובות ללא שיפוטיות. לעצם העניין, עברתי הרבה בחיים שלי. מסלול שלא הייתי מאחל לאף אדם בעולם. החל מניצול תמימות של ילד וחוסר מודעות לעובדה שאני מנוצל לרעה. "חבר טוב" לספסל הלימודים שהיה כ"כ טוב עד שהלכתי לבקר אותו כל שבת...
השוני ביני לבין הבחור מסובך מדי לנישואין?
אני נמצאת כבר  כמה חודשים בקשר (שידוך) עם בחור מדהים. יש לו לב טוב, הוא אכפתי, עדין ומעניק אהבה בלי גבול. הקשר שלנו יציב, מבוסס על כבוד הדדי, והוא באמת בחור נדיר עם מידות טובות שקשה למצוא היום. למרות כל הטוב הזה, כבר תקופה ארוכה שמלוות אותי תחושות של אי-שקט...
ללכת לטיפול? או לוותר עליו?
הייתי הולך בעבר לטיפולים פסיכולוגיים וזה עזר לתקופה ואז הולך שוב לפי הצורך. בעקבות משבר זוגי כלשהו שהיא בחרה לפעול בדרך מסוימת וכפתה עלי טיפול וכשדיברנו על זה היא רק אמרה שמעכשיו עולים על דרך המלך ואני יהיה בעל ואבא בריא החלטתי שעד כאן.זה לא מגיע לה. לא מגיע לאשתי...
ללכת ללמוד תואר טיפולי?
אני בחורה שתמיד אהבה לעזור, להקשיב לתמוך ולייעץ, תמיד הייתי האוזן הקשבת לחברות שלי, תמיד אהבתי לחפור ולהעמיק בנושאי רגש ונפש. החלום שלי כבר שנים הוא ללמוד מקצוע טיפולי, אבל אני חוששת מאד. בעבר כשהייתי בתקופה קשה הייתי אצל יועצת ושיתפתי אותה באחות המשמעותית והטיפולית שהיתי עבור אחי הקטנים גם...
האם אפשר לחוות רומנטיקה ואהבה בשידוך חרדי?
אני בחורה שסיימתי לפני תקופה את הסמינר, חברות שלי כבר התחילו שידוכים לפני כמה חודשים,  ואני אמורה להתחיל בקרוב, ויש לי כמה שאלות וספקות על הנושא שאשמח לשמוע אם יש לכם איך להחכים אותי או ליישב את הדברים על ליבי. לפני כן אוכל להגיד שאני בחורה שכלית, וכשחברות שלי זולגות...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן