שלום לך,

השאלה שאת שואלת מטרידה לא רק אותך אלא רבים. מדוע קיימת נטייה בקבוצות חרדיות מסויימות לא להקפיד על הנחיות משרד הבריאות שנוגעים לריחוק חברתי עקב התפשטות נגיף הקורונה? הרי מדובר לכאורה בחובה דתית ומוסרית של “ונשמרתם מאד לנפשותיכם”, בעיקר כאשר מדובר לא רק בסיכון עצמי אלא בסיכון אחרים!

לפני הכל חייבים להבין משהו בסיסי. לא כל דבר שאנשים חרדים עושים נובע מאיזו שהיא שיטה מעמיקה והשקפת עולם ממוסדת. גם חרדים הם בראש ובראשונה בני אדם, מתנהגים כבני אדם ויש להם חולשות אנוש כמו לשאר בני אדם. בני אדם מטבעם משועבדים להרגלים וקשה לשנות אותם. הדרישה לשמור על ריחוק חברתי ולחבוש מסיכה בכל מקום ובכל עת היא דרישה לא קלה לאף אחד, ואנשים רבים מכל המגזרים מתקשים לעמוד בדרישה הזו. אני מסתובב בכל מיני מקומות ורואה אנשים שלא בדיוק מתרחקים, שנוסעים באוטובוסים עמוסים, שלא מכסים את הפה והאף במסיכה, שלא שוטפים ידיים בסבון בחזרתם הביתה וכך הלאה. חרדים, חילונים, דתיים, ערבים, צעירים, מבוגרים, אתיופים, רוסים, ימניים, שמאלנים, כולם.

המציאות הזו לפיה קשה לשנות הרגלים ולנהוג בדרך נכונה איננה מתבטאת רק בהקשר של נגיף הקורונה. די שנראה כיצד אנשים מעשנים, אוכלים מאכלים לא בריאים, משמינים ולא עושים פעילות גופנית. זה לא שהם לא יודעים שהדברים הללו אינם בריאים, אך כוחו של ההרגל והעדפת הנוחות העכשווית הם כנראה גורמים רבי השפעה על התנהגותם של בני אדם. כך לגבי שמירה על חוקי התנועה ועל איכות הסביבה. זה לא טוב, אבל זו המציאות. אנשים לא נמנעים מהתנהגות מזיקה כאשר הנזק איננו ברור ומיידי.

גורם שעשוי להביא אנשים להקפיד על הנחיות משרד הבריאות למרות הקושי הוא רמת אמון גבוהה במערכת. לצערי קשה לומר שמובילי המאבק בנגיף הקורונה זוכים לאמון גבוה מצד הציבור לאחר שרשרת החלטות שקשה להבין את ההגיון שבהם, מחלוקות בלתי פוסקות בקרב מקבלי ההחלטות ותקשורת לקויה עם הציבור. רק היום קראתי מסמך מנומק ודי משכנע שעליו חתומים אנשים רציניים מאד, רופאים וחוקרים בכירים, הטוענים שמדיניות המגבלות רק מרחיקה את קץ המגיפה וקוראים להסרת המגבלות מעל אוכלוסיה שאיננה בסיכון (כמובן שמנגד רבים סבורים אחרת). אם נחזור לחברה החרדית, הרי שמכיוון שרמת השמירה על הנחיות משרד הבריאות קשורה לרמת האמון הכללית במערכת, לא מפתיע שהחברה החרדית שנוטה לפחות הזדהות עם מערכות השלטון נוטה גם פחות לשמור על הכללים. כאשר אנו בוחנים קבוצות חרדיות שונות אנו רואים שרמת השמירה על הנחיות משרד הבריאות אכן נמצאות בקורלציה ישירה עם רמת ההזדהות עם המדינה ומוסדותיה.

ויחד עם ההסברים המלומדים הללו, עדיין ההנהגה הנכונה היא לשמור על הנחיות משרד הבריאות. גם אם יש מחלוקת בעניין, עדיין מדובר בספק פיקוח נפש, ובנוסף אחריות וסמכות הולכים יחד ותמיד צריך לתת יותר משקל לדבריהם של הגורמים המופקדים על התחום מאשר לדעותיהם של אנשים שלא עליהם מוטלת האחריות. גם אם אדם איננו חושש לעצמו עדיין חובה עליו לנהוג בציבור על פי הכללים מפני שהשמירה איננה רק שהוא לא ינזק אלא שלא יזיק אחרים, ובזה אדם צריך להקפיד הרבה יותר.

קשה לי ללמד סניגוריה על רבנים ומנהיגי ציבור שמורים לעדתם שלא להקפיד על הנחיות משרד הבריאות, אולם אני מזכיר לעצמי שבדרך כלל מדובר באנשים שמנהיגים קהילות של אלפי בני אדם באחריות, במסירות ובתבונה, וצריך להזהר לפני שחורצים את דינם לחובה. לפעמים גם קשה לדעת מהי באמת דעתם מכיוון שזו מגיעה אלינו על ידי מתווכים שלא תמיד נוהגים באחריות הדרושה. אני יכול לחשוב על הסברים שונים ומשונים לדרך התנהלות של מנהיגי ציבור שאינם מקפידים על ההנחיות אבל לא מרגיש שתמיד חייבת להיות לי תשובה. מותר להשאר בשאלה. מכל מקום אני נוהג על פי רוב מניין ורוב בניין של רבנים ומנהיגי קהילות המורים להשמר מאד ולהקפיד על ההנחיות, וסבור שכך נכון לכולם לעשות.

את מחפשת “אמת מוסרית אחת ולא מגמגמת”, אבל העולם מורכב יותר מזה. בתרגילים בפיזיקה מבקשים תשובה בהנחת העדר חיכוך על מנת להשאר בתחום הפיזיקה הפשוטה והטהורה, אבל בעולם האמיתי יש חיכוך, יש מורכבות והרבה מדרכי ההתנהגות שלנו אינם פועל יוצא של אמת ברורה וחד משמעית אלא יותר של התלבטות ושקלול גורמים רבים. כך הקב”ה ברא את העולם ובתוך המורכבות הזו הוא מצפה מאתנו להתנהל.

אני מאחל לך ולמשפחתך הרבה בריאות.

בברכה,

גרשון