שלום וברכה לך יקרה.
הולכת עם המילים שלך כמה ימים. אני שומעת בהם הרבה כאב.
את לא אוהבת את אישך, התקשורת לא טובה, אין לכם נושאי שיחה משותפים, אין לך משיכה כלפיו,
לא רוצה להיות איתו יחד, אבל מפחדת להיפרד.
מאוד כאב לי לקרוא שאת צריכה לוותר על עצמך, האושר שלך , בשביל המשפחתיות.
וגם שם, כשוויתרת על עצמך, מה שהמשפחה מקבלת בתמורה, זה צעקות, מריבות , אבא ואמא לא אוהבים.
זה מאוד כואב.
אני שומעת מהמילים שלך רצון להיות אישה טובה. גם כשהעלת את האופציה להיפרד, סימת בתקווה להיות האישה הטובה שהוא צריך שתהיי.
אני חושבת עלייך, יש לי הרגשה שיש בך כח נפשי, שאת רוצה להגיע לטוב . פנית לאקשיבה וביקשת עזרה.
נכון, זה לא יהיה קל . אולי גם כרוך בכאב.
אבל בשביל להגיע לטוב ואהבה בנישואים צריך לעבור דרך מקומות לא תמיד קלים.
את יכולה לבחור לפרק את המשפחה ולהתחיל דרך חדשה. אני מאמינה שאת יודעת שתפגשי גם שם הרבה קושי. כמו שכתבת -ניתוק של ילדים מסביבה, מאבא, מאמא ואבא ביחד. יש שם הרבה קריעה וכאב לב. גם שם צריך עבודה.
איפה היית רוצה להשקיע מאמץ ? במשפחה שאיתך, או בבית אחר, עתידי ?
אם החלטת על פרוק משפחתי, תוכלי לקבל את הכח ויעוץ נכון איך להתמודד שם.
אם את בוחרת להשקיע מאמץ בבית שקיים, בחוויה פשוטה של , אבא, אמא , ילדים ואהבה.
אני מזמינה אותך למסע פנימה, אל עצמך, האהבה שבתוכך, ואל אישך.
מוכנה?
את מזהה ששורש הבעיה בינכם היא, שאינך אוהבת את בעלך.
כתוצאה מכך, יש חוסר תקשורת, אין נושאים משותפים, צעקות ומריבות והתרחקות שלך.
ציינת שבעלך אוהב אותך אהבה עזה. להרגשתי , זה אולי מעצים את המצוקה שלך. כי אם גם הוא לא היה אוהב אותך אז היה לך הרבה יותר נח לא לאהוב אותו. אולי אפילו זה היה משתיק את הרצון לבדוק מה קורה שם בתוך ליבך.
כשהוא אוהב אותך, זה צועק את חוסר האהבה שלך אליו.
ואת בחכמתך, מוכנה להסתכל פנימה ולאמר בכנות- הוא אוהב, אני לא. מה אני עושה?..
את אומרת שאף פעם לא אהבת אותו. בעבר היו רגשות אחרים אבל לא אהבה.
אין לי ידע עליך חוץ ממה שכתבת. לכן, אני מנסה יחד איתך להתבונן בגדול על הדברים ומקווה שתמצאי את מה שנכון לך.
כשצינת שאת לא אוהבת את בעלך , אני מציעה שתי אפשרויות:
א. קשה לך להרגיש אהבה כלפי אנשים אחרים
ב. את יודעת לאהוב אחרים, אבל את בעלך את לא אוהבת
אפילו שלא צינת האם הקושי לאהוב מופנה לכל הסובב אותך. הרגשתי ממך שזה קושי ספציפי מולו. אולי אני טועה,
אם זו חסימה כללית לאהבה, אפשר לבדוק מה המקור שלה ולשחרר. אבל אני רוצה להתיחס לחוסר האהבה שלך מולו.
איך את מגדירה אהבה?
כמספר האנשים כך יהיו התשובות שונות.
אשתף אותך איך אני רואה אהבה.
אהבה , היא חיבור בין נשמות.
בואי נדמין את האדם כעיגול שלם שמורכב משלושה מעגלים.
המעגל הפנימי זה הנשמה, היא טהורה, כולה טוב, נקיה ושלמה בלי שום חסרון.
המעגל השני- שסובב את הראשון. שם האמונות של האדם , איך שהוא תופס את עצמו. הם נוצרו מכל חוויות הילדות שהאדם עבר.
לדוגמא: ילד רחפן לאמא מסודרת ומעשית שומע ממנה כל הזמן אמרות יאוש: 'מה יהיה איתך' , 'תמיד אתה לא מסודר, מספיק, מצליח..' וכו..
הילד מאמין על עצמו שהוא לא יוצלח, כשלון. יש לו אפילו הוכחות למה זה אכן כך.. בצורה כזו מתישבים במעגל השני כל הלכלוך שאנחנו מאמינים שיש בנו על כל גווני המידות( אני קנאית,/פחדנית/ רחפנית/וכו'..).
המעגל השלישי- ככל שהאדם גדל ויש בו דעת, הוא מרגיש לא טוב עם כל הלכלוך שיש בו. ובבגרותו, רוצה להסתיר את זה גם מהסביבה שלו.
לכן הוא בונה לעצמו תדמית , לפי הדמות שהיה רוצה לראות את עצמו ושאחרים יראו. המעגל השלישי זה הדמות ה'פוטוגנית' שהאדם הלביש על עצמו .
מה שקורה לרוב, שהאדם מאמין שהוא באמת, זה הדמות מהמעגל השלישי.
אפשר לחיות כך כל השנים . אבל לרוב תהיה תחושה של אי שקט פנימי. חוסר שלווה , עצבות או מעבר.
כדי לזכות לשמחה פנימית, שלווה, צריך להעיז להיכנס למעגל השני. זה קשה מאוד. כי אף אחד לא רוצה לפגוש את עצמו במקומות האפלים שלו.
ששם הוא אנוכי/ רע/ פחדן/ שקרן/ ילד קטן. האדם מפחד כי הוא חושב שזה מי שהוא באמת. ואת זה הוא לא מוכן לפגוש.
אבל אם יש לו אומץ ורצון אמיתי לחיות, הוא יפגוש את כל הבוץ שיש בתוכו . ירפא את הכאבים . הוא יוכל לשחרר את כל האמונות המוטעות ולפגוש את האני האמיתי שלו. המעגל הפנימי- הנשמה.
לאהוב באמת, זה החיבור בין הנשמה שלי לנשמה של האחר.
פעמים רבות הנשמה שלנו מכוסה עם הרבה כאבים , חוויות ואמונות מוטעות שחוסמים אותנו מלהתחבר אליה. כשאני לא מחובר אל הנשמה שלי
אני לא יצליח להתחבר אל הנשמה של השני.
אולי זה נשמע עמוק מידי. אבל זה גם יכול להיות פשוט .
הרבה אנשים אוהבים הרבה אנשים. אבל באהבה יש רבדים. יש אנשים שיסתפקו באהבה מהרובד הפשוט ,יש כאלו שלא.
במערכת הזוגית , אנחנו מצפים שהאהבה תהיה מלאת משמעות, עמוקה, פנימית, עם הרבה רגש.
וזה לא בכדי, הנשמה שלנו רוצה להגיע לשלמות . אחת הדרכים לשלמות היא ע"י חיבור ואהבה עם בן זוג.
כדי שנרגיש באהבה, צריך שיהיה חיבור בין נשמות.
לפעמים נוצר קשר בין אנשים שיש להם שפה משותפת. הם מבינים אחד את השני גם בלי מילים. יש תחושה של חיבור עמוק מבפנים.
חיבור שהלב מרגיש שהגיע הביתה.
יש לזה שם, חיבור בין אנשים מאותו שורש נשמה.
בחיבור כזה, גם כשיש מקומות פצועים בנפש. הנשמות מרגישות קרובות והאהבה מאוד מורגשת.
אם אישה נישאת לבעל משורש נשמתה, האהבה תהיה מאוד נוכחת וחזקה. גם שם יפגשו כאבים ויעברו יחד קשיים. אבל זה מרגיש אחרת .
יש מצע חזק של אהבה.
אולי עולה בך המחשבה, אני, אין לי סיכוי לאהבה. בעלי לא משורש נשמתי וגם לא יהיה..
האמנם ? אין סיכוי לאהבה?
אני רוצה לגלות לך, שיש סיכוי לאהבה. ולא סתם אהבה
אהבה גדולה.
נכון שמאוד נעים וקל לאהוב מישהו שמההתחלה הלב שלנו היה קשור ואנחנו משדרים על אותו גל.
אבל אפשר גם ליצור משהו חדש.
אפשר ליצור אהבה גדולה ועמוקה.
כמו שאני רואה את זה. אהבה היא חיבור בין נשמות.
את משתפת שאינך מרגישה אהבה אל בעלך. מן הסתם עוד לא התחברתם זה אל זו בנשמה.
יש מצבים שקימת אלימות או התנהגות משפילה בין בני זוג. ואז הנפש של הבן זוג הנפגע תהיה מלאה ברגשות שליליים
והם מהווים מחסום ולא מאפשרים לנשמה של הנפגע להתחבר.
בעלך אוהב אותך , הוא קנאי ומתעצבן לפעמים וזה קשה ולא נעים. אבל הוא לא מתנהג איתך בפוגענות.
ועדין, את לא אוהבת אותו.
הנשמה שלך לא מצליחה להתחבר אליו.
מה מונע ממנה ?
את לא צריכה לוותר על עצמך בשביל הילדים.
את ראויה לאהבה. לחיי זוגיות מלאי חיבור וטוב.
כן, בשבילך ממש.
את יכולה לזכות בתחושה הנפלאה הזו.
יש בתוכך אהבה, בתוך נשמתך. מסכימה לבדוק מה מסתיר אותה ולא מאפשר לה להיות בזוגיות שלכם?
את יודעת, יקרה.
הרבה פעמים דברים שמפריעים לנו אצל אחרים. אם נהיה מספיק כנים עם עצמינו. נגלה שזה משקף לנו דברים שנמצאים עמוק בתוכינו ואנחנו לא אוהבים אותם. אולי לא באותה המתכונת, אבל אותה נקודה פנימית .
הדברים שאנחנו לא אוהבים בתוכינו נמצאים במעגל השני. זוכרת אותו ?
מוכנה להתבונן בתוכך. להשתמש עם הכח והאמת שבך ולשאול את עצמך.
מה הדברים שגורמים לי לא לאהוב אותו? מה אני לא סובלת בו ?
למה אני מתרחקת ממנו? מה יקרה לי אם אני יאפשר לעצמי להיות קרובה אליו ?
אולי הוא לא כמו החלומות שחשבת ,שאיחלת לעצמך ?
גם הדמות שחלמנו להינשא לה, נבנית מתוך המקומות הפצועים שלנו.
מציעה לך תרגיל קטן להתבוננות עם עצמך. אם מתאים לך תקחי.
כנסי לתוכך עם אומץ . כשאת שואלת את עצמך, מה אני לא אוהבת בו,
חכי לתשובה. ועל התשובה שבאה ממך תשאלי שוב: ומה אני לא אוהבת בזה..
וכך הלאה..עד שהגעת לתשובה שאת מרגישה שהיא השורש .ושם תני למה שעולה לך להיות ולהסתובב בתוכך.
חפשי איפה זה פוגש אותך. מה את מרגישה כלפי זה.
אתן לך דוגמא קטנה- כדי להבין את המהלך.
'אני לא סובלת שבעלי קנאי.'
למה אני לא אוהבת שהוא קנאי?
כי זה אומר שהוא אנוכי
למה אני לא אוהבת שהוא אנוכי?
כי אני שונאת אנוכיים
למה?
מי שאנוכי הוא רע, דואג רק לעצמו ולא מגיע לו כלום..
למה אני חושבת כך? אולי עמוק בתוכי אני גם חושבת כך על עצמי? מישהו אמר לי את זה פעם?
..
תביני, יש בתוכינו ילדה קטנה פגועה. ודרך ההתבוננות הזו אפשר לפגוש אותה,
להקשיב לה ולראות מה היא מרגישה ורק ללטף ולהבין אותה. זה מה שהיא צריכה.
כשאנחנו נתידד עם המקומות הכואבים בתוכינו ונחמול עליהם, נוכל להרגיש כך גם מול האדם שמשקף לנו את הכאב.
ואז, אחרי שעברנו בתוך הכאב, ריפאנו . סללנו את הדרך אל הנשמה שלנו.
מפציעה אהבה.
יש לה טעם מיוחד.
היא מרחיבה את מי שאני.
נכון, קל לאהוב את מה שמוכר לנו .
אבל להרגיש אהבה אחרי מסע כזה.זה כמו לברוא מחדש.
זה רווח עצום וכפול.
יקרה, זה תהליך ארוך ואולי שונה ממה שהכרת. אבל הוא מתגמל.
את זוכה באהבה כפולה.
אהבה גדולה ואמיתית שלך אל עצמך, אל מי שאת באמת מאחורי כל הקליפות.
ואהבה גדולה ואמיתית אל בן זוגך.
יש לך בית, יש בבית ילדים. יש אותך ואת בעלך.
ואת מוזמנת , עם אמון גדול. למסע למציאת האהבה.
תוכלי אם תרצי, לעבור תהליך כזה עם ליווי מקצועי. אוכל להמליץ לך במידת הצורך.
מאחלת לך כל הטוב!
אילה [email protected]
דלג לתוכן
תגובה אחת
יתכן שהאישה לא אוהבת את בעלה משום ההתפרצויות שלו הקנאות והרגזנות שבהן הוא מאבד שליטה. אולי בהתפרצויות הללו הוא אלים כלפיה בצורה כלשהי? אולי הקנאות שלו כלפיה היא אחד מביטויי האלימות. לעיתים אחרי אלימות יש ירח דבש כזה שבו הוא מוכן לקטוף עבורה את היאץרח. יתכן שהיא כבר הפנימה את ההאשמות שלו שהיא לא האישה הטובה שמגיעה לו.. אני שומעת מתחת הטקסט עוד דברים שלא נכתבו. אולי אני טועה אבל חשוב לתת את הדעת. במקרה כזה בעיתי להזמין את האישה למסע פנימי אל האהבה הפנימית ואל עצמה. צריך טיפול ייעודי באלימות.