The Butterfly Button
אשתי היא לא מה שחשבתי...

שאלה מקטגוריה:

אני כותב לכם את זה עם דמעות בעיניים, אני לא יודע מה לחשוב, אני אברך צעיר (שנה וחצי בערך, אפילו פחות) התארסתי והתחתנתי ב"שידוך" אבל חשוב לי להדגיש שגם הכרנו, ואני ואשתי, היינו אולי איזה 5 פגישות ביחד, דיברנו המון, וצחוקים, ו…סגרנו. התחתנו ואז פתאום אני מגלה כל מיני דברים שכל כך לא רציתי, או שרציתי שלא. לפעמים אני לא יודע איפה לקבור את עצמי. אני נזכר בשיחות של הארוחת ערב של אבא שלי ואמא שלי, או שאני רואה חברים שלי איך הם מדברים עם הנשים שלהם, איזה רמה, תוכן וכו', אני אין לי כלום מכל זה, כלום! הכל טוב וזה אבל… מה זה שוה? אני רואה מה היא עושה בעבודה, איזה סוג עבודה יש לה, אני רואה בדיוק כמה היא בחורה 'על רמה' מה שנקרא, וכמה היא חושבת. אני נזכר בחברים שלי שלומדים עם האשה רמב"ן על פרשת השבוע. והיא? היא בכלל לא בקטע. סתם רדודה ושטחית. בלי לשון הרע ובלי לזלזל, ואני מעריך בה המון דברים. אבל בזה, אין מה לעשות, היא פשוט חלשה, וזה פוגע לי עמוק עמוק בלב. כל פעם שאני חושב על זה. אני ממש לא יודע מה לעשות. לא יודע איפה לשים את עצמי. אני לא חושב להתגרש ולא חושב להתאבד, אבל אני גם לא חושב על כלום, שום דבר אחר. פשוט חור שחור ועצוב.

תשובה:

שלום וברכה

תודה על  הפנייה.

ניכר מדבריך שהעניין מציק לך מאד. אשתדל לתת מענה שיש בו גם מענה לשאלתך וגם משהו מעשי.

ציינת בראשית דבריך שהכרתם בשידוך וגם הכרת אותה בעצמך. בנוסף אתה מבהיר שבפגישות שהיו לכם נהנית וצחקתם. ושהיא מצאה חן בעיניך. אם אני מבין נכון אתה אוהב אותה וסביר להניח שאתה גם יכול להיזכר מה היו הדברים שמצאו חן בעיניך כשנפגשתם, מה גרם לך לרצות להיות איתה, ולהחליט לעשות את זה לכל החיים. 

תזכור את זה לרגע ותניח בצד כי תכף נשתמש בזה.

בוא נדבר לרגע על עצם השאלה שלך ועל העניין שמציק לך הכי הרבה.

יש לך דוגמא של יחסים בין בני זוג שראית בבית שגדלת בו. אתה זוכר איך חווית את הזוגיות של הוריך והיה להם טוב יחד. ישבתם בארוחת ערב משותפת והם שוחחו, ויש לך זכרונות נעימים מזה. היית רוצה שהבית שלך ייראה ככה גם כן. אני מניח שישנם עוד כמה וכמה רגעים טובים שאתה זוכר מהילדות בבית והיית רוצה שהזוגיות והבית שלך גם יהיו באופן הזה.

בנוסף אתה שומע מחברים על פעילויות זוגיות שהם עושים יחד והיית רוצה שגם אצלך בבית זה יהיה ככה. כלומר הקשר הזוגי שיש כאלה שמוצאים על ידי חברותא או משהו רוחני מוצא חן בעיניך ויכול לתרום לקשר שלך עם אשתך אם רק היתה אוחזת בזה. 

הבעיה היא, כפי שאתה מציין בעצמך, שהיא לא כזאת. כלומר, ישנו פער בין הציפיות המוקדמות שלך ממנה ומהזוגיות שדמיינת בהתחלה, לבין המציאות כפי שאתה חווה אותה כיום.

ובכן חשוב שתדע: אתה לא לבד בהרגשה הזאת! זה נורמלי, וזה קורה לכוווווולם! אתה יכול לשאול כל חבר שהתחתן לאחרונה,  ואפילו את הוריך! תופתע לדעת שכולם חוו בשלב מסוים משבר בתחילת הנישואין כשגילו שהחיים זה לא שבע ברכות אחד גדול. אל תחשוב שנפלת בפח ושאצל אחרים זה אחרת. זאת המציאות אצל כל זוג נשוי. 

אינני בא כמובן לבשר לך שהכל אבוד ושעדיף לך להשלים עם מציאות קשה ומרה. אדרבה. אני בא לבשר לך שעברת בהצלחה את השלב הראשוני של בניית הקשר שלכם וכעת הגיע הזמן לעבור לשלב הבא!

מישהו אמר פעם שאנו מתחתנים עם שלושה אנשים. יש את בת הזוג האידיאלית שהאדם רוצה לעצמו ושהכי מתאימה לו לפי מיטב הבנתו, יש את מי שהוא חושב ומדמיין  שהיא בת הזוג שאיתה הוא מתחתן, ויש את האישה שאיתה התחתן בפועל.. כלומר יש לכל אחד ציפיות מהעולם ומבן הזוג, ויש את המציאות שאיתה צריך לחיות. 

חשוב להדגיש כמובן שהמציאות אינה בהכרח פחות טובה , העניין הוא שהיא בדרך כלל או כמעט תמיד שונה מהצפיות.

 אתה נמצא בתקופה שהיא מהקשות בחיי הנישואין. המשיכה הראשונית יורדת, הזוהר מתעמעם, ולאט לאט מתחילים להכיר באמת את בן או בת הזוג בכל מיני מצבים. חלקם נעימים יותר וחלקם פחות. חלקם מתאימים לציפיות שלנו וחלקם פחות. חלקם מתאימים להרגלים ולאופי שלנו וחלקם מעמידים לנו אתגר. כך או כך כדאי לזכור שהאשה איתה אתה נמצא היא הזיווג שלך שהוכרז בשמים עוד לפני שנולדת, ופעמים רבות דווקא הדברים שמעמידים קושי בפנינו הם הדברים שאיתם אנו צומחים ולבסוף אפילו לומדים לאהוב.

כל זה טוב ויפה כמובן כרעיון יפה ולדבר זה תמיד קל. תכל'ס בשטח מה עושים עם תחושת האכזבה ועם העצבות המשתלטת? איך לומדים להתמודד במצב הקיים ומוצאים את הדרך חזרה למקום של חיבה הדדית והערכה, שמחה וקרבה?

כאן אני מחזיר אותך לתחילת הדברים. אני מזכיר לך שאתה בעצמך מספר שבפגישות שהיו לכם נהנית וצחקתם. ושהיא מצאה חן בעיניך. אני ממליץ לך לקחת את הזמן ולערוך רשימה מפורטת של כל הדברים שאתה זוכר שאהבת בה. כל הניואנסים הקטנים שמצאו חן בעיניך. וגם דברים נוספים שאתה לומד לראות בה ככל שאתה גר איתה יותר ומכיר אותה מקרוב. תתפלא לראות שככל שאתה כותב אתה נזכר יותר ויותר, ואהבתך וחיבתך מתעוררות ומזכירות לך עוד דברים. זה יכול להיות התנהגויות קטנות שנראה לך טפשי לכתוב אותם אבל אני ממליץ לך לכתוב אותם בכל אופן. כמובן שהיום כאשר אתה מכיר אותה אין ספק שתוכל להוסיף דברים שלא ידעת קודם. הדברים הקטנים שהיא עושה למענך, דברים מסויימים שאתה מעריך בה (בלי קשר לציפיות ולביקורת שלך עליה, אין ספק שתצליח למצוא המון דברים שנחשבים טובים ונעלים בעיניך.) וכל דבר שעולה בדעתך לכתוב. קח את הרשימה ותתבונן בה שוב ושוב ותראה איך הרגשתך משתנה לטובה. הדברים הטובים יאפילו על האחרים. וייתכן שתמצא שאינך צריך את הצורה ההיא שאתה מדמיין כגון לימוד משותף או כל דבר אחר, כדי ליצור את הקשר והקרבה שאתה כל כך רוצה איתה. בסופו של דבר במוקדם או במאוחר, יתרקם הקשר שאתה מחפש איתה על ידי עבודה אישית שלך והתמקדות שלך במעלותיה. זו סגולה בדוקה והיא עובדת!

לסיכום אפשר לומר שצרתך צרת רבים, זה טבוע במהות הקשר הזוגי כי תמיד יש פער בין ציפיות ומציאות. והחדשות הטובות הם שבידך לשנות את זה ולבנות משהו שהוא אפילו טוב יותר משדמיינת.

אל תתייחס לכל מה שמספרים לך אחרים. רוב הזמן זה רחוק מהמציאות ובכל מקרה זה לא נוגע לחיים שלך. מה שכן נוגע אליך זה רק מה שאתה וזוגתך תבנו יחד וזה הדבר החשוב היחיד. כל השאר הבל. תתמקד בטובתה ותראה שהיא גם תחזיר לך פי מאה.

בהצלחה

יוסי

[email protected]

נ.ב.אם אתה  בכל אופן מרגיש צורך לקבל עזרה, אשמח שתפנה שוב ואוכל להפנות אותך לגורם מקצועי הן בתחום הזוגי והן בתחום האישי. המשפט שלך האחרון שאתה לא חושב להתגרש ולא להתאבד, ושאינך חושב על כלום והכל חור שחור ועצוב, לא חמק מעיני. אני מרגיש שאתה בעצבות גדולה ואולי אפילו מיואש. אינני יודע עליך הרבה חוץ ממה ששיתפת בשאלה. ואתה מוזמן לחזור ולפנות אם אתה רוצה. אני כאן בשבילך ואשמח לעזור ככל שאוכל.

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. לשואל היקר!

    המצב שאתה מתאר הוא נורמלי לחלוטין- השיח של האישה שונה מאוד משל האיש! ובראייה ראשונה זה נראה שהיא רדודה, כי אישה מאוד מחוברת לרוחניות— אבל—–הדיבור שלה יכול להיות מאוד חומרי ומאוד "שטחי"!
    זה לא אומר כלום!

    אתה חייב ללמוד מהי השפה של האישה!
    בכדי להבין שאשתך יכולה להיות מאוד רוחנית ובד בבד הדיבור יכול להיות מאוד ארצי.
    אם תחשוב עליה במבט אוהב ומאמין אתה תגלה את הרוחניות שלה.
    ואל תשכח את הכלל- כל הפוסל במומו פוסל! יש סיבה לכך שאתה רואה בה רדודה ושטחית………
    כי אם אתה בעצמך היית עמוק ומעמיק- היית מוצא בה את אותו הדבר….
    זה אמירה קשה, אבל זאת האמת…

    דבר נוסף- בשאלה שלך נעוצה הבעיה.
    אתה מסתכל החוצה ומשווה- ושם הנפילה שלך.
    תפסיק להשוות לאחרים ותראה שיש לך אוצר….

    בהצלחה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני ובעלי הפוכים בכל תחום!
היי שלום וברכה ותודה מראש על המענה מפיכם. תבורכו על המיזם הזה. אני נשואה כ4 חודשים ב"ה. אני באופיי טיפוס פעלתן, אני מחנכת מגיל צעיר, עצמאית ומגיל מאד קטן תמיד הייתי במצב "DOING", יש לי קשב ואני מאד מודעת אליו- ותמיד בעשייה סביבו! לומדת עליו, מחפשת כלים שיעזרו לי, בקיצור...
דכדוך והתמודדות זוגית אחרי לידה
אני כמעט חודש אחרי לידה שביעית ב"ה, הלידה הייתה קשה מאד הפעם, סבלתי הרבה, וגם העיתוי של ערב פסח היה לא קל. חזרתי הביתה לימים של ערב חג, וכיוון שאין משפחה שיכולה לעזור, נעמדתי לגמור בישולים לחג. בעלי ניסה לעזור ככל יכולתו, אבל עדיין העבודה הייתה רבה. באופן כללי הזוגיות...
הפרעת אישיות וקשרים רעילים במשפחה
ראשית יישר כח על האתר החשוב והמועיל לנפש ולנשמה! שאלתי נוגעת באחות שלאחר שנים של קרבה וריחוק ויחסים לא בריאים איתה, הבנתי לאחר חקירה ובדיקה וקריאת חומרים בנושא שיש חשש גדול שמדובר בהפרעת אישיות נרקסיסיטית. היא היתה פוגעת בי רגשית במגוון צורות שהיריעה קצרה מלפרט אותן, היתה מניפולטיבית כלפיי וכשהתרחקתי...
בעלי נפל שוב-מה עכשיו?
כותבת בקצרה- נשואים 13 שנים. 4 ילדים מתוקים ב"ה. לפני כחצי שנה גיליתי שבעלי מתכתב בצאטים ובצאט וידיאו וכו' עם נשים. לצד צפייה באתרים מבחילים הלכנו לרב, הוא בטיפול, אנחנו בטיפול זוגי- והנה שוב זה קרה. הוא צפה בזה שוב. מבחינתי, מיציתי. בעיקר כי אני מבינה שזה לא משהו שישתנה....
קשה לי עם זה שההורים שלי גרושים
לפני מספר שנים הורי התגרשו ובאותם השנים הראשונות לא היה לי עם זה בעיה כיוון שהם אנשים גדולים וזה ההחלטה שלהם, גם לאורך כל הדרך ההורים שלי תמיד הזכירו לי שהם אוהבים אותנו (הילדים). אבל כרגע כל פעם שאני נזכרת שהם כבר גרושים…. אני לא מפסיקה לבכות ולקוות שזה לא...
מתיש אותי להצטרך כל כך את בעלי
היי אני שופכת פה מלל מקווה שיהיה ברור אני פשוט שופכת כל מה שאני מרגישה בלי סדר מסוים אני מרגישה שאני נמצאת עם בעלי אבל יש חומה שקופה ביננו כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לו אבל לא אומרת, מרוב חוסר זמן ועבודה קשה, אנחנו פשוט לא מוצאים זמן...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן