The Butterfly Button
גירושין ומה שבא בעקבותם...

שאלה מקטגוריה:

אני בחורה חרדית בת 28. כל חיי הצלחתי בכל, הייתי מספר 1 בלימודים ובעבודה. הסביבה מאוד אוהבת אותי ואני מרבה לעשות מצוות וחסדים לכל אוהביי. עשיתי טעות חמורה והתחתנתי מתוך לחץ ויאוש של עשרות שידוכים שלא הלכו. הבחור שהתחתנתי איתו נראה היה לי עדין נפש אך התברר כחולה נפש ומירר את חיי במשך שנת הנישואין. ניסיתי לעשות הכל בשביל שלום הבית… לא אוכל לפרט כמה נמוך הורדתי את עצמי רק כדי שהבחור יהיה מרוצה, אך הוא כתגובה רק הוסיף למרר את חיי. נכנסתי להריון כחודש לאחר החתונה והתגרשנו ממש אחרי הלידה. נולדה לנו בת בריאה ואני מקדישה את כל כולי לגידולה בצורה הטובה ביותר. הבעיה שלי מורכבת ממה שקורה לאחר הגט המיוחל… קשה לי עם הביקורת של הסביבה הדתית… שלא מבינים איך פירקתי את החבילה כל כך מהר. כאילו מכריחים אותי ללכלך על הגרוש- דבר שבחיים לא עשיתי כי אין לי עניין בזה. קשים לי הסדרי הראיה, קשים לי החיים האלה שנכנסתי אליהם. בסיוטים הגדולים שלי לא דמיינתי שאגיע למצב של בתי משפט ועורכי דין. כל החיים רק שאפתי להתחזק בתורה ולעשות טוב לכולם. לא מובן לי איך הבאתי את עצמי למצב הזה… כל כך הרבה כסף ועוגמת נפש הולכים לי על המאבק המשפטי… האמונה לא נחלשה לי אבל אני מרגישה שנכשלתי בחיים. לא משנה לי התואר והקריירה והעובדה שאני האמא הכי מסורה בעולם… אני מרגישה שאנשים רעים זוכים לקשר נישואין ולהקמת משפחה ורק אני נותרתי מחוץ למעגל, פוחדת להכיר גבר חדש, מרגישה שהרסתי את חיי במו ידי. לא מבינה למה זה קרה ומה אני אמורה ללמוד מזה. לא מבינה למה זה קרה לי אחרי שהתחזקתי כל כך הרבה בדת. אוהבת את ה' בכל ליבי ומוקירה כל דבר שהוא עושה למעני. ועדיין, עצובה ומאוכזבת מהעולם.

תשובה:

בחורה יקרה ואהובה,

קראתי את מכתבך ודמעתי יחד עמך. את מתארת מסלול חיים שבו עשית הכל נכון, דרשת ונתת מעצמך, והנה את נמצאת בנקודה כל כך כאובה ומייסרת. את תוהה – איך דווקא את, הבחורה המושלמת, המשכילה, בעלת החסד, המוכשרת, אמא מוצלחת, אהובה בכל מקום, מצליחה בכל מקום, גם לא מפונקת, בשעת קושי ומבחן לא ויתרה לעצמה, ולא חסכה מאמצים שנשואיה יצליחו, והיאך – דווקא את, נמצאת בתחושת שפל כה עמוקה, בסערת הליכי גירושין מייסרים, ובהתמודדות מורכבת מול הכבלים שמטיל עליך המנגנון של הסדרי הראיה עם התינוקת שבחיקך.

ברצוני לשתף אותך בתחושה שלוותה אותי בקריאת קורות חייך.

הסיפור כפי שסיפרת אותו, גם בחלקו המשמח, וגם בשלב המאתגר והמדכא, גם כאשר החיים חייכו אליך, וגם כאשר הם החמיצו לך פנים, מתאפיין בשליטה מלאה במה שקורה. את משקיעה ולומדת, ואז קוטפת ציונים ותארים. את עושה חסד ומצוות וכתוצאה מכך אנשים אוהבים אותך ומחזירים לך אהבה. את מסורה לעבודתך, ואת קוצרת הצלחה וקריירה מכובדת. והנה מגיע שלב שבו הפעולות שלך כבר לא משיגות את התוצאות המקוות, ואת עדין מאשימה את עצמך במה שקורה, ומחפשת במה טעית. את זו שלטענתך נכשלה בבחירת בן הזוג, את זו שניסתה לרצותו ואף לרדת נמוך עבורו (כפי שתארת) וכשלת, ואת זו שפתאום פעולותיה ומעשיה בעבר ובהווה לא משיגות את התוצאות המקוות. עשית כל מאמץ להחזיק בנישואין, את שומרת את פיך מלדבר סרה על הצד השני, ובכל זאת החברה מבקרת אותך ולא מעריכה את התמודדותך.

תחת הסיפור המפורט ששם ה' מוזכר בו לא אחת, ואת מדגישה את אהבתך ומסירותך לאלוקים, נרמזת גם תביעה מאד מאד גדולה כלפיו. נראה שבאופן מסויים את באה אליו בטרוניה: עשיתי הכל כמו שצריך אז למה מגיע לי שהחיים שלי יחרקו? התפללתי, התחזקתי, עשיתי חסד, אז איך זה שאינך משיב לי בחזרה כגמולי הטוב ומסדר לי את החיים כמו שראויה אני להם? אם עשיתי את כל הפעולות הנכונות (מצוות ומעשים טובים), איך זה שפתאום הן הפסיקו להשיג את התוצאות המתבקשות מהן (הצלחה בכל מה שאני עושה)?

אמנם אינך אומרת את הדברים מפורשות, אך קשה שלא לשמוע את המנגינה הזו שמעבר למילותיך הכאובות. תהייתך זו גם באה ממקום מאד רציונלי, מפוכח, הגיוני ונטול רגשות. הרי פעולה X אמורה להניב תוצאה Y ולחיצה על הכפתור המתאים אמורה להפעיל דבר מה בעולם – אז איך זה יכול להיות ש"מכונת" חיי לא עובדת כמו שצריך?

והתשובה האלוקית כאילו עולה מאליה. מתוך הסיפור. מתוך הארועים. אנו אחראים על פעולותינו ולא על תוצאותיהן. את אחראית על פעולותיך אך לא על תוצאותיהן. למי שרגיל 'לשלוט' בחייו, להשיג כל מה שהשיג בכוח מעשיו וכישוריו, יש קושי גדול מאד להפנים שהייגיעה והמציאה לא תמיד הולכות ביחד. והמציאה, גם אם עד היום הגיעה תמיד סמוך ונראה לעמלך, וכגודלו ועומקו של המאמץ שהושקע, הרי זו מתנה לא מובנת מאליה, ושבקלות רבה יכולה גם לא להנתן, כפי שאת עצמך חווה בשנים האחרונות.

אלוקים, למרות שכביכול נוכח במכתבך, הוא לא באמת נוכח בחייך. הכל את מייחסת לפעולותיך. גם את הצלחותיך, וכעת גם את כשלונותיך.

זו נראית בעיני גם הסיבה שבגינה הסכמת לרדת כה נמוך בנישואיך, כפי שתארת. חשבת שהכל תלוי רק בך. שרק אם תעשי כך וכך, ותרצי אותו באופן כזה וכזה, תשלטי ברצונו של בעלך, בהתנהגותו, בתגובותיו, במהלכיו, והוא יפעל ויגיב כפי שהנך מצפה שהוא יפעל ויגיב – ביחס ישר לגודל השקעתך ומסירותך כלפיו. אך החיים מלמדים אותך, או אם תרצי, אלוקים חוזר ואומר לך באמצעותם – לא הכל תלוי רק בך. לא הכל בשליטתך. לא רוב הטובה וגם לא הרעה. את אינך אשמה בכל, כמו שגם לא הכל בזכותך. את אחראית על הפעולות, אך אינך אחראית על תוצאותיהן. על התוצאות צריך להתפלל, לבקש, ולשחרר. להפסיק לדבר עם החיים רק דרך המוח, הרציונאל, ההגיון של סיבה ותוצאה, ולהתחיל להקשיב ללב, ללב המרגיש, ללב המאמין, ולהתחיל לשים את מבטחך באלוקים, שהוא יודע מה טוב עבורך, והוא בחר את המסלול הספציפי בשבילך, כי הוא יודע שאת יכול תוכלי לו, והנסיונות הפזורים לאורכו יחשלו אותך, והם מזמנים עבורך טובה שגם אם כעת היא נעלמת מעיניך, יש בה כדי להפוך אותך לאדם טוב יותר, ענו יותר, מאמין יותר, קשוב יותר לעצמו, לליבו, ולאלוקיו.

פונה יקרה, אין בכוונתי להכאיב לך, אלא רק להמליץ לך לעבור עם עצמך תהליך טיפולי שיסייע בידך לשמוט את תחושת השליטה שכנראה מלווה אותך כל חייך, ולהתחיל לנוח מהצורך החזק והברור הזה לנהל את העניינים. אלוקים גדול בשמים מבקש שתשאירי גם לו חלק מהעבודה.לא רק כמס-שפתיים, אלא באמת, מתוך אמונה גדולה בטובו ובהנהגתו את העולם בחסד וברחמים הראויים לכל אחד ואחת.

אך לשם כך, כדאי מאד להעזר באשת מקצוע שתסייע בידך לתרגם את הידיעה הזו מן המוח אל הלב, באופן שישפיע גם על חייך וחיי ביתך היקרה. לשחרר, אין זו ידיעה שכלית בעלמא, כי אם מיומנות המצריכה הסתגלות. מומלץ מאד לרכוש אותה בהדרכה מקצועית ובליווי טיפולי מתאים, שגם יתן לך את הכוחות להכניס מחדש אור לחייך. ומשם בעזרת ה', שמחת השחרור שתלווה אותך, תשיב את האור לליבך ולעיניך, ותסייע לך למצוא את הזווג המתאים והראוי לך, ותזכי לבנות בית נאמן ושמח בעזרת ה'.

במידה ותרצי המלצה לאשת מקצוע פני אלי באופן אישי.

ורדית

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

5 תגובות

  1. בס"ד.

    שלום לך !!

    את מאוד מזכירה לי .. אותי !!
    גם אני התחתנתי מתוך לחץ שלא הלך לי בשידוכים. וגם כי הסתבך לי משהו בחיים ורצתיי להתחתן כדי לצאת מזה.
    גם אני נשואה לגבר שהוא קצת לא נורמלי. ואני הבאתי לו ילדה בריאה ב"ה.
    גם לי קשה נורא בנישואין ומרגישה תחושת כישלון..
    גם אני אוהבת את ה' והלכתי אחריו ובחרתי להיות חרדית.
    גם לי קרה ככה. רק שאני עוד לא עשיתי את הצעד להתגרש.
    אני מכירה את תחושת האכזבה הזו.
    אני בחורה יפה, מוכשרת, חכמה, מבית טוב, זכיתי לבת אבל בנישואין לא הצלחתי !!!!!

    הייתי רוצה לשמוע מה זה עד כדי כך קשה להתחתן פעם שניה ? כבר ממש עושים איקס?

    רוצה לחזק אותך אחותי , אל תישברי מנסיונות החיים.
    לכל אדם יש תיקונים ומשברים. לכל אדם יש רגעים כאלה. את בתקופה שאת מכפרת על עוונותייך. אץ בתקופה של נקיון. תקבלי את זה באהבה. כדי לעבוד את הנסיון שה' נתן לך בהצלחה. ה' עושה זאת לטובה. תחדירי לעצמך. זה לטובתי זה לטובתי.
    בסוף 120 שנה את תראי למה ומדוע אבל עכשיו אל תשאלי. תבטחי בה' שהוא יעזור לך לצאת מזה !!!
    חייבת חייבת להכיר בכך שה' עושה לך חסד. על אף שזה נראה לך קשה ככה. את חייבת להכיר בזה.
    אם חלילה בועטים .באים נסיונות אחרים.
    אבא שלי שיהיה בריא נורא חולה הוא מתנסה בנסיון קשה מאוד בבית הרפואה כבר חצי שנה. יש נסיונות קשים מנשוא..
    רק להודות לה' להודות להודות להודות. לא להרהר. לא לנסות לחשוב למה. רק להודות להודות.
    את תראי שיגיע יום שבו ה' יוציא אותך מהקושי הזה. אץ תראי שה' יראה לך שהוא דואג לך. אל תתייאשי. תתפללי .תתפללי ותודי לו כל הזמן.
    את תעברי את הנסיון בהצלחה ואת תזכי לאושר.

    ממני אחותך האוהבת.

  2. את ברוך ה'.בריאה , חזקה , יכולה לעשות ! יכולה להתפלל יכולה להשתדל !! ה ' לא החסיר ממך את הכוח ! תודי על זה ! ותשתמשי בזה כדי למצןא את הבחור שלך !!

  3. אל תסתכלי על האנשים הרעים שזוכים לקשר נישואין טוב . יש להם מסלול חיים אחר . גם להם יהיו קשיים ונסיונות.
    אם הם רעים באמת לא בטוח שהנישואין שלהם הם לטובתם.
    את קיבלת את מסלול החיים שלך. ולך קורה הכי טוב בשבילך לפי תוכנית החיים שה' בנה לך לחיי נצח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני לא מרגיש את קדושת השבת
כשהייתי צעיר, כל שבת היתה רוממות, וקדושה, והרגשתי ששבת זה משהו שאני מחובר אליו היטב, אבל מלפני כחצי שנה בערך, הפסקתי להרגיש את ה'שבת עדן הנפשות'. בהתחלה חשבתי שזה זמני,. אבל ככל שעבר הזמן התחלתי להרגיש שאני כבר לא מחובר לשבת קודש,. אני רוצה להרגיש חיבור עמוק לשבת,. אני רוצה...
רע לי עם בעלי
תודה על הבמה החשובה הזאת. האמת, שאני לא יודעת מאיפה להתחיל… בעלי ואני נשואים קרוב ל13 שנים. יש לנו 3 ילדים. רע לי איתו. רעעעעע. אומר עכשיו מילה קרה, אני מרגישה שאני שונאת אותו ממש. אנחנו חושבים ורואים את העולם אחרת לגמרי. קשה לי לתת דוגמאות כי יש בלי סוף....
אני ובעלי הפוכים בכל תחום!
היי שלום וברכה ותודה מראש על המענה מפיכם. תבורכו על המיזם הזה. אני נשואה כ4 חודשים ב"ה. אני באופיי טיפוס פעלתן, אני מחנכת מגיל צעיר, עצמאית ומגיל מאד קטן תמיד הייתי במצב "DOING", יש לי קשב ואני מאד מודעת אליו- ותמיד בעשייה סביבו! לומדת עליו, מחפשת כלים שיעזרו לי, בקיצור...
למה להודות על יציאת מצרים?
ראשית תודה רבה על כל התשובות הניפלאות אתם עושים עבודת קודש ממש! השאלה הזאת בוערת לי כבר שנים בעיקר עכשיו שאנחנו אחרי פסח.כל יום אדם חייב להיזכר ביציאת מצרים ואיך השם הוציא אותנו מעבדות לחירות ,ותמיד מתפעלים מגודל הניסים הבאמת מדהימים שקרו שם במצריים ,ואיך השם הוציא עם שלם ממצריים...
אני פרפקציוניסטית וזה קשה לחיות ככה
יש לי כמה שאלות: 1. אני טיפוס פרפקציוניסט מאוד, ובזמן האחרון אני כל הזמן, אבל כל הזמן, בדאגה על העתיד שלי- כל הזמן עולות בי מחשבות כמה אין מצב שאצליח להיות אמא טובה/ אישה טובה/ עובדת טובה וכו, ואני מרגישה שאני מעדיפה כבר לא לנסות. אני ממש קופאת כשאני חושבת...
דכדוך והתמודדות זוגית אחרי לידה
אני כמעט חודש אחרי לידה שביעית ב"ה, הלידה הייתה קשה מאד הפעם, סבלתי הרבה, וגם העיתוי של ערב פסח היה לא קל. חזרתי הביתה לימים של ערב חג, וכיוון שאין משפחה שיכולה לעזור, נעמדתי לגמור בישולים לחג. בעלי ניסה לעזור ככל יכולתו, אבל עדיין העבודה הייתה רבה. באופן כללי הזוגיות...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן