שלום וברכה

נגעת בשאלתך בנושא מרכזי וחשוב בחקר היהדות. רב בני האדם מדחיקים לאורך כל חייהם את השאלות, במקום לברר ולהעמיק באמונותיהם, ולהפוך אותם לעמוקות ומשמעותיות יותר. לכן כל הכבוד על האומץ והרצון לחקור ולברר, אני מלא הערכה על כך.

נושא השתלשלות ההלכה והשינויים שחלו בה הוא מורכב ובעל ענפים רבים, וגדולי החוקרים עסקו בו וכתבו אודותיו ספרים עבי כרס.

אבל ראשית לכל עלינו להבחין בכך שאין כל קשר בין המושג "תורה משמים" לבין השינויים וההתפתחויות שחלו בהלכה ובמנהג לאורך השנים, ואל לנו לבלבל בין הדברים.

המושג "תורה משמים" בנוי על המסורת היהודית המדויקת שאין לה אח ורע בשום עם בעולם.

כשנפנה את זרקור המחקר אל האומות השונות ניווכח בכך שאף אחת מהן לא טוענת שיש באמתחתה מסורת מסודרת ומתקבלת על הדעת, סיפורי העמים של הסינים, ההינדים, הסלבים, הנורבגים, היונים, הרומאים, האשורים, הפיניקים והמצרים. חושפים בליל מעורפל של מיתולוגיה הבלותית ללא מסורת היסטורית אחידה. לגאלים הקדומים, לגותים, לטטרים, לערבים לפני מוחמד ולמונגולים היו מעט מסורות שטחיות ומבולבלות שהעובדה הבולטת שבהן היא חוסר מהימנותן.

לעומת זאת, ביהדות מועברת המסורת בנאמנות רבה מאב לבנו, בדייקנות שאין דומה לה.

מלבד זאת ידועים לנו שמותם של אלפי אישים מרכזיים משחר התהוות העם ועד ימינו, יש בידינו הנתונים מתי נולדו אישים אלו, מה שם אביהם, מה היה פועלם, מי היו בניהם ומתי הלכו לעולמם.

ההיסטוריה היהודית מהווה קרן אור בודדת החודרת אל תוך מעמקי ההיסטוריה העולמית המעורפלת, ומאירה על אלפי גדולי עולם ענקי רוח שהטביעו את חותמם על הדורות הבאים.

בבית יהודי בו המסורת תופסת את החלק המרכזי בהווי החיים, סופג הילד קרוב ל-20 שנה את התרבות היהודית, שבתות וחגים, מאות מצוות, עשרות אלפי הלכות ומנהגים הממלאים בסיפוק את חיי רוחו מבוקר ועד ערב, מראשית שנה ועד אחריתה. בכל שבוע מוקדשת יממה תמימה לבלוי רוחני בחיק המשפחה, שהן 24 שעות של ניתוק מקצב החיים המהיר, לימוד פרשת השבוע והפנמת הערכים הנעלים הנלמדים ממנה.

במשך כל הדורות הללו, עברה התורה מדור לדור בצורה מאוד מדויקת, ועמה כרוכות תרי"ג המצוות כישיבת סוכה, תפילין, והלכות הפסח. כשרבות מן המצוות נועדו בראש ובראשונה להנציח את הניסים שנעשו לאבותינו בעת שנהפכו לעם.

לעומת זאת נושא השתלשלות ההלכה והשינויים שחלו בה עם השנים משקף אל נכון את עצם מהותו של המושג "הלכה", התורה עצמה נתנה לנו כללים כיצד עלינו לנהוג בכל דור ודור, ונקבעו מספר הוראות ברורות מה צריך לעשות כשהזמנים משתנים, ההלכה כשמה כן היא -הולכת ומשתנה מדור לדור, וכל זה טמון בכללי התורה. אין שום הגיון בכך שאותם כללים שהתאימו לחיים לפני 3300 שנה יתאימו גם לימינו אנו, עולם בו חלו שינויים מפליגים בטכנולוגיה, מדע, רפואה מתקדמת, מבנה הכלכלה, סוגי העבודות, ואפילו כללי המוסר.

כל העולם עובר שינויים בקצב מהיר. לדוגמא, מעמד האישה בעולם השתנה ללא הכר. לא יאומן אבל עד אמצע המאה שעברה, לא הייתה זכות הצבעה לנשים בארצות הברית שהיא המדינה המובילה את העולם אחריה בכל הקשור לקידמה ומודרניזציה.

גם אדם שרוצה להיות בכל מאודו "מוסרי" ינסה לבחון מהי אמת המידה למוסר אוניברסאלי והוא מהר מאוד יגלה שאין דבר כזה, בעוד שלפני כ-130 שנה היה זה מאוד מוסרי להחזיק עבדים ולהעביד אותם בתת תנאים, ומי שהתנגד לכך היה נחשב לאדם ההורס את הכלכלה האמריקאית. לאחר זמן לא רב נהפך הדבר למוקצה מחמת מיאוס.

כיום הטרנד הסוחף הוא הצטרפות לצמחונות הדוגלת בכך שאין כל הבדל בינינו לבין כל בעל חיים אחר, ייתכן שבעוד מאה שנה יהיו אנשים שיתביישו להכניס אל פיהם בשר חיה ועוף.

בציורים שצוירו בשנת 1905 ו"ניבאו" כיצד ייראה העולם כעבור מאה שנה בשנת 2005, כל הנשים צוירו לבושות שמלות הדורות ואף לא אחת עם מכנסיים!

בכל הקשור להיגיינה, עד אמצע המאה ה-19 לאף אחד בעולם לא היה מושג אודות הצורך בשמירה על הסטריליזציה, המיילדים היו משתמשים עם מלקחיים מלאי חלודה, והיו עוברים מחולה לחולה ללא שטיפת ידיים מינימאלית.

ודי אם נזכיר שלפני כשלושים שנה כמעט ולאף אחד לא היה טלפון סלולארי ולפני כעשרים שנה רוב האנושות לא שמעה בכלל על אינטרנט.

השינויים המפליגים שחלים בעולם מבחינה מעשית ומבחינה מוסרית מחייבים את פוסקי ההלכה, למצוא על פי כללי הפסיקה מה צריך לעשות בכל מצב חדש עמו הם נפגשים.

דווקא בגלל שהתורה היא תורת חיים, טמונים בה הכללים כיצד יש לנהוג עם כל מצב חדש שלא היה בעבר, כגון תינוקות מבחנה וקביעת אבהות, מעליות שבת, השתלת אברים, ואפילו קביעת הזמנים לחיים בחלל החיצון.

אבל ישנו סוג של שינויים במנהגים, שהוא כפי הנראה מטריד אותך ביותר,

ניתן לחלק אותן לשלשה:

א.      חומרות שהתקבלו על ידי פוסקי הלכה מאוחרים.

ב.      שינויים שנבעו מכוח מחלוקות שהתגלעו  במהלך ההיסטוריה.

ג.       טעויות במהלך המסורת מדור לדור, שגרמו לשינוי בהלכה.

לדוגמא, המנהג של בנות ישראל לחולל בכרמים בימים הקדומים, אינו הלכה או מצווה, אלא נוהג שנהגו בתקופה הקדומה בהיסטוריה של עם ישראל, וכבר בימי המשנה הוא לא נהג (המשנה מדברת עליו בלשון עבר: "בנות ישראל היו מחוללות…") וסביר להניח שהסיבה לביטול המנהג הייתה שהוא כבר לא התאים לאופי העם בימים ההם, אולי בעקבות כך שהוא גרר תופעות לא רצויות.

אבל ברור שעצם ההבטה של הבחורים על הבנות אין בו פסול, שכן כבר נקבע ש"חייב אדם לראות את אשתו לפני שישאנה" וכל עוד שמטרת המפגש הוא לשם נישואין אין בו בעיה. כל הבעיה מתחילה במפגש שאינו לשם נישואין, עליו ישנם סייגים הנובעים מכך ש"אין אפוטרופוס לעריות".

התורה הייתה מודעת לעובדה שיחולו שינויים באופי בני האדם וברמת מוסריותם, זאת גם הסיבה שבמשך הזמן, חכמים (עוד מזמן מעשה אמנון ותמר בימי דוד המלך) הוסיפו חומרות בענייני יחוד לאחר שהם ראו את ההתדרדרות בנושאי עריות שחדרו אל תוך עם ישראל.

החובה של העם כעם לקיים את אותן גזירות, נקבע גם הוא בתורה בפסוק: "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. ועָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. (דברים י"ז, ח-י(

זאת גם הסיבה שעל מצוות "דרבנן" אנו מברכים "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו", למרות שהוא לא ציווה אותנו על עצם קיום המצווה, הוא ציווה אותנו כבר בתורה לקיים את דברי החכמים שיהיו בדורות הבאים.

גם לשינויים הנובעים מחמת טעויות, נקבעו מראש פתרונות בתורה.

לדוגמא, אנו מוצאים במסכת סופרים שבראשית ימי בית שני נמצאו שלשה ספרי תורה שהיו בעזרת בית המקדש, ובכל אחד מהן היה שינוי אחד במסורה. חכמים קבעו את המסורה על פי הגרסה שהייתה בשני ספרים כנגד אחד, כאשר הבסיס לפסיקה הזו הוא הכלל ש"אחרי רבים להטות". חכמים קבעו שכעת ספר התורה כשר רק על פי הנוסח המתוקן למרות שהוא לא היא דומה לאף אחד משלשת הספרים, וזאת בגלל שאחרי שכך נפסק להלכה- זהו הנוסח המחייב, גם אם זה לא בדיוק מה שניתן מסיני. מכיוון ש"לא בשמים היא" ולאחר שהתורה ניתנה לבשר ודם, המסורה היא זו שמחייבת אותו.

דוגמא דומה היא העובדה שלמרות שנוסח ספרי התורה בכל העולם כולו הוא זהה ב99.99%, הנוסח שהיה בידי חז"ל כפי הנראה היה שונה במספר יתרות וחסרות מהנוסח שלנו (במסורת הש"ס שבת דף נה. הביא רעק"א למעלה מ-20 שינויים כאלו, ובמאמר מוסגר אציין שעל רוב הקשיים ישנו פתרון של ממש), למרות זאת קבעו הפוסקים שספר תורה כשר רק על פי הנוסח שבידנו ואין לשנות לנוסח שהיה בימי הגמרא.

מדוגמאות אלו אנו מסיקים, שההלכה המחייבת אותנו היא זו הנוהגת בימינו גם אם היא שונה מזו שניתנה בסיני.

גם כאשר אנו יודעים בוודאות שרצון הבורא הוא שונה מהפסיקה, עדיין הדין המחייב הוא הכרעת רוב החכמים, כפי שמצאנו ב"תנורו של עכנאי", בו פסקו החכמים כנגד דעת רבי אליעזר, ולמרות שיצאה בת קול והכריזה שהלכה כמוהו, פסק רבי יהושע ש"לא בשמים היא" ואמררבי ירמיה: שכבר ניתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני "אחרי רבים להטות". וכאשר פגשו חכמים את אליהו הנביא ושאלוהו מה עשה הקב"ה באותו הזמן, ענה שהקב"ה חייך ואמר "ניצחוני בני, ניצחוני בני".

כל זה אינו סותר את המושג "תורה משמים", מכיוון שעצם השינויים טבועים בבסיס כללי הפסיקה שניתנה באותו מעמד בו ניתנה התורה.

כפי שראינו, ברור לכל בר דעת שבמשך 3300 שנה מאז מתן תורה, העולם ישתנה ללא הכר עשרות פעמים. ולכן, תורה הניתנת לדורות, צריכה לתת כללים כיצד יש להתנהג בכל דור ודור, ו"לחשב מסלול מחדש" מול האתגרים של אותה תקופה, גם אם כעת נצטרך להוסיף חומרות עקב נסיבות שונות.

בהלכות נידה, היו בעבר כללים ברורים מהי זיבה קטנה, זיבה גדולה ומהי נידה, וההלכות בהן היו שונות. אולם לאחר תקופה מסוימת כאשר הבחינו חכמים שאין בידנו להבחין בין זיבה לבין נידה,(אולי זה נבע משינוי בטבע האישה או מטעות ושכחה) קבעו כלל גורף להחמיר בכל מקרה את החומרות של שתיהן עקב כך שמדובר באיסור כרת, ומאותו הרגע זהו הדין המחייב על פי התורה.

מאידך, כל מי שלמד סדר טהרה יודע שמצבינו היום הרבה יותר קל ממצבם בכל הנוגע לשמירה על טהרה אישית בעידן בו אכלו גם חולין בטהרה. לפי המתואר בתלמוד, ההקפדה על שמירת הטהרה הגבילה את חיי היום יום עד למאוד, מה שאין כן בימינו. וכן בהלכות רבות מספור בהן נקטו הפוסקים כללים להקל עקב כך שהדור חלש או ירוד מבחינה רוחנית.

כפי שציינתי לך בראשית התשובה, רבים עסקו בנושא חשוב זה, וכאן נגענו רק בקצה המזלג, אבל יש לתת את הדעת לסוגיות דומות המצריכות עיון מעמיק כגון התפתחות המחלוקות בישראל, והמושג של "אלו ואלו דברי אלוקים חיים". גם על הנושאים הללו נשתברו קולמוסין רבים, ועיון בהם ישלים את התמונה של "כוח ההלכה המשתנה" במלואה.

מקווה שקיבלת מענה לדברים שהטרידו אותך, ואשמח לדעת אם אכן קיבלת תשובה לכך,

בהערכה רבה 

דוד

[email protected]