The Butterfly Button
גירושים שוב? או להתמודד עם המצב?

שאלה מקטגוריה:

חזרתי בתשובה לפני 7 שנים ,
התגרשתי מכיוון שהיו דברים לא נורמטיבים בבית , וגיליתי שהבחור על הרצף. עברתי איתו טראומה ומצאו שהוא צריך טיפול על הטווח האוטיסטי.. הייתי בשיחות שנה וקצת השתקמתי ..
היום אני נשואה לבחור נחמד ששוב אני מגלה שיש לו משהו נפשי היה לי 4 חודשים טובים איתו גם בפגישות בדקתי את התיק הרפואי ביררתי שאלתי אותו שאלות פתחתי עיינים הוא היה נראה מאוזן ובריא , יש לי אהבה אליו אבל הוא לפעמים מתנהג אלי לא יפה, והיה לו הזיות חזקות שהפחידו אותי .. אני מפחדת לחיות איתו בבית לבד…
אני לא יודעת מה לעשות … לא יודעת מאיפה להתחיל עכשיו אני בבית הייתי בסוג של דיכאון כשעכלתי את הדברים, מרגישה שמשמיים משפילים אותי .. אני מודה לה' על זה בכל אופן כי הוא יודע מה טוב בשבילי אבל עם זה אני נותנת מקום לכאב.
לא יודעת מה לבחור … קשה עוד הפעם להיכנס למילה הזאת " גרושה" או לחיות לצד בעל שחולה בנפש . זה לא משהו שרציתי שיקרה אבל משמיים לשם כיוונו אותי , ואני מתפללת ומאמינה בה' והתפללתי לה' על הזיווג קצת מבאס קצת הרבה . אבל זאת המציאות, תודה לה' שאני בריאה ברוך ה' ושיש לי משפחה ושיש את עם ישראל ואותכם.. ותודה לה' על כל זה כי אין הבנה ואיפה שנגמר השכל מתחילה האמונה . אבל מה יקדם אותי לבחור ?

תשובה:

ב"ה

שלום לך יקרה

קראתי את שאלתך וכאבתי איתך את חיבוטי הנפש שאת עוברת.

המסלול שתיארת הוא כואב ומטלטל, את כ"כ מחפשת יציבות וחוסן ואדמה בטוחה, והנה שוב ושוב את מתאכזבת.

זה כואב, קורע ומצריך הרבה מחשבה ובחינה מחודשת של המסלול.

ברשותך אחלק את שאלתך לשתי שאלות שאומנם קשורות זו בזו אך צריכות להישאל בנפרד.

השאלה הראשונה היא שאלת הנישואים. האם להישאר לצד בעל שכנראה סובל מחוסר יציבות נפשית? האם לשוב פעם שניה למצב של גרושה שהוא מצב קשה מאד?

והשאלה השניה: מה הקב"ה רוצה ממני? האם זה המסלול של חיי? האם להשלים עם המציאות של הזיווג שקיבלתי אחרי כ"כ הרבה תפילות? האם זה נחשב אמונה בה' ? ועוד שאלה גם היא מתחום היחסים מול הקב"ה? למה תפילתי לא נענתה? למה שוב אני חווה נישואים כושלים? למה זאת התוכנית שאלוקים מייעד עבורי?

כל שאלה היא שאלה כבדת משקל שראויה לשיח ארוך בודק ומעמיק, אני אנסה בזהירות להתנסח בשורות יחסית ספורות כי בכל אופן תשובה בכתב היא חד צדדית, ומסתבר שתזדקקי להמשך שיח מקצועי וליווי מעמיק יותר.

לשאלה הראשונה בדבר המשך הקשר שלך עם בעלך-

את מתארת יחסים מורכבים של עליות ומורדות, מצד אחד יש בינכם אהבה ומצד שני חוסר יציבות בשל הקושי הנפשי שלו שגורם לו להזיות. בנוסף הזכרת בקצרה יחס לא יפה כלפייך. לא פירטת מהו היחס הזה והאם הוא מלווה בתוקפנות, אלימות מילולית?

כתבת רק את התחושה המבוהלת שלך.

התוצאה של חוסר היציבות גורמת לך לחוויה של פחד וחשש מפני הבאות.

מתוך הנתונים הנ"ל חשוב לי לומר לך-אף אשה לא צריכה להסכים לחיות במערכת לא יציבה, גם לא אשה שנישאה בשנית ואפילו בשלישית.

נישואים אמורים לתת לנו תחושה של בית יציב ושותפות יציבה. אם ההרגשה היא פחד חייבת להיות עצירה ודרישה לטיפול, אבחון, יעוץ.

זכותך המלאה לחיות חיים יציבים, את יכולה לדרוש זאת מבעלך כתנאי להמשך החיים המשותפים שלכם. יתכן שהקושי שלו ניתן לויסות בעזרת טיפול תרופתי, יתכן שהוא סובל מקושי נפשי חמור יותר. אבחון מקצועי יתן לך את המידע שחסר לך.

בכל צומת שהיא זכותך לעצור ולבחור בהמשך הנישואים עם הבנה ברורה של המחיר שתשתלמי על המשך הנישואין או פירוק הקשר וניסיון להבין מחדש מה מתאים לי וכיצד אני יכולה לבחור נכון.

אני מאמינה ומבינה כמה את כמהה לקשר יציב ובית רגוע, לזוגיות איתנה ותחילת חיים שלווים.

ומצד שני את מתלבטת האם בעלך הוא בן הזוג שמסוגל להוביל איתך לחיים בטוחים.

את התשובה תוכלי לקבל מאיש מקצוע שיאבחן את בעלך, פסיכולוג או פסיכאטר.

רק אחרי קבלת פרטים מדוייקים יותר תוכלי לשקול בעצמך או בליווי מטפלת מקצועית מה נכון לך ומה הבחירה המדויקת לך להמשך חייך.

זאת שאלה כבדת משקל דיה שמצריכה הרבה כוחות נפש וסבלנות להקשיב לעצמך ולדייק את תחושותייך. אוכל רק לומר לך עצה קטנה:

זכרי תמיד ללחוש לעצמך – אני ראויה ושווה מספיק כדי לקבל בעל יציב וטוב. לא מגיע לי לסבול.

מיחלת עבורך שתצליחי למצוא כוחות נפש לעמוד על זכותך לאבחון מקצועי ולהצלחה במציאת אנשי טיפול טובים שיהיו לך לאוזן קשבת לבירור נכון.

לשאלה השניה שהיא כואבת לא פחות ומקשה על היכולת לחשוב בבהירות:

מה אלוקים רוצה ממני?

זאת שאלה שחשוב מאד לענות אותה בלי אמוציות רגשיות מיותרות שמונעות ממך את המחשבה על התפקיד שלך כרגע.

נצא מנקודת הנחה ברורה שאנחנו לא יודעים בברור מה הוא רוצה? לעיתים מתבהרת התמונה לאחר תקופה קצרה או ארוכה, לעיתים לא.

אנחנו יודעים דבר אחד בברור- אלוקים מצווה עלינו לבחור בחיים, להיות אחראיים על השמחה שלנו בחיים, על הרצון לחיות ולחיות בטוב.

הידיעה הזאת שהבחירה בחיים מוטלת עלינו מבהירה לך שאין אפשרות להיכנע לבלגן הרגשי באמירה אולי ככה אלוקים רוצה שאחיה.. לא! זאת בריחה מאחריות. יהודי מאמין הוא יהודי בוחר ואחראי על בחירותיו.

חובת האחריות על חיים טובים ושפויים עבורך מוטלת עלייך.

אנחנו מתפללים לעזרה משמיים להצלחה בבחירות שלנו. אבל, לצערך זה הסתבך. מאד אפילו.

למה הענינים כ"כ מסתבכים? למה הוא לא עוזר לי לחיות שפוי?

זאת שאלה כואבת וקשה. שאלת הייסורים ומטרתם בעולם.

זאת שאלה שאפילו דוד המלך מבכה עליה בספר התהילים, "ואני כמעט נטיו רגלי…" מספר לאלוקים שהוא כמעט מתמוטט. אבל מספר לו. בוכה וממשיך להבין שהספור מורכב יותר מלבקש ולהענות.

זהו סיפור העולם שמעלים מאיתנו לפעמים את ההשגחה הברורה.

אבל יש להם מטרה לאתגרים האלו:

אינני יודעת איזה חלק בתוכך יקבל ליטוש וחיזוק בסופו של המסע שאת תעשי כדי לייצב את חייך ולהעמיד את בחירותייך באור בהיר יותר. אבל אין לי ספק שבסוף המסע כשתצליחי למצוא את הקול שלך בזוגיות ובבחירה נכונה עבורך, תהיי טובה יותר, מעובדת ובשלה.

זה קשה, זה כואב. אבל בסוף זה משתלם.

בכל מצב וצומת שאת נמצאת אל תרימי ידיים ביאוש כל זמן שיש לך עדיין מה לשנות ולבחור.

אל תאמרי לאלוקים: קשה לי אבל זה כנראה מה שאתה רוצה.

ספרי לו על הקושי שלך ובקשי ממנו כוח להצליח לבחון מה בכוחך לפעול.

בהצלחה.

מתפללת עבורך שתראי חיוך שמימי בתיקון הזוגיות ותזכי לחוות חיים יציבים ורגועים.

אסתי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

דכדוך והתמודדות זוגית אחרי לידה
אני כמעט חודש אחרי לידה שביעית ב"ה, הלידה הייתה קשה מאד הפעם, סבלתי הרבה, וגם העיתוי של ערב פסח היה לא קל. חזרתי הביתה לימים של ערב חג, וכיוון שאין משפחה שיכולה לעזור, נעמדתי לגמור בישולים לחג. בעלי ניסה לעזור ככל יכולתו, אבל עדיין העבודה הייתה רבה. באופן כללי הזוגיות...
מתיש אותי להצטרך כל כך את בעלי
היי אני שופכת פה מלל מקווה שיהיה ברור אני פשוט שופכת כל מה שאני מרגישה בלי סדר מסוים אני מרגישה שאני נמצאת עם בעלי אבל יש חומה שקופה ביננו כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לו אבל לא אומרת, מרוב חוסר זמן ועבודה קשה, אנחנו פשוט לא מוצאים זמן...
אני פמיניסטית ובעלי שוביניסט!
אני נשואה חמש שנים לבעל טוב ומסור ויש לנו שני ילדים ב"ה. יש משהו שמפריע לי בזוגיות שלנו. אני נוטה יותר לפמיניזם ובעלי שובניסט מובהק . יכול להיות שהזוגיות של פעם באמת הייתה מושתתת על שובניזם. בתורה גם אין שיוויון בין המינים, אבל הזמנים השתנו. והיום חיים אחרת … דבר...
בעלי לא רוצה ללכת לטיפול והזוגיות שלנו תקועה
היי, אני נשואה כ 6 שנים ויש לנו שלושה ילדים מאז שהתחתנו הרגשתי שהתקשורת בינינו מאוד לוקה בחסר ותמיד הרגשתי שהוא חסום רגשית ולא הבנתי למה, שנים שחשבתי שאני הבעיה ואז הבנתי שבעצם אמא של בעלי שלפי אבחנתי בלבד, היא נרקיסיסטית, היא בעצם הבעיה. ניסיתי להסביר לו בעדינות את הבעיה...
מאז שהתגרשתי אני חושש להתחתן
התגרשתי תקופה קצרה אחרי החתונה משום שהתגלו כל מיני בעיות נפשיות ועוד. לפני החתונה קלטתי קצת שמשהו לא בסדר ולא הסכמתי להאמין לזה העדפתי לחשוב אחרת וביום של החתונה ממש זה התפוצץ לי בפנים הרבה יותר ממה שחשבתי. וכרגע אני לא סומך על עצמי בנושא של שידוכים וכל שידוך שמציעים...
מרגיש שעשיתי טעות שהתחתנתי
אני נשוי קרוב לארבעה חודשים, ובאמת שלפני החתונה הכל היה טוב, הרגשתי שהיא מבינה אותי, שהיא רואה אותי, שאני יכול לדבר איתה ולהיות פתוח ושהיא תבין אותי. מהרגע שהתארסנו הקערה התהפכה על פיה, מרגיש לי שהיא חושבת רק על עצמה, רואה רק את עצמה, מאשימה אותי בכל דבר, המילה "למה?"...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן