The Butterfly Button
בדידות גדולה מאז שאני גרוש

שאלה מקטגוריה:

מאז שאני מכיר את עצמי, הייתי ילד מאוד ביישן בכיתה, ובישי"ק חשבתי שזה יפסיק, וזה לא הפסיק.
וגם הלכתי למישהו, וזה לא ממש עזר לי.
וגם הערך העצמי שלי ירד בתקופת הישי"ק.
וכשנכנסתי לישי"ג החלטתי, שאני מפסיק להיות ביישן, ולא הצלחתי. אבל ב"ה הערך העצמי שלי דווקא עלה.
עכשיו. לפני שנתיים התחתנתי עם אחת שלא רציתי ( כבר מההתחלה, מכל הבחינות לא רציתי אותה, ורק משום לחץ מהורי התחתנתי איתה).
וב"ה לפני כשנה התגרשתי ממנה, ובהתחלה זה היקל עלי, ושמחתי. אבל ככל שעבר הזמן, ועוד חודש ועוד חודש, והיא כבר התחתנה, ואני נשארתי לבד, התחלתי להיכנס לדיכאון (וליתר דיוק, צער, ותיסכול).
ועיקר הבעיה היא שרוב הגרושים יש להם חברים שאיתם הם מעבירים את הזמן, ואני ,אין לי כמעט חברים. ובפרט שחבריי כבר התחתנו, ואני אין לי את הכישרונות לקנות חברים חדשים, אז נשארתי לבדי, ומשו"כ כל יום שעובר, אני מתחיל להרגיש יותר צער, .
לפעמים אני מרגיש שלא בא לי לחיות, והייתי מעדיף כבר לא להיות בין החיים, והכל משום שאין לי חברים.
אודה לכם מאוד אם תעזרו לי, יהי שכרכם כפול מן השמים.

תשובה:

שואל יקר,

ראשית, כאב לי לקרוא את זעקתך מבין השורות, שהיא גם זעקת רבים וטובים נוספים.

אולי זה יפתיע אותך מעט, אבל חשוב לי לציין שאתה לא לבד בתחושות שלך. הרבה אנשים, ולא רק גרושים, מרגישים בודדים, חסרי כיוון, או מתקשים להתחבר לחברים חדשים. זה נורמלי עוד יותר כאשר החיים משתנים והמציאות משתנה סביבם, הסטטוס האישי משתנה והפלטפורמה הטבעית להיכרות (ישיבה, זוגות נשואים וכדו') משתנה שמייצרת סיטואציה של תחושת בידוד חברתית כאילו 'נפלת בין הכיסאות'.

מה שחשוב כרגע, זה להבין שאתה לא חייב להתמודד עם זה לבד, ויש צעדים שניתן לנקוט בהם כדי להתמודד עם התחושות האלה בצורה בריאה יותר.

אני רוצה לחלק את תשובתי להיבט הרגשי ולהיבט החברתי:

בהיבט הרגשי- כתבת כי לפעמים אתה מרגיש בעקבות המצב החברתי "שלא בא לך לחיות". מחשבות שכאלו דורשות לדבר על כך עם איש מקצוע או עם מישהו קרוב שתוכל להרגיש איתו בנוח. יש דרך להתמודד עם תחושות אלו ולצאת מהן. אני ממליץ לך לשקול לפנות לתמיכה מקצועית שתוכל לעזור לך למצוא את הדרך להתמודד עם התחושות שלך ולבנות מחדש את הקשרים החברתיים שלך.

תחושת הצער בעקבות הגירושים והבדידות בהחלט עמוקה ומהדהדת, ולפעמים זה יכול להוביל גם לתחושות קשות של ייאוש, כפי שכתבת. אבל המפתח כאן הוא לא להימנע מהרגשות האלה, אלא להתמודד איתם בצורה בריאה. זה יכול לכלול לדבר על זה עם מישהו שאתה סומך עליו, לפנות לתמיכה מקצועית כמו פסיכולוג או יועץ כדי לבטא את הרגשות שלך ולתת להם מקום.

למרות שהחיים לפעמים קשים ומורכבים מאוד, זה יכול להיות זמן להכיר את עצמך יותר לעומק. נסה לחשוב אילו תחומים ויכולות היית רוצה לפתח, אילו מטרות יכולות להחזיר לך את המיקוד הפנימי שלך. לפעמים תחושות של חוסר כיוון עשויות לנבוע מחוסר במטרות ברורות, ויש מקום לבחון את מה שחשוב ונכון לך עכשיו ולנסות למצוא משמעות גם במצבים מאתגרים שכאלו.

בנוגע להיבט החברתי (וכפי שציינת אתה רואה בו את השורש לכל השאר) אני רוצה להמליץ לך ממש לנסות לפתח ערוצים חדשים לחיבור:

קושי ביצירת חברויות חדשות הוא בהחלט מאתגר. כדאי לזכור שחברויות טובות ועמוקות לרוב אינן מתחילות ב"קליק" מיידי. למעשה בכל אינטראקציה חברתית אנו זקוקים לשלושה שלבים פעילים:

1. הזדמנות

2. מיומנויות חברתיות

3. יוזמה

"הזדמנות"- אתה יכול לרצות בחיי חברה ולהיות בעל אופי חברתי, אך אם לא יהיו לך "הזדמנויות" ומעגלים, לא תהיה לך פלטפורמה לייצר קשרים חדשים- ולכן חשיבות ראשונית היא לייצר ולהרחיב את המעגלים הקיימים ולמצוא קבוצות שייכות חדשות ונוספות בהן תוכל למצוא חברים חדשים. נסה להפעיל את עצמך יותר במעגלים שונים: קבוצות תחביבים, פעילויות מקומיות, או אפילו תחום מקצועי שבו תוכל להכיר אנשים חדשים. כל צעד קטן יכול לעזור לך להרגיש פחות מבודד.

"מיומנויות"- כדי להיות באמת יצור חברתי ולתקשר טוב עם הסביבה כל אחד מאיתנו זקוק למיומנויות רגשיות וחברתיות, וכל אחד מאיתנו (גם מי שיש לו כישורים טובים) יכול ועשוי להשתפר עוד ולרכוש כלים ומיומנויות נוספות. מיומנויות חברתיות כוללות למשל את עולם הרגשות והמחשבות שלנו, המודעות והאינטליגנציה הרגשי שלנו לעצמנו ולסביבה, ניהול יחסי משא ומתן, שפת גוף וכללי תקשורת ועוד

ולבסוף, "יוזמה"- אתה יכול להיות בקבוצה, ולהיות בעל מיומנויות, אם בסופו של דבר תהיה נוכח שם פיזית אך תהיה "תקוע בפלאפון" למשל ולא תעשה צעד אמיץ קדימה, דברים לא בהכרח יקרו אוטומטית עבורך. כאן משפיע גם הנושא של ערך עצמי שהתייחסת אליו ותגיות שלנו כלפי עצמנו וכלפי העולם. גם אם הערך העצמי שלך עבר ירידה בתחומים מסוימים, יש כאן הזדמנות להחלים ולהשקיע בו שוב. חשוב להתחיל להכיר בעצמך ולהבין את היתרונות והיכולות שלך. אתה אולי לא שם עדיין, אבל כל צעד קטן שקשור בהבנה של החוזקות שלך יכול להוביל לשינוי פנימי.

ולבסוף, המלצה חמה:

יצא לי להכיר בשנה האחרונה ארגון נפלא ויחיד מסוגו (בכך שהוא נועד לגברים גרושים חרדיים) ולהיחשף לחלק מפעילות הארגון הענפה ולאדם מיוחד העמוד בראש הארגון.

הארגון "לב אבות" בניהול הרב יוסף מילר, בעל נסיון אישי ומקצועי בתחום, מספק מעטפת כוללת לגרוש החרדי (וגם לילדיו) ועונה על צרכים רבים שלו החל מתחום משפטי, יעוץ וטיפול ועוד

אך בעיקר- הוא מספק "קבוצת שווים" איכותית ומהווה פלטפורמה חברתית לכל דבר. במפגשים קבוצתיים שמתקיימים פעמיים בשבוע בבני ברק ובירושלים נפגשים עשרות רבות של גרושים חרדים, כדי לשוחח ולהתחבר יחדיו. יש מפגשי סדנה וקורסים, יש מפגשי "על האש" ו"ליל שישי" חברתיים, יש שבתות גיבוש ואירועים לילדים ועוד.

הייתי שם בעצמי, ראיתי והתרגשתי.

לצד הכאב הגדול ומנעד הרגשות הטעונים שנמצאים בחלל ולא ניתן להתעלם מהם, זיהיתי שם גם רגשות של תקווה, שמחה, חברות, אופטימיות ואמון שנבנה לאט מחדש, וביחד קל הרבה יותר לשאת את המשא המשותף.

בדיוק כפי שאתה מיקדת את הצורך שלך בשאלה בנושא החברתי, כך הארגון הזה השכיל להבין מהצד השני כי הדבר הראשון ואולי הכי חשוב שנצרך במצב שכזה הוא לספק תמיכה סביבתית של קבוצה עוטפת ומכילה ובכך הוא מבחינתי פורץ דרך ומשמעותי במיוחד.

אני ממליץ לך בכל לב ליצור קשר ישירות עם האירגון

פרטי יצירת קשר עם הארגון:

במייל [email protected]

או בפלאפון: 0504-132-130

בהצלחה יקירי, אתה לא לבד!

אבי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הפרעת אישיות וקשרים רעילים במשפחה
ראשית יישר כח על האתר החשוב והמועיל לנפש ולנשמה! שאלתי נוגעת באחות שלאחר שנים של קרבה וריחוק ויחסים לא בריאים איתה, הבנתי לאחר חקירה ובדיקה וקריאת חומרים בנושא שיש חשש גדול שמדובר בהפרעת אישיות נרקסיסיטית. היא היתה פוגעת בי רגשית במגוון צורות שהיריעה קצרה מלפרט אותן, היתה מניפולטיבית כלפיי וכשהתרחקתי...
קשה לי עם זה שההורים שלי גרושים
לפני מספר שנים הורי התגרשו ובאותם השנים הראשונות לא היה לי עם זה בעיה כיוון שהם אנשים גדולים וזה ההחלטה שלהם, גם לאורך כל הדרך ההורים שלי תמיד הזכירו לי שהם אוהבים אותנו (הילדים). אבל כרגע כל פעם שאני נזכרת שהם כבר גרושים…. אני לא מפסיקה לבכות ולקוות שזה לא...
אמא שלי צורחת עלי נוראות
אני לומד בישיבה ישיבה שנחשבת טובה אבל אני נמצא הרבה בבית ואמא שלי כל הזמן יורדת עליי ומקללת אותי אני חושש שיש לה מחלת נפש וכל פעם שאני מדבר איתה על זה היא צורחת עליי ומבזה אותי ומקללת אותי וזה גורם לי להשפלה ביזיון וחוסר הערכה עצמית (ההורים שלי גרושים...
מה זה אומר לחיות את החיים??
אני לא רוצה להעביר את החיים, לא רוצה לתת להם להתנהל ולעבור. אני רוצה לחיות ולנצל אותם. אבל מה זה אומר? איך עושים את זה? איך בוחרים לחיות ולשמוח? שמחה בהכרח קשורה לחיים?? מחובר לי בראש שהנאה וכיף ושמחה זה סימן לחיים, זה נכון? אני עברתי פגיעה מינית קשה בתור...
בעלי מאשים אותי כל פעם מחדש
בעלי כשנהיה חולה לא מפסיק להתלונן הוא מתהלך בבית בפרצוף כבוי וכל הזמן מתלונן מיואש ומדוכא, זה משפיע עליי ועל הילדים. כשהוא חולה מרגיש לי שהוא רוצה שכל העולם יעבור לדום. וכל תשומת לב שהוא מקבל לא מספיקה לו והוא כועס על כולם שלא מתייחסים אליו ובעיקר עליי. אני אמא...
איזה אבא אני אם אין לי סבלנות לתינוק שלי
רציתי לשאול אני מתמודד עם בעיה שאני לא מבין את השורש שלה וזה מסתכל אותי, ואשמח מניסיונכם לעזרה. אני נשוי ויש לי אישה טובה ב"ה וגם נולד לנו תינוק ראשון לפני חצי שנה אבל אני לא נהנה ממנו אני מרגיש שאני לא מספיק אוהב אותו ולא דואג לו ואין לי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן