דלג לתוכן
שלום רב
לפני שנתיים התחתנתי עם בחור שהכרתי בשדוך. כבר בשדוכים התגלו אצלו התפרצויות זעם בלתי נשלטות הוא היה צורח עלי המון. הרבה הזהירו אותי לא להתחתן איתו אבל היו בו גם הרבה דברים טובים וממש התאהבתי בו ולא יכלתי להפסיק. בסוף התחתנו אחרי שהיו לי לבטים רבים הייתי קמה כל בוקר עם כאבים נוראים בבית החזה. למען האמת גיליתי בו דברים מקסימים הוא מאוד מיוחד ואוהב ללמוד תורה וזה משהו שמאוד חיבר אותי אליו. קצת לפני החתונה הוא סיפר לי שהוא משתמש בסמים רפואיים שהוא מקבל ממשרד הבריאות אז אמרתי נו טוב לפחות משהו ירגיע אותו אבל לא תיארתי לעצמי את ההשלכות של זה. כשהיה נגמר לו הוא היה מוציא עלי את כל הכעס והעצבים שלו וכמובן הוא גם לא עובד ולקח ממני כספים לזה. כולל כל האוכל והשכירות ואני חיה על קצבה. שגם את זה הוא די ניצל ועד היום הוא מאיים עלי לקחת לי את הקצבה(אני מקבלת עליו תוספת בן זוג). אחרי שלושה חודשים מהחתונה הוא פתח לי תיק ברבנות אחרי שהוא הלך מהבית ולא חזר כי לא הבאתי לו כסף לקנות את הסמים. יש בינינו אהבה מאוד גדולה כשהוא רגוע אבל כשהוא עצבני זה נורא. אחרי 6 חדשים הוא חזר אחרי שבקשתי מידיד שלנו לעשות בינינו שלום בית. הוא ואשתו היו אנשים מקסימים שפתחו בפנינו את הבית אבל זה לא ממש עזר אני עמדתי בשלי שאני רוצה שיצא לעבוד או שילך ללמוד בישיבה והוא בשלו שהוא לא מוכן ושאני כבר מקבלת עליו תוספת מהביטוח. וזה סכום מאוד פעוט שאני לא רואה איך מגדלים ילדים בצורה כזו בפרט שהוא מאוד בזבזן. כמובן בזמן הזה שכרתי שוב דירה והפעם גרנו למשך חצי שנה. היו ימים מאוד יפים של אהבה מאוד גדולה ופורחת זה כל עוד שמתי כסף על השולחן והוא היא מבזבז על הטבק לסמים ועל אוכל של מותרות. עד שהפסקתי להוציא כסף הביתה והוא נשאר רעב למרות שהוא תמיד דאג לעצמו והלך לחברים לאכול. כאב לי שהשארתי אותו רעב אבל עשיתי זאת בעצת יועץ נישואין ואת המינימום כן היה. אחרי ריב גדול שהיה ברחוב ואנשים סביבינו התאספו הוא עזב את הבית וכמובן שכבר שוב היה תיק ברבנות וזה תמיד היה גרושין בהסכמה כי הוא לא רוצה לתת לי תכתובה. לדיון הגעתי ואמרתי שאני לא רוצה להתגרש. ומאז אנחנו לא גרים ביחד כבר שנה. לשמחתי הוא הפסיק לעשן וזה היה ממש פלא לא האמנתי שזה יקרה אי פעם אבל עדיין זה לא פתר את הבעיות. הוא גם מקבל סוג של קצבה ולא טרח לעשות עם זה משהו שנשכור ביחד דירה. כמובן שאם אני רוצה שנחזור אז זה רק אם אני משכירה דירה ואני כבר נעקצתי פעמיים עם חובות לדירה והובלות. לטיפול הוא לא היה מוכן ללכת עד שעכשיו הוא אמר שהוא מוכן אם אני אשלם. הגשתי לאחרונה תביעה ברבנות על מזונות אם כי אני לא יודעת עד כמה זה יעזור. הבנאדם פרנציפ לא מעוניין לעבוד. הוא רוצה ללמוד תורה כל היום לבד בבית. שזה יפה כשלעצמו אבל לא לזוגיות וילדים. ואני רואה את כולם כבר בנות בגילי עם חמישה ילדים ואני מתחילה להלחץ שהזמן שחי לא משחק לטובתי. אני כבולה ברגשות שלי אליו ומצד שני לא מעיזה להביא ממנו ילדים. כתבתי את השאלה כמה פעמים ומחקתי כי אני לא בטוחה שמשהו שיכול לעזוכ. אולי רק אם השם יערה עלי רוח ממרום ותצא קול מהשמים ותומר לי אם להתגרש או לא. אבל זה לא מציאותי כמובן אבל המצב מאוד מתוסבך. ורב הזמן הזה כשהייתי מתקשרת אליו לשאול מה עושים עם המצב הזה הוא פשוט שותק ומשאיר אותי לדבר לטלפון. רק כשיש לו מצב רוח טוב הוא מתקשר לשאול מה נשמע שזה המצב כרגע. אני זקוקה לעזרה ולא יודעת למי לפנות אני מרגישה שכל הטיפולים שקיימים היום זה סחיבת כסף ושבם לא באמת יכולים לעזור. כי ניסיתי עד עכשיו וזה לא עזר. תודה על תשובתם ושתזכו לשפע רב!
