The Butterfly Button
האם אני מאמין?

שאלה מקטגוריה:

אהלן חבר'ה,אז הקדמה קטנה קצת על איפה נולדתי…(בן-22)
אז נולדתי בבית מסורתי הווה אומר – שמירת שבת ובמהלך השבוע קיום קטן של חלק מהמצוות באופן חלקי…
עם פטירתו של סבי (הייתי בן 10) זיכרונו לברכה,החלה מצד אבי עלייה ברוחניות שגררה במקביל את אמי,ואנו-הילדים…בכדי לסבר את האוזן,עם היינו מוגדרים כ-"מסורתיים" ,קפצה משפחתנו לדרגת " דתיים " עם נטייה לזרם החרדי ,לא באופן רשמי אבל עם רוחה…
אני בפרק החיים הזה,עשיתי ושמרתי את כל המצוות על הצד הטוב ביותר,עם אמונה (שאכלתי מהיותי קטן-לא בתוך בחירה)
שממש דבקתי והרגשתי טוב עם עצמי.
בפרק השני בחיי – בגיוס לצבא לאחר כ-שנתיים החלו ,לצוץ להם כל מילות השאלה שאתם מכירים…מה? למה ? אך? ממתי? וכו' לגבי האמונה. אז כן…יצאתי מן המסגרת המשומנת,חייב לציין שלא היה לי רע,אבל ההרגשה הנוכחית-שאני מסתובב עם כיפה ומגדיר את עצמי "מסורתי" לא עושה טוב על המצפון בלב,"למה לא הורדתי את הכיפה " ,שואלים?
כי עדיין יש לי משהו בלב לגבי הדת שנולדתי בה, אני מגדיר את זה כ"ניצוץ",אך כשאמרתי זאת לאתאיסט (על הניצוץ…) הוא נתן לי תשובה בראש-באמת,שיש על מה לחשוב…כך אמר לי: " אתה נולדת בסביבה כזו,ההרגלים,המנהגים שהקנו לך נהיו חלק ממך,לכן קשה לך להיפרד מהם,לכאורה אתה לא חושב בצורה אובייקטיבית"
אז לכל הקורא את השאלה הזו אני מאמין שהוא או היא גם נמצאים "בסירה" הזאת או אחרת,או שמדובר ברב/רבנית שרוצים לתת עצה ולכוון את אותם אנשים "מבולבלי האמונה" …
אז
החבר'ה "בסירה"-רציתי לשמוע,על צורת המחשבה שלכם בעניין…
לרב/רבנית-הייתי שמח לקבל עצה בעניין,שתהיה יותר בקטגוריה השכלית/חקר.
שבוע טוב ושקט…

תשובה:

שלום לך

מהשאלה ששאלת עולה שאתה רוצה לחיות בהרמוניה ובשלום עם עצמך, וגם בצורה שסיפרת על עצמך יש זרימה טבעית וחלקה של האופי שלך.

אני חושבת שעצם העובדה שציינת שלא הורדת את הכיפה מראה שיש לך אישיות מגובשת שאינך סתם נסחף עם החברה' אלא מסתכל פנימה, כפי שאמרת יש לי ניצוץ. אתה מחובר לבפנים שלך ולא רק חי חיים חיצונים אז כל הכבוד ממש! וכמו שאתה ודאי רואה מסביבך לא כולם כאלו.

לעניין השאלה;

הנחת היסוד שלך הייתה שאנשים מתחלקים ל"מבולבלי אמונה" או רב ורבנית. אז תן לי לבלבל אותך יותר. אמונה היא מהלך חיים, מהלך של שאלות שעולות לנו מתוך הנפש והנשמה שמבקשות תשובה, ואז אנחנו חוקרים ועונים עליהם, ואז עולה לנו שאלה עמוקה יותר ובודקים גם אותה ומחפשים לה מענה. זו התפתחות אישית של המאמין, כפי שזאת ההתפתחות של כל אדם חכם שחושב.

החיים מזמנים שאלות ואתגרים והאדם שחושב ומתעמק לא רוצה לעבור על ידם אלא לחיות את חייו בתוכן אמיתי ולכן הוא מתעכב, מברר שואל מקבל תשובה המניחה את דעתו עד לפעם הבאה. שאלות באמונה היו גם לרמב"ם ולכן הוא כתב ספרים על אמונה. אם כך אתה בחברה חשובה ומכובדת מאד, שמעידה על כך שאתה חכם ורציני שרוצה לחיות נכון את חיו.

קשה לי לכוון בדיוק על מה השאלה שלך באופן ספציפי האם זה על אמונה באלוקים, או בשמירת מצוות. אבל האמת שאחד נובע מהשני.

הבסיס הפילוסופי שעליו נשענת האמונה הוא ההבנה שלא ייתכן שהעולם שלנו שהוא מורכב ויפיפה כל כך יצר את עצמו. אנחנו מאמינים באלוקים (ויש שיקראו לו "ישות עליונה" או כל שם אחר אבל מדובר על כוח ראשוני) שהוא ברא ויצר את העולם. בדרך כלל אנשים שאינם מאמינים אוהבים לשלוף את  האבולוציה, כלומר ההוכחה המדעית שיש תהליכים טבעיים בעולם שמיצרים דבר מתוך דבר. זהו נכון. וזאת תופעת טבע אמתית (עד לרמה מסוימת למרות מיליוני הניסויים עוד לא הצליחו לייצר עגבניה ממלפפון, כן הצליחו לייצר סוגים שונים של מלפפונים וכו') אבל אבולוציה לא סותרת את התורה כלל. היא רק מתארת את התהליך הטבעי של הבריאה.

ברור שיש דברים שנוצרו מדברים, כך גם כתוב בסיפור בראשית (שבאופן כללי הוא כתב חידה על בריאת העולם) אבל גם כבר שם הבריאה מתוארת כתהליך: קודם נברא החומר (האור והחושך, הרי לא יכול להיות שזה השמש כי היא נבראה רק ביום הרביעי) ובהמשך בהדרגתיות כל העולם.

ובחזרה לשאלה שלך משהו התחיל את זה. משהו יצר את העולם ואת התהליך הזה. והוא אלוקים, ובו אנחנו מאמינים. ואותו אלוקים נתן לנו מפה ודרך חיים לחיות את החיים שלנו בצורה הטובה ביותר וזוהי שמירת תורה ומצוות.

האתאיסטים טוענים שאין אלוקים שכל התהליך הטבעי הזה התרחש ומתרחש ללא ישות עליונה. אבל גם הם מודים שצריך להיות תהליך התחלתי, משהו ראשוני. רק שהם מתחמקים ממנו. לכאורה אין להם שום הוכחה האם הם יכולים להוכיח מדעית שאכן אין אלוקים? הרי גם הם נשענים על אמונה (שהם אוהבים לקרוא לה הבנה) שאין אלוקים. אך בעצם אין לה הוכחה לכך. אם כבר בצורה הגיונית  וישרה הרבה יותר הגיוני לחשוב שכל המערכת המופלאה הזאת של העולם נוצרה על ידי ישות עליונה ובשביל סיבה.

נכון, לא הכל אנחנו יכולים להבין ועדיין יש לנו הרבה שאלות על המערכת. וכך אלוקים ברא את העולם שנשאל ונחקור ונרצה לדעת. והאמת זאת הדרך להתחבר אליו. במחשבה בחקירה וגם בדרך פשוטה יותר באהבה לעולם ולאנשים שהוא ברא.

ועכשיו לעצם הטענה של החבר שלך שמה שאתה עושה אתה עושה מתוך הרגל. ולכן הוא קופץ ישר למסקנה שזה לא אובייקטיבי. אני נורא מקווה שהוא מצחצח שניים מתוך הרגל. אבל זה עוד לא עושה את צחצוח השניים למשהו לא רציונאלי או לא אובייקטיבי. כלומר אם משהו עושה משהו מבלי לחשוב עליו זה לא אוטומטית פוסל את העשייה. אולי מה שהוא ניסה להגיד לך זה: אתה לא מבין עמוק מספיק את מה שאתה עושה. ואולי זה הזדמנות שלך להבין טוב יותר ולהתחבר למשמעות של המצוות שאתה עושה. וזה דבר שיכול להעשיר מאד את חייך ולתת להם צבע וטעם עמוק יותר. שאדם מבין את המשמעות הרוחנית של העשייה שלו הוא חי במציאות אחרת. העולם שלו עשיר ומשמעותי יותר, ואם כבר אתה עושה אז תהנה.

כפי שכתבתי, שאלות באמונה הם דבר טוב, הם מעידים על אדם חושב, וחשוב. אני מאחלת לך להמשיך לשאול, ולחקור ולהתעניין. הפוך מאדם מאמין הוא לא אתאיסט, אלא אדיש. מי שלא אכפת לו מה האמת ולא רוצה לבדוק אותה. והנה אתה מוכיח שאתה לא. אתה לא מוכן חיות את חייך בשטחיות מבלי שחשבתי ובדקת ואפילו טרחת לשלוח שאלה לאתר באינטרנט. אז כל הכבוד ואני רוצה לאחל לך שתצליח בכל אשר אתה עושה. ואם תחיה את חייך כך, כאדם שואל, מתעניין וחוקר. ודאי תצליח בכל.

ואתה מוזמן להמשיך לשאול באתר או במייל הלאה.

נחמה

 

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך אפשר רק לשבת ולחכות לשידוך שלי בלי לצאת ולחפש אותו?
בכל אחד משלבי החיים בורא עולם נתן לנו סוג של עצמאות ובחירה מאד מוחשית בין הדברים שלא כך בשידוכים ההוראה היא לא לצאת לחפש בחור אלא לחכות להצעה שתבוא עם בחור המיועד וזה קשה לי!!! כי אין לי משהו שאני יכולה לעשות מלבד תפילה !!! וזה מרגיש לי ההפך משאר...
8 השאלות שלי על אלוקים גהינום ובחירה
השאלות שלי נשאלות באמת מתוך כאב ואולי ישמעו לא טוב, אבל אני לא שואלת מרצון להתריס אלא כי זה באמת קשה לי… 1. אמרו לי שכולם עוברים דרך גהינום, כי כולם הרי חוטאים ואף אחד לא מושלם. ואני חושבת שדוקא בגלל שאיננו מושלמים אז צריך לסלוח לנו… 2. איך יתכן...
כועסת על הקב"ה כשדברים שאני רוצה לא קורים
תודה על ההזדמנות לשאול.. אני לא יודעת עד כמה השאלה שלי מבוססת על משהו שאפשר לענות לו רק בשכל כי היא גם מאוד רגשית. אבל אני מרגישה חובה לנסות לפחות.. אני מנהלת בעולם עם מערכת יחסית מאוד קשה מול הקב"ה אני כל זמן מרגישה שאני כועסת, פשוט כועסת וזה קורה...
נמאס לי להיות עצובה מדברים שקורים...
נמאס לי לקבל על עצמי קבלות כל פעם שקורה דברים רעים… מרוב צרות של עם ישראל אין לי כוח כבר להצטער!! ולקבל על עצמי קבלות.. התרגלתי לזה ואני רק במקום לקבל על עצמי קבלות אני כועסת על הקבה… כי נמאס לי!!! אחרי שאני שומעת על דברים רעים עכשיו,אני רק אומרת...
מה אתה רוצה ממני?
נמאס לי. אין לי כוחות יותר. עייפתי לגמריי. לא יכולה יותר עם הדרישות של הקב"ה אליי. אני כותבת את זה עם דמעות. רווקה מעוכבת זיווג. עבדתי על המידות, כי השם הראה לי שזה למה אני לא מתחתנת. השתדלתי לקבל הכל באהבה. אני חווה בעיות בפרנסה. אני רוצה מאוד מאוד דבר...
עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא, איך?
כבר הרבה זמן אני משתמש באתר הנפלא הזה, ומאוד נהנתי מהתשובות המחכימות שלכם, ולכן החלטתי לשלוח לכם את שאלותיי, (וכבר שלחתי כמה פעמים) שאתם עונים עם רגש מיוחד, אשר שמור רק לכם, עכשיו לשאלתי , איך באמת יכולים להאמין בלב שלם שהמשיח הנה בא, הרי חיכינו לו כבר כ"כ הרבה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן