שלום לך אדם יקר שביקרים.
הערכה גדולה על שאלה ענקית נכונה ופנימית.
שני חלקים יש באדם. החלק הדתי והחלק האנושי.
וכוונתי היא כך, ישנה כאן שאלה דתית, באיזו חברה אהיה דתי יותר, או באיזה מקום אהיה נכון יותר כלפי האלוקים, האם בקהילה חרדית, או בקהילה דתית. כאן או כאן.
דבר זה, לבחור בין סוג וגוון של יהדות מן הבחינה הדתית, יהיה לך קשה מאוד, כיון שמי ידע איזו מהן צודקת, ואיזו מהן קרובה יותר אל הקב"ה. לא נראה לי שנוכל לא אני ולא אתה ולא רבים וטובים להחליט החלטה מוחלטת, החלטה ברורה ונכוחה בעניין הזה. מפני שכל אחת יש בה מעלות שאין בחברתה, ויש בה גם חסרונות שאין בחברתה.
דבר אחד ברור לנו, אפשר להיות יהודי טוב גם כאן וגם כאן, ואפשר להיות יהודי רע גם כאן וגם כאן.
בזה אין כל ספק. שום ספק אין בכך, שאדם יכול לעבוד את ה' ביראה ובאהבה מכל מקום שיהיה, ובכל דרך שהיא, וכל הנחלים יורדים אל הים..
הקב"ה מלא חסד הוא, ואפשר להתקרב אליו מכל הכיוונים בכל הדרכים ובאין ספור אפשרויות זרמים גוונים ומהלכים.
יש לו סבלנות לכולם, יש לו מקום לכולם, ויש בו אהבה לכולם.. וכולם הם בניו אהוביו של המקום, ורוצים לעשות רצונו באמת ובלב שלם.
*
שאלה נוספת ישנה, איני יודע אם חשבת על שאלה זו, אך היא שאלה חשובה לא פחות. ולמעשה כמדומני ששאלה זו היא השאלה היחידה שעליך לשאול את עצמך ברצינות, ואותה מוטל עליך לבדוק לבחון ולברר יומם ולילה, להתקדם בה ולהתפתח בה, ולהסיק בה מסקנות ברורות, שיהיו נכונות לך ומועילות לך בזה ובבא..
שאלה זו היא השאלה הנפשית. וכוונתי היא לשאלה עמוקה ופנימית שנובעת מתוכך.
אתה נולדת למשפחה שחזרה בתשובה, אין דבר גדול מכך, ובמקום שבעלי תשובה ששינו את חייהם ובחרו מרצון להתקרב ממקורות זרים, תחת כנפי השכינה בכוחות פלאיים ועל טבעיים, אין צדיקים גמורים שנולדו משחר נעוריהם לתורה הקדושה, עומדים…
עם כל זה, עליך לדעת שהיציבות היא מן הדברים החשובים ביותר לאדם, יציבות וקביעות, פרח גודל בגינה וצומח לעץ, רק אם שנים קודם לכן הוא צמח ונבט, הכה שורשים עוד ועוד, הצמיח עץ קטן שגדל וגדל וגדל…
כך גם היא דרכו של האדם, אדם גדל בבית מסוים, צומח לאט לאט, מכה שורשים פה ושם, ואז נהיה לעץ.
כשנדרש, אפשר גם אפשר לעקור עץ נטוע, ולהעביר אותו ממקום גידולו למקום אחר, אך זה כואב מאוד, זה כואב לעץ, זה כואב לאדמה, וכעת צריך להשריש אותו מחדש, ולחכות ימים רבים עד שייקלט וישתרש שוב, כבראשונה…
לא עוקרים נטוע, ואם עוקרים צריך למצא לו מקום שיגדל שם זמן רב, בקביעות וביציבות.
הדבר הזה חשוב מאוד לנפש שלנו, נפש צריכה קביעות, נפש צריכה יציבות, ונפש צריכה שייכות, שייכות זה חלק מהתשוקות החזקות והנסתרות של הנפש שבתוכנו.
נפשו של כל אדם הרי היא מיטלטלת אנה ואנה כל העת, פעם למעלה בשמחה גדולה, ופעם למטה בעצב איום. ובעיתות שכאלה אדם צריך שתהיה לו בתוכו תחושה עמוקה של בית, של חמימות, של חברים, של ביחד, של יש על מי לסמוך ויש על מה להישען, יש להיכן לחזור, כי אני יודע מאיפה באתי ולהיכן אני שייך..
*
אתה יכול לבחור להיות חרדי, ואתה יכול גם לבחור להיות דתי, באמת בכנות ובתום לב, עשה מה שאתה חושב שטוב לך, עשה מה שאתה חושב שנוח לך, עשה מה שאתה חושב שיועיל לך..
אך בעיקר עשה מה שאתה חושב שייתן לנפש שלך שקט, שלווה, רוגע פנימי ויציבות.
כי אם תהיה לך ולנפשך שקט ושלווה, תוכל לצמוח גבוה מעל גבוה..
ואם תהיה במקום שלא ייתן לך את הדברים הללו, או שתהיה רגל כאן ורגל כאן, נפשך תסער ותנוע מכאן לכאן, עץ האישיות שלך לא יצליח לנסוק לגובה, ולהצמיח פירות טובים ואיכותיים, כערכך הגדול…
שוב, באמת שזה לא מאוד משנה היכן תהיה מוצב, כל עוד מטרתך היא אחת, להתקרב לה', לחיות באמונה, ולעבוד ביראה. הדבר שמשנה באמת הוא היותך אדם עם טבעים מובנים, שהבסיסי מביניהם הוא הרצון להיות שתיל עם אבא ואמא, ועם שורשים יציבים וחזקים. וזה הדבר הכי חשוב.
תבחר לך מקום שיהיה לך נוח בו, אם זה להיות חרדי, וזה לא לגמרי נכון שכל החרדים הם אותו הדבר, אולי הם נראים אותו הדבר, אך בהחלט ישנם סוגי חרדים שיודעים לתת מקום לאחר, ולהכיל שונות ומורכבות, משלבים תורה עם דרך ארץ בהצלחה מרובה, ועוד. צריך רק להיות מרוכז בלראות את הטוב, ובסוף הוא נמצא..
ואם זה להיות דתי, שגם שם ישנם הרבה סוגים, מכילים ופחות מכילים, ועליך למצא את הסוג שיכיל אותך, ויעניק לך את המיטב..
עליך להבין שישנה עדיפות לנפש להמשיך את סוג הסביבה שבה גדלת משחר נעוריך, ופחות לטלטל אותה למקום אחר. בסך הכל גם אם תלך למקום שמתאים לך יותר, תשלם מחיר מסוים של קליטה ושינוי..
כמובן שבתהליך ובמאמץ הכל אפשרי.. רק צריך להיות מודע לחשיבות הדבר, לתשלום הפעולות ומחיר המעשים…
אני מאחל לך בחירה נבונה ומושכלת..
ובעיקר נפש שמחה וצוהלת..
בהערכה ובברכת הצלחה בכל
דוד [email protected]
3 תגובות
ממש לא.
אני חרדיה ואף פעם לא הלכתי כמו עדר! כל דבר בדקתי וחקרתי (ואפילו שאלתי באקשיבה לא פעם ולא פעמיים) כל החברות שלי הם טיפוסים מעמיקים ויש לנו המון ויכוחים בענייני השקפה, כולנו חרדיות ולכל את השקפה מיוחדת משלה בתוך המסגרת של החרדיות. כך שלומר שכל החרדים הם כמו עדר- זו טעות גמורה.
אני מדברת מבדיקה וחקירה שח העניין…
אפילו שהייתי אצל המורה שלי (שנחשבת כרבנית ממש) ראיתי כשבעלה סיפר סיפור או מדרש או כל דבר אחר היא כן התווכחה שאלה והקשתה והראתה בכך דוגמא לילדיה שבחיים צריך לבדוק…
תשובה יפה וחשובה. תודה!
נכון שיש בעיות וחסרונות אצל הציבור החרדי עושים המון בגלל ההמון שעושה כך בלי מחשבה ורצון וכשמתפוצץ למישהו אחרי שהוא עבר התעללות או שהוא חושב שאין שום אמת ח"ו ביהדות בגלל שלא לו וגם לא להורים שלו היה שום טעם ביהדות אבל כך הנוהג כדי להמשיך להיות מקובל בחברה "וזה נראה לי הבעיה הגדולה שיש בחלק מהציבור החרדי"
אבל יש הרבה ואולי זה הרוב היום בגלל שזה גודל מיום ליום אלה שלא הולכים כמו עדר (שוואנצונים וד"ל) אלא שמוצאים את היסודות שמשם התחיל כל קבוצה וקבוצה בציבור החרדי (חסידיים – ליטאים……) שהם מיסודות קודש שהם מלאיי טעם כל אחד לפי הנפש שלו (וההמשך של היסודות ליטאים חסידים לפעמים הם רק עם הלבוש בלי התוכן הפנימי המלא והעשיר ולכך יש הרבה שלא יכולים להמשיך ככה בלי טעם כשחינוך מושתת על כבוד ואגו ועצבנות יתר והרבה בלי מח)
וכך יש הרבה שיונקים מהמעיינות הקדושים של ברסלב חב"ד איז'בצא ועוד ועוד
אבל אחרי הכל לכל אחד יש יצר הרע וצריך את המסגרות האלה (כמו שצריך שומר לגבי הלכות יחוד)
וללכת עם אידיאלאים בלבד זה לא נכון בגלל שמי יכול להעיד על עצמו שהוא יוכל להסביר ליצר הרע את האידיאל שלו (בעידנא דיצר הרע לית מאן דמדכר ליצר טוב (נדרים ל"ב:)
ולכן אני בתור חרדי בוחר ושמח במה שאני עם עוד קצת דעת ובריאות הגוה"נ
ויש המון חסרונות במקומות אחרים……