גדלתי על האמונה ביהדות- אז איך אדע שזו האמת? The Butterfly Button
גדלתי על האמונה ביהדות- אז איך אדע שזו האמת?

שאלה מקטגוריה:

אני בחור יהודי טוב מאמין שסהכ לא חווה חויה רצינית של אובדן הקבה או אובדן הזהות הדתית שלי. ביומים האחרונים אני מתחיל להתבלבל ,אני מנסה לברר לעצמי האם אני בצד הנכון של המפה הדתית ,קשה לי עם כל מיני עובדות ,למשל עם כך שהאם אמונה זה רק פשוט חינוך בכך שאדם נולד למשפחה יהודית ומלמדים אותו בגן, ובבית הספר שהתורה שלו היא אמת ושל אחרים שקרית ,והוא עובד את הקב"ה בצורה נכונה ואחרים לא ,ואת אותו חינוך של אל אחר מקבל ילד מקביל בחינוך מקביל ומשוכנע במאת האחוזים שהוא צודק ולא מקבילו היהודי,איך דבר זה נותן כוח לאמונה אם היא רק תלויה בחינוך הספציפי שאותו קיבלת.
דבר זה מתבטא בכך שלכולנו יש בבית ספרים תורניים שמראים לנו כיצד אנו צודקים ודת משה היא אמת ,אז איך לא נשתכנע ? שאנחנו מכניסים אלינו הביתה רק את מה שנוח ? איך זה בדיוק מאמת את דברינו שכל מה שאנחנו לומדים הוא רק מצדד בעמדתינו ? איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שדרכנו היא דרך האמת אם אף פעם לא התמודדנו מול משהו אחר באופן אמיתי וישיר?
דבר נוסף
במציאות היהודית של ימינו יש שתי הגדרות בסיסיות:
דתי וחילוני
העולם שלנו מלא בדתות אין ספור שמאמינות בצדקת דרכן מדוע יהודי שמאמין במציאות האל בעולם חייב לקבל את תורת משה מסיני ,למה כל האנשים או דתיים יהודים או חילונים?
כולם בטוחים שיבנה בית מקדש שלישי?
כולם משוכנעים בצדקת דרכם יותר מהדתות האחרות הפרוסות ברחבי תבל? או שפשוט זה מחזיר אותנו לנקודת ההתחלה שזה פשוט בגלל חינוך ,שהגדירו להם בדיוק מיהו המאמין הדתי ומה עליו לחשוב ואיך הוא צריך להתנהג ומתוך כך הם פעלו וזה לא נותן כח אמיתי לאמונה שלהם אלא סתם כי בחברה המסוימת שלהם זהו הדתי, המאמין בתורה במצוות ובשכר ועונש ובתחיית המתים כלומר יש משוואה או שמאמינים באלוקים עם כל הנספח הנלווה של היהדות או שלא מאמינים ,אין אופציה ג'.
באופן אישי אני אוהב את היהדות ומוקסם מהעומק ותבונה שלה אבל זהו תהליך אינדבדואלי ואני די בטוח שאחרים חווים אותו בצורה שונה ממני ונוגעים בהם דברים שונים ממה שנגעו בי, אבל בסוף אני למדתי רק את היהדות ואכן אני מאמין שיש בתורה הרבה אמת, אבל זה מחזיר אותנו לכך שזו אכן התורה היחידה שזכיתי ללמוד ולכן אני משוכנע שאם הייתי במקום שונה אם חינוך שונה לא הייתי כך ,ולכן שאני מסתכל סביבי ורואה את כל חברי הדתיים ,האמונה שלהם ניראת קצת חלשה בעייני מכיוון שהיא רק נובעת מחינוך וגם להפך שהכפירה רק באה ממקום שמתנגד אותו חינוך ספציפי כאילו אין אופציה אחרת, ולכן זה מטיל מום קצת באמונה שלהם,למרות שאני יודע שזה מגיע ממקום אמיתי.
אשמח לתשובה
תודה רבה

תשובה:

שלום חבר יקר,

קראתי את שאלתך וראיתי בה חיפוש של אמת. רצון כנה ל"אמונה אמתית", לאמונה שאינה בבחינת מצוות אנשים מלומדה.

אנסה לשתף אותך במה שעלה בי בעקבות השאלות הרבות שהעלית ובדרך בה אני רואה את הדברים ואני תקווה שהדברים יפתחו בפניך דרך חדשה להבין את נושא האמונה ותיתן לך מענה לשאלותיך.

אפתח בכך שאני מסכים עמך ש"אמונה" שמושתתת על סיפורי גן ואמירות סתמיות, רחוקה מלהיקרא אמונה. אני נתקל לא מעט באנשים טובים המקפידים על קלה כבחמורה שמעולם לא עסקו ב"אמונה", באותו אימון שבלעדיו אין האדם נכנס בגדר אדם המאמין.

בתפיסה הרווחת ניתן לראות כאלה שסבורים שהסיבה להאמין היא מכיוון שזו אחת המצוות או שהיא המחזקת את התפיסה הדתית. בעוד שבאמת האמונה היא הבסיס למצוות כולן ולדרך הדתית בכלל.

בשפה המשומשת נעשה עוול נורא למילה אמונה. כשאני אומר על משהו שאני לא יודע שאני "רק מאמין", זה מכיוון שהפרשנות העכשווית ל"אמונה" היא סוג של השערה פלוס לפעמים משאלת לב. או במילים אחרות, ידיעה לא שלימה. בעוד שבאמת אמונה אינה סוג של ידיעה ואינה מבוססת על הוכחות. אמונה היא משהו שונה בתכלית, משהו הרבה יותר עמוק.

אצטט מדבריו הנפלאים של החזון איש בתחילת "אמונה ובטחון": מדת אמונה היא נטיה דקה מעדינות הנפש. אם האדם הוא בעל נפש, ושעתו שעת השקט, חפשי מרעבון תאוני, ועינו מרהיבה ממחזה שמים לרום, והארץ לעומק, הוא נרגש ונדהם…

גם כשמדברים על "אמונה פשוטה" הכוונה אינה לשינון של מילים וסיסמאות. מדובר בתחושה פנימית שמגיעה מהבסיס הכי פנימי ונקי בנו ו"יודע" שיש בורא לעולם. שלא ייתכן שהעולם חסר תכלית ומשמעות. שלא ייתכן שאין באמת הבדל בין טוב לרע. זו היא ידיעה פנימית חזקה אפילו יותר מידיעה שנקנית על סמך הוכחה.

חשוב גם לדעת שהאמונה הבסיסית שבה מחויב כל בן אנוש על פי התורה היא האמונה בהיותו של בורא ושליט לעולם ובכך שמעשי בני האדם הם משמעותיים עבורו. על פי התורה, אדם שאינו יהודי שיאמין בכל אמונה או דת שתמלא את האמונה בא-ל אחד ויחיד, הוא שלם בתפיסת האמונה שלו.

אבל כאן אתה שואל שאלה נוספת, גם אם אני מאמין בהוויה האלוקית, אולי אותן הדתות הרבות הקיימות בעולם הן האמת גם עבורי. האם די בכך שאתה מרגיש טוב עם היהדות בכדי שלא תבדוק אפשרויות נוספות? האם ייתכן שאילו נולדת במקום אחר האמונה שלך הייתה כל כך שונה? אם כן, מי אמר שזו אמת?

ראיתי פעם בספר העיקרים [לר"י אלבו] שמעמיד את השאלה שלך כפרדוקס. מכיוון שאמונה היא מצב של וודאות פנימית, לא ייתכן שאצטרך לבדוק אותה, עצם הניסיון לבדוק את אמונתי מול אמונה שונה היא מעשה של חוסר אמונה [כי אמונה היא למעלה מספק]. ואם כך איך ייתכן ששני בני אדם יאמינו באמונות שונות לחלוטין ולכל אחד נאמר שאין צורך לבדוק את אמיתות אמונתו.

אני לא רוצה לעבור לשיח פילוסופי, אענה בצורה בה אני מבין את הדברים.

חלק מההבנה שישנו בורא שאחראי לכל מה שקורה פה, היא ההבנה שגם אני ואיפה שנולדתי הם חלק מהתכנית האלוקית. אדם אינו ניטראלי ואובייקטיבי, אדם שאוהב את הוריו לא צריך לשאול את עצמו, הרי אם הייתי נולד להורים אחרים, הייתי אוהב אותם יותר, אז אולי אני טועה. כמובן שבאותה מידה כלפי ילדיו ואפילו כלפי בת זוגו. אמונה היא חיבור ומכיוון שזה החיבור שלי, אין זה נכון לבדוק ממקום של השוואה לחיבורים אחרים. השאלה מה הייתי חושב אם הייתי נולד במקום אחר אינה רלוונטית, מכיוון שאילו הייתי נולד במקום אחר, לא הייתי אני.

זה נכון לא רק לגבי אהבות. ברור שאם הייתי נולד בשבט פרימיטיבי, הרבה מהתפיסות התרבותיות והמוסריות שלי היו שונים. האם זה אומר שאולי אני סתם טועה? כשברור לי לדוגמה שקניבליזם הוא רע או שיש ערך לחירות אישית ולשוויון, זה לא יהיה נכון לערער את תפיסות העולם המוצקות שלי רק מכיוון שאילו נולדתי בזמן אחר או במקום אחר, הייתי חושב אחרת.

אני לא חושב שספרים שמדברים על אמונה באו להוכיח לי את אמונתי, כפי שאלבומי תמונות הילדים שבביתי לא נועדו להוכיח לי שהילדים שלי יפים וחמודים. כשיש לי אמונה אני שמח בה וגם אוהב לחזק אותה ולהשתעשע בה. כשאני רואה את נפלאות הבורא, את חסדיו שעשה עמנו, את הדרכים בה הוא מתגלה אלינו וכו' אני מתענג ומחזק את אהבתי אליו כשם שכשאני רואה את פני ילדיי באלבום, אני מתמלא בעונג ומחזק את אהבתי אליהם.

מסיבה זו אפשר להבין מדוע על פי היהדות אין שום עניין לשכנע אדם שאינו יהודי להאמין בדת היהודית, אלו לא ה"ילדים" שלו. כמובן שעצם האמונה בא-ל אחד היא אכן אובייקטיבית ומיועדת לכל הנבראים.

מקווה מאוד שהדברים יתיישבו על לבך המחפש ויהוו פתח להמשך החיפוש והדיוק.

מנחם ס.

<[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. תשובה יפה.
    אבל עדיין לא נענתה השאלה מה אם התפיסות שלו, כן, אלו שהן בעקבות הנתונים איתם נולד (בדת, באמונה, ביהדות)- שגויות, או לא האמת היחידית. אם ברור ש"אם היה נולד בשבט פרימיטיבי, הרבה מהתפיסות התרבותיות והמוסריות שלו היו שונים". מה אם כרגע הוא בשבט פרימיטיבי? בגלל שזה מה שהכיר ונולד יאמין ב"קניבליזם"? (ויש מה שאפשר לראות כרע גם בחברה שלנו!) היינו מצפים הרי מבן אדם שנולד חילוני לחקור לאמת, ולמה, הרי לכך נולד ואף יתכן שיש לו תפיסה ברורה בעיניו, ולא רק- סתם אני חי ככה, לא כל חילוני הוא סתם חסר עול. ולדברי המשיב עצמו: "זה לא יהיה נכון לערער את תפיסות העולם המוצקות שלי רק מכיוון שאילו נולדתי בזמן אחר או במקום אחר, הייתי חושב אחרת." אה, כן? אז אנו לומדים מזה שאין אמת, רק נתוני חיים מוכרים שמיושבים כי מוכרים. ובכך חזרנו לדברי השואל. לדעתי התשובה לא עונה לשאלה הספציפית הזו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך אפשר רק לשבת ולחכות לשידוך שלי בלי לצאת ולחפש אותו?
בכל אחד משלבי החיים בורא עולם נתן לנו סוג של עצמאות ובחירה מאד מוחשית בין הדברים שלא כך בשידוכים ההוראה היא לא לצאת לחפש בחור אלא לחכות להצעה שתבוא עם בחור המיועד וזה קשה לי!!! כי אין לי משהו שאני יכולה לעשות מלבד תפילה !!! וזה מרגיש לי ההפך משאר...
8 השאלות שלי על אלוקים גהינום ובחירה
השאלות שלי נשאלות באמת מתוך כאב ואולי ישמעו לא טוב, אבל אני לא שואלת מרצון להתריס אלא כי זה באמת קשה לי… 1. אמרו לי שכולם עוברים דרך גהינום, כי כולם הרי חוטאים ואף אחד לא מושלם. ואני חושבת שדוקא בגלל שאיננו מושלמים אז צריך לסלוח לנו… 2. איך יתכן...
כועסת על הקב"ה כשדברים שאני רוצה לא קורים
תודה על ההזדמנות לשאול.. אני לא יודעת עד כמה השאלה שלי מבוססת על משהו שאפשר לענות לו רק בשכל כי היא גם מאוד רגשית. אבל אני מרגישה חובה לנסות לפחות.. אני מנהלת בעולם עם מערכת יחסית מאוד קשה מול הקב"ה אני כל זמן מרגישה שאני כועסת, פשוט כועסת וזה קורה...
נמאס לי להיות עצובה מדברים שקורים...
נמאס לי לקבל על עצמי קבלות כל פעם שקורה דברים רעים… מרוב צרות של עם ישראל אין לי כוח כבר להצטער!! ולקבל על עצמי קבלות.. התרגלתי לזה ואני רק במקום לקבל על עצמי קבלות אני כועסת על הקבה… כי נמאס לי!!! אחרי שאני שומעת על דברים רעים עכשיו,אני רק אומרת...
מה אתה רוצה ממני?
נמאס לי. אין לי כוחות יותר. עייפתי לגמריי. לא יכולה יותר עם הדרישות של הקב"ה אליי. אני כותבת את זה עם דמעות. רווקה מעוכבת זיווג. עבדתי על המידות, כי השם הראה לי שזה למה אני לא מתחתנת. השתדלתי לקבל הכל באהבה. אני חווה בעיות בפרנסה. אני רוצה מאוד מאוד דבר...
עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא, איך?
כבר הרבה זמן אני משתמש באתר הנפלא הזה, ומאוד נהנתי מהתשובות המחכימות שלכם, ולכן החלטתי לשלוח לכם את שאלותיי, (וכבר שלחתי כמה פעמים) שאתם עונים עם רגש מיוחד, אשר שמור רק לכם, עכשיו לשאלתי , איך באמת יכולים להאמין בלב שלם שהמשיח הנה בא, הרי חיכינו לו כבר כ"כ הרבה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן