The Butterfly Button
גירושין ומה שבא בעקבותם...

שאלה מקטגוריה:

אני בחורה חרדית בת 28. כל חיי הצלחתי בכל, הייתי מספר 1 בלימודים ובעבודה. הסביבה מאוד אוהבת אותי ואני מרבה לעשות מצוות וחסדים לכל אוהביי. עשיתי טעות חמורה והתחתנתי מתוך לחץ ויאוש של עשרות שידוכים שלא הלכו. הבחור שהתחתנתי איתו נראה היה לי עדין נפש אך התברר כחולה נפש ומירר את חיי במשך שנת הנישואין. ניסיתי לעשות הכל בשביל שלום הבית… לא אוכל לפרט כמה נמוך הורדתי את עצמי רק כדי שהבחור יהיה מרוצה, אך הוא כתגובה רק הוסיף למרר את חיי. נכנסתי להריון כחודש לאחר החתונה והתגרשנו ממש אחרי הלידה. נולדה לנו בת בריאה ואני מקדישה את כל כולי לגידולה בצורה הטובה ביותר. הבעיה שלי מורכבת ממה שקורה לאחר הגט המיוחל… קשה לי עם הביקורת של הסביבה הדתית… שלא מבינים איך פירקתי את החבילה כל כך מהר. כאילו מכריחים אותי ללכלך על הגרוש- דבר שבחיים לא עשיתי כי אין לי עניין בזה. קשים לי הסדרי הראיה, קשים לי החיים האלה שנכנסתי אליהם. בסיוטים הגדולים שלי לא דמיינתי שאגיע למצב של בתי משפט ועורכי דין. כל החיים רק שאפתי להתחזק בתורה ולעשות טוב לכולם. לא מובן לי איך הבאתי את עצמי למצב הזה… כל כך הרבה כסף ועוגמת נפש הולכים לי על המאבק המשפטי… האמונה לא נחלשה לי אבל אני מרגישה שנכשלתי בחיים. לא משנה לי התואר והקריירה והעובדה שאני האמא הכי מסורה בעולם… אני מרגישה שאנשים רעים זוכים לקשר נישואין ולהקמת משפחה ורק אני נותרתי מחוץ למעגל, פוחדת להכיר גבר חדש, מרגישה שהרסתי את חיי במו ידי. לא מבינה למה זה קרה ומה אני אמורה ללמוד מזה. לא מבינה למה זה קרה לי אחרי שהתחזקתי כל כך הרבה בדת. אוהבת את ה’ בכל ליבי ומוקירה כל דבר שהוא עושה למעני. ועדיין, עצובה ומאוכזבת מהעולם.

תשובה:

בחורה יקרה ואהובה,

קראתי את מכתבך ודמעתי יחד עמך. את מתארת מסלול חיים שבו עשית הכל נכון, דרשת ונתת מעצמך, והנה את נמצאת בנקודה כל כך כאובה ומייסרת. את תוהה – איך דווקא את, הבחורה המושלמת, המשכילה, בעלת החסד, המוכשרת, אמא מוצלחת, אהובה בכל מקום, מצליחה בכל מקום, גם לא מפונקת, בשעת קושי ומבחן לא ויתרה לעצמה, ולא חסכה מאמצים שנשואיה יצליחו, והיאך – דווקא את, נמצאת בתחושת שפל כה עמוקה, בסערת הליכי גירושין מייסרים, ובהתמודדות מורכבת מול הכבלים שמטיל עליך המנגנון של הסדרי הראיה עם התינוקת שבחיקך.

ברצוני לשתף אותך בתחושה שלוותה אותי בקריאת קורות חייך.

הסיפור כפי שסיפרת אותו, גם בחלקו המשמח, וגם בשלב המאתגר והמדכא, גם כאשר החיים חייכו אליך, וגם כאשר הם החמיצו לך פנים, מתאפיין בשליטה מלאה במה שקורה. את משקיעה ולומדת, ואז קוטפת ציונים ותארים. את עושה חסד ומצוות וכתוצאה מכך אנשים אוהבים אותך ומחזירים לך אהבה. את מסורה לעבודתך, ואת קוצרת הצלחה וקריירה מכובדת. והנה מגיע שלב שבו הפעולות שלך כבר לא משיגות את התוצאות המקוות, ואת עדין מאשימה את עצמך במה שקורה, ומחפשת במה טעית. את זו שלטענתך נכשלה בבחירת בן הזוג, את זו שניסתה לרצותו ואף לרדת נמוך עבורו (כפי שתארת) וכשלת, ואת זו שפתאום פעולותיה ומעשיה בעבר ובהווה לא משיגות את התוצאות המקוות. עשית כל מאמץ להחזיק בנישואין, את שומרת את פיך מלדבר סרה על הצד השני, ובכל זאת החברה מבקרת אותך ולא מעריכה את התמודדותך.

תחת הסיפור המפורט ששם ה’ מוזכר בו לא אחת, ואת מדגישה את אהבתך ומסירותך לאלוקים, נרמזת גם תביעה מאד מאד גדולה כלפיו. נראה שבאופן מסויים את באה אליו בטרוניה: עשיתי הכל כמו שצריך אז למה מגיע לי שהחיים שלי יחרקו? התפללתי, התחזקתי, עשיתי חסד, אז איך זה שאינך משיב לי בחזרה כגמולי הטוב ומסדר לי את החיים כמו שראויה אני להם? אם עשיתי את כל הפעולות הנכונות (מצוות ומעשים טובים), איך זה שפתאום הן הפסיקו להשיג את התוצאות המתבקשות מהן (הצלחה בכל מה שאני עושה)?

אמנם אינך אומרת את הדברים מפורשות, אך קשה שלא לשמוע את המנגינה הזו שמעבר למילותיך הכאובות. תהייתך זו גם באה ממקום מאד רציונלי, מפוכח, הגיוני ונטול רגשות. הרי פעולה X אמורה להניב תוצאה Y ולחיצה על הכפתור המתאים אמורה להפעיל דבר מה בעולם – אז איך זה יכול להיות ש”מכונת” חיי לא עובדת כמו שצריך?

והתשובה האלוקית כאילו עולה מאליה. מתוך הסיפור. מתוך הארועים. אנו אחראים על פעולותינו ולא על תוצאותיהן. את אחראית על פעולותיך אך לא על תוצאותיהן. למי שרגיל ‘לשלוט’ בחייו, להשיג כל מה שהשיג בכוח מעשיו וכישוריו, יש קושי גדול מאד להפנים שהייגיעה והמציאה לא תמיד הולכות ביחד. והמציאה, גם אם עד היום הגיעה תמיד סמוך ונראה לעמלך, וכגודלו ועומקו של המאמץ שהושקע, הרי זו מתנה לא מובנת מאליה, ושבקלות רבה יכולה גם לא להנתן, כפי שאת עצמך חווה בשנים האחרונות.

אלוקים, למרות שכביכול נוכח במכתבך, הוא לא באמת נוכח בחייך. הכל את מייחסת לפעולותיך. גם את הצלחותיך, וכעת גם את כשלונותיך.

זו נראית בעיני גם הסיבה שבגינה הסכמת לרדת כה נמוך בנישואיך, כפי שתארת. חשבת שהכל תלוי רק בך. שרק אם תעשי כך וכך, ותרצי אותו באופן כזה וכזה, תשלטי ברצונו של בעלך, בהתנהגותו, בתגובותיו, במהלכיו, והוא יפעל ויגיב כפי שהנך מצפה שהוא יפעל ויגיב – ביחס ישר לגודל השקעתך ומסירותך כלפיו. אך החיים מלמדים אותך, או אם תרצי, אלוקים חוזר ואומר לך באמצעותם – לא הכל תלוי רק בך. לא הכל בשליטתך. לא רוב הטובה וגם לא הרעה. את אינך אשמה בכל, כמו שגם לא הכל בזכותך. את אחראית על הפעולות, אך אינך אחראית על תוצאותיהן. על התוצאות צריך להתפלל, לבקש, ולשחרר. להפסיק לדבר עם החיים רק דרך המוח, הרציונאל, ההגיון של סיבה ותוצאה, ולהתחיל להקשיב ללב, ללב המרגיש, ללב המאמין, ולהתחיל לשים את מבטחך באלוקים, שהוא יודע מה טוב עבורך, והוא בחר את המסלול הספציפי בשבילך, כי הוא יודע שאת יכול תוכלי לו, והנסיונות הפזורים לאורכו יחשלו אותך, והם מזמנים עבורך טובה שגם אם כעת היא נעלמת מעיניך, יש בה כדי להפוך אותך לאדם טוב יותר, ענו יותר, מאמין יותר, קשוב יותר לעצמו, לליבו, ולאלוקיו.

פונה יקרה, אין בכוונתי להכאיב לך, אלא רק להמליץ לך לעבור עם עצמך תהליך טיפולי שיסייע בידך לשמוט את תחושת השליטה שכנראה מלווה אותך כל חייך, ולהתחיל לנוח מהצורך החזק והברור הזה לנהל את העניינים. אלוקים גדול בשמים מבקש שתשאירי גם לו חלק מהעבודה.לא רק כמס-שפתיים, אלא באמת, מתוך אמונה גדולה בטובו ובהנהגתו את העולם בחסד וברחמים הראויים לכל אחד ואחת.

אך לשם כך, כדאי מאד להעזר באשת מקצוע שתסייע בידך לתרגם את הידיעה הזו מן המוח אל הלב, באופן שישפיע גם על חייך וחיי ביתך היקרה. לשחרר, אין זו ידיעה שכלית בעלמא, כי אם מיומנות המצריכה הסתגלות. מומלץ מאד לרכוש אותה בהדרכה מקצועית ובליווי טיפולי מתאים, שגם יתן לך את הכוחות להכניס מחדש אור לחייך. ומשם בעזרת ה’, שמחת השחרור שתלווה אותך, תשיב את האור לליבך ולעיניך, ותסייע לך למצוא את הזווג המתאים והראוי לך, ותזכי לבנות בית נאמן ושמח בעזרת ה’.

במידה ותרצי המלצה לאשת מקצוע פני אלי באופן אישי.

ורדית

yvradv@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

5 תגובות

  1. בס”ד.

    שלום לך !!

    את מאוד מזכירה לי .. אותי !!
    גם אני התחתנתי מתוך לחץ שלא הלך לי בשידוכים. וגם כי הסתבך לי משהו בחיים ורצתיי להתחתן כדי לצאת מזה.
    גם אני נשואה לגבר שהוא קצת לא נורמלי. ואני הבאתי לו ילדה בריאה ב”ה.
    גם לי קשה נורא בנישואין ומרגישה תחושת כישלון..
    גם אני אוהבת את ה’ והלכתי אחריו ובחרתי להיות חרדית.
    גם לי קרה ככה. רק שאני עוד לא עשיתי את הצעד להתגרש.
    אני מכירה את תחושת האכזבה הזו.
    אני בחורה יפה, מוכשרת, חכמה, מבית טוב, זכיתי לבת אבל בנישואין לא הצלחתי !!!!!

    הייתי רוצה לשמוע מה זה עד כדי כך קשה להתחתן פעם שניה ? כבר ממש עושים איקס?

    רוצה לחזק אותך אחותי , אל תישברי מנסיונות החיים.
    לכל אדם יש תיקונים ומשברים. לכל אדם יש רגעים כאלה. את בתקופה שאת מכפרת על עוונותייך. אץ בתקופה של נקיון. תקבלי את זה באהבה. כדי לעבוד את הנסיון שה’ נתן לך בהצלחה. ה’ עושה זאת לטובה. תחדירי לעצמך. זה לטובתי זה לטובתי.
    בסוף 120 שנה את תראי למה ומדוע אבל עכשיו אל תשאלי. תבטחי בה’ שהוא יעזור לך לצאת מזה !!!
    חייבת חייבת להכיר בכך שה’ עושה לך חסד. על אף שזה נראה לך קשה ככה. את חייבת להכיר בזה.
    אם חלילה בועטים .באים נסיונות אחרים.
    אבא שלי שיהיה בריא נורא חולה הוא מתנסה בנסיון קשה מאוד בבית הרפואה כבר חצי שנה. יש נסיונות קשים מנשוא..
    רק להודות לה’ להודות להודות להודות. לא להרהר. לא לנסות לחשוב למה. רק להודות להודות.
    את תראי שיגיע יום שבו ה’ יוציא אותך מהקושי הזה. אץ תראי שה’ יראה לך שהוא דואג לך. אל תתייאשי. תתפללי .תתפללי ותודי לו כל הזמן.
    את תעברי את הנסיון בהצלחה ואת תזכי לאושר.

    ממני אחותך האוהבת.

  2. את ברוך ה’.בריאה , חזקה , יכולה לעשות ! יכולה להתפלל יכולה להשתדל !! ה ‘ לא החסיר ממך את הכוח ! תודי על זה ! ותשתמשי בזה כדי למצןא את הבחור שלך !!

  3. אל תסתכלי על האנשים הרעים שזוכים לקשר נישואין טוב . יש להם מסלול חיים אחר . גם להם יהיו קשיים ונסיונות.
    אם הם רעים באמת לא בטוח שהנישואין שלהם הם לטובתם.
    את קיבלת את מסלול החיים שלך. ולך קורה הכי טוב בשבילך לפי תוכנית החיים שה’ בנה לך לחיי נצח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

רוצה שאשתי תראה ותתלבש כמו שחלמתי!
   למערכת אקשיבה האלופים שלום וברכה!  אני אברך נשוי כעשרה חודשים. בעיקרון מן הסתם בחור ישיבה שניגש לחתונה מצופה שלא יידע צורת אשה ולראשונה יבחן את הבחורה על פי השקפת עולמו האם היא מתאימה לו והאם יש משיכת הלב וכו’, בלי השוואות ובלי ידיעה מדוקדקת בפרטי פרטים בטח שלא פרטים...
מובחנות בזוגיות תעזור לי לא להיפגע מבעלי?
עד הנישואין הרגשתי שהלב שלי הוא ברשותי. היתה לי גישה מאד בוגרת . לא נפגעתי מאחרים בקלות. הייתי סולחת בקלות . לא הייתי מושפעת מלחץ חברתי . (לדוגמה התחזקתי מבחינה דתית יותר מהחברה בתיכון שבו הייתי והלכתי עם האמת שלי ולא היה חשוב לי כהוא זה מה חושבים עלי ....
חלוקת התפקידים בזוגיות לא נראית לי הוגנת
ראשית תודה על אתר שעונה בדיוק על מה שצריך הציבור החרדי ופותר הרבה ספקות פנימיים . ומכאן לשאלתי: חשוב לי להדגיש שאני מסתכלת על העולם בעיניים של צדק ושויון ולכן יש לי שאלה שלא ברורה לי . לפני דור או שניים היה ידוע שהתפקיד של האישה זה לבצע את צרכי...
מי אמר שהיה מותר לעלות לארץ ישראל?
שאלה שהתעוררה לי בעקבות רש”י ראשון בתורה וכן בגלל מצב המלחמה כרגע. רש”י אומר שהקב”ה נתן את א”י לעם ישראל וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו ע”ש. שאלתי מתי נתנה לנו חזרה? מי אמר שב1948 היינו צריכים לחזור לא”י? מדוע גדולי ישראלי אמרו לעלות לא”י? פתאום נהיה מצוות...
"קיבלתי קבלה ונושעתי"?
אתם בטח מכירים את הסיסמאות של “תרמתי ונושעתי” “הבטחתי ונושעתי” ודומיהן. כל תקופה עוד מישהו צץ עם משהו כזה. ואני לא מזלזל חלילה בכל הקבלות הטובות. אם זה לא לדבר עם תפילין או לא לדבר בבית הכנסת, בשעת התפילה וקריה”ת, קבלת שבת עשר דקות יותר מוקדם, עשרה פרקים ביום ועוד...
אני לא מרגישה שאני רוצה להתחתן... יש לי בעיה?
אני בחורה דתיה חזקה, כך שבציבור שלנו כבר יחסית מקובל שבנות יתחתנו בגיל הזה(לצורך העניין כבר יותר מחצי מהכיתה שלי התחתנה…). הבעיה היא שתמיד הרגשתי שונה מאותן הבנות… כאשר כולן היו קושרות מטפחות, מקוות ומייחלות להקים משפחה זוגיות כבר מגיל קטן, אני לא הרגשתי את זה, הרגשתי שאני קטנה מידי,...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן