שלום,
יש לי התלבטות רצינית בקשר לארוס שלי.
הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי יוצאת מן הדעת איתו, מתרגזת מאוד, פרצי זעם, תסכול, אני מרגישה שאין לי עם מי לדבר, כשאני באה אליו ומסבירה מה אני מרגישה אני מקבלת יחס צונן, הרבה פעמיים הוא יעצום עינים תוך כדי שאני מדברת, לא יצור קשר עין או לפעמיים פשוט יפנה גב ויגיד שהוא מקשיב, אני מאוד נפגעת מהשפת גוף הזו ואו מתעצבנת מאוד או פשוט נכנעת מלהמשיך לדבר.
הוא אדם רגיש מאוד, הוא נפגע בקלות (לא רק ממני) ויש תחושה שהוא במגננה מתמדת, כשאני מתלוננת על משהו זה מיצר אצלו תחושה שהוא לא מספיק וזה תוקע את השיחה.
לפני כחצי שנה התארסנו, הלכנו יחד לקנות טבעת כי הוא לא יכל להחליט לבד וחשש לטעות ולא ממש היתה הצעה רשמית, אבל כך הוחלט והתארסנו אך מאז לא מתקדם שום דבר, הוא טוען שאנחנו רבים כל הזמן ואני מאיימת שניפרד אז איך אפשר להתקדם ואני טוענת שאני מדברת על פרידה כי אני לא מרגישה שהקשר מתקדם ושהוא לא נראה מעוניין בו גם אם הוא לא אומר כלום- המעשים שלו לא מראים שהוא מעוניין.
הוא המון שעות בטלפון שלו או על המחשב, רואה סרטונים, הוא מגיע הביתה ונכנס לחדר עם סרטון, אוכל מול סרטון, וזה נראה שהוא מעדיף את זה ככה שהתקשורת מעיקה לו.
כיום חצי שנה לאחר שהתארסנו ועדיין אין תאריך לחתונה ואני מרגישה שאולי כדאי שזה לא יקרה, אני באמת צריכה בן זוג שיחיה איתי, שירצה לדבר, לעשות דברים בעולם האמיתי ולא רק מול המחשב, שלא יחשוש לדבר..
אובדת עצות