The Butterfly Button
רוצה שנחלוק מהשפע שלנו

שאלה מקטגוריה:

בעלי מגיע מבית הרוס ועני . להוריו יש מוגבלויות שונות שמונעות מהם להתפרנס ולתפקד כהוגן, וגם אחיו ואחיותיו מתמודדים עם קשיים שונים שמשפיעים על פרנסתם.
בעלי לעומת משפחתו כן שיקם את חייו,עובד קשה מרויח יפה מאוד ויש לנו בית יפה ומשופץ וכסף למותרות. חשוב לי לתמוך כספית בבני משפחתו וגם כאשר אני משכנעת את בעלי לתרום להם, לא יוצא לנו לחרוג ממסגרת 10% כספי מעשר. זאת ועוד, בעלי תורם רבות לארגונים שונים שהוא בוחר.
הבעיה היא שחשוב לי מאוד לתמוך בהם מדובר בסכומים לא גדולים עבורנו, עבור מזון, שכירות, ביגוד וכדומה.
הם לא אומרים לנו מילה אני מונעת רק מרצון לעזור. לא מלחץ שלהם.
הם אנשים טובים,אני אוהבת אותם, אבל לא יכולה להישיר אליהם מבט כשאני יודעת שיש לנו את היכולת לעזור להם אבל אנחנו לא עושים את זה.כשאני פותחת את זה עם בעלי
הוא מגיב במרירות , פוחד מניצול, מרגיש שחוק מנתינה ומתמיכה, מייחל שקרוביו יגיעו לעצמאות אך לא נותן עזרה כספית כמו שהייתי רוצה.
קשה לי עם זה, זה מכעיס אותי, וגם הוא מגיב בכעס. זה משפיע על שלום הבית שלנו ואני מתפתה לשלוח כסף ללא ידיעתו.
הכי כואב לי שאין לו בעיה לשלם על מותרות עבורם, לדוגמה בילוי משותף בנופש יוקרתי,מלונות וכו כל זאת בזמן שהם נאבקים לשרוד באופן יומיומי ועוד נאלצים לחייך ולומר תודה- בעוד שהוא אינו מבין את גודל המצוקה.

קשה לי גם עם זה שהוא מתרברב בכסף שהרוויח, גאה בהישגיו, ואני מעדיפה להצניע את הצלחתנו הכלכלית מתוך רגשות אשמה על הפער בינינו לבין אנשים אחרים שמרוויחים הרבה פחות.

תשובה:

שואלת יקרה,

קשה. זו המילה הראשונה שחשבתי עליה כשקראתי את שאלתך. את מתארת מצב כ”כ מורכב רגשית, וקשה להתמודדות.

הידיעה שלך על המצב הקשה של משפחתו, ההזדהות המלאה איתם הנובעת מהמקום הזה, הערכתי מאד את תחושת השיכות שלך כלפיהם והרצון הגדול לעזור להם.

התסכול מכך שהעזרה אליהם היא כפסע ממך – רק לתרום את המעשרות להם במקום למוסדות או לארגונים אחרים, רק לתת קצת יותר ממעשר או במקום מותרות לתת את הבסיס הנצרך ליום יום.

והפסע הזה עדיין רחוק, ומתסכל… בעלך, האדם שממנו היית מצפה להזדהות עם משפחתו ולהירתמות איתך לא משתף פעולה, ואף מגיב בכעס לבקשותייך.

ואת, שחיה ברווחה כלכלית לא מסוגלת ליהנות מתנאי חייך כשבני המשפחה עדיין נאנקים במצבם. קשה לך לראות אנשים שמרוויחים פחות ולא זכו לרווחה כלכלית כמוך.

ותוך כדי קריאה וחשיבה אני שמה לב לנקודה מהותית.

את מדברת על הקושי שלך, מחוסר עשיה של אדם אחר. נכון. האדם השני הוא בעלך, ומטבע הדברים את מרגישה שיכולותיכם ותפקידיכם חופפים ואף זהים, ולא מבינה למה הוא לא נרתם, הוא ויכולותיו, ועזור בקושי שלך. ובכלל – למה זה גם לא הקושי שלו…

הייתי רוצה לחדד נקודה מסוימת, אשר ייתכן ותוכל לעזור ולהוריד את מפלס המתח בביתכם.

הרמח”ל מתחיל את ספרו “מסילת ישרים” בכך שהדבר הראשון שהאדם צריך לעשות, הוא לדעת מה חובתו בעולמו . שימי לב, לא חובתו בעולם הכללי, ואף לא חובתו בעולמו של בן זוגו.

כל אחד מאיתנו קיבל משמיים משימה בה עליו לעמוד, ובהתאם לכך אורגנו תנאי חייו. הותאמו ילדותו, תחושותיו, אופיו וכו’. במקום בו נמצא הקושי שלנו, שם נמצא הנסיון הגדול שלנו. הנסיון הגדול שלנו לא נמצא באיזור הנוחות והרצון הטבעי. הוא נמצא היכן שמתחיל הקושי.

אישה דייקנית מאוד לא תבין את בעלה הנוהג לאחר קום ומפסיד תפילות. בשבילה זמן יקיצה הוא אחד הדברים הברורים והקלים, ולא מבינה מדוע לוקח לו חצי שעה רק להתעורר ולהתחיל את יומו.

אישה מסודרת מאוד לא תבין את הקושי של שכנתה בניהול וסידור הבית.

קשה לנו מאוד להבין את הקושי של האחרים ואת גודל נסיונותיהם, מן הסיבה הפשוטה שהם לא הנסיונות שלנו.

כשאת מסתכלת על הנסיון של בעלך – הנסיון לפתוח את הלב ולהפסיק לחשוש מניצול, את מתקשה להבין אותו. מה יותר טבעי מלעזור למשפחה? אבל האמת היא שקשה לך להבין כי זה הנסיון שלו, לא שלך. אם ננסה לחשוב מה הקושי שלך והנסיון שלך בעניין הזה, המקום עליו את יכולה לעבוד וזה הקושי אותו לא יוכל בעלך להבין – זה כנראה הקושי לאהוב ללא תנאי.

הקושי העצום לדון אותו לכף זכות, לאהוב אותו, ולהרפות מהעניין הכלכלי. לתת בו את האמון המלא שהוא עושה עם הכסף את הדבר שנכון לכם, גם אם כרגע זה קשה מנשוא עבורך. הכסף הוא כספו, והבחירה מה לעשות בו היא שלו. הנסיון הזה, נסיון העושר, הוא כלל לא שלך.

יתרה מזו, זכרי את האמונה בה’, ששליחים רבים לו לעזור למשפחה, והידיעה שיכול לדאוג להם ממקום אחר. נכון, היית רוצה שבעלך יהיה השליח לעזור למשפחתו ולחלץ אותם ולו במעט מהמצוקה הקשה, אבל כרגע כנראה בעלך אינו אחד מצינורות השפע הללו.

האמונה הזו, ותפילה יומיומית לשלומם ללא קשר ליכולותיו של בעלך יוכלו אף הם למלא את ליבך בשלווה גדולה. בידיעה שעשית למענם כל מה שיכולת ולא נהפכת ל”שבע שאינו מבין את הרעב”

נראה כי המשימה שלך, הקשה וההכרחית ביותר כרגע היא להחזיר את האמון והאהבה אל ביתכם. ואת זה רק את, ההסתכלות החיובית עליו, והידיעה הברורה שאין זה מתפקידך כרגע לעזור למשפחתו מחוסר יכולת, תוכלו להביא. לעצום עיניים ולא לראות את הכסף ההולך למקומות שאת חושבת כמיותרים. להבין שה’ הוא שגרם לך לחיות ברווחה כלכלית, ולהודות לבעלך שהיה השליח להוציא את עצמו מן המיצר הנורא של העוני ולפתוח בדרך חדשה. לדעת שהכסף שנגזר עליכם לא בא על חשבון אף אחד אחר! בתורה יש גבול אף לנתינת מעשרות. אדם לא אמור חלק את כל כספו לצדקה, ומותר לו ואף רצוי להנות מן היכולת הכלכלית אותה קיבלת במתנה.

ה’ נתן לך כסף כדי שתהני ממנו, כדי שתחיי טוב, ובעלך רוצה לראות אותך מאושרת בכסף אותו הוא טורח כ”כ להשיג. כל העבודה הקשה והרווח הכלכלי לא שווה לו אם אשתו מחפשת כל הזמן למי להעביר ואיך לתרום. הוא רוצה שאת תיהני!

נסי להגיד לעצמך כל יום כמה פעמים “זה לא שלי”! לא הכסף, ולא הנסיון. אני כרגע מתמודדת עם הנסיון שלי. הנסיון לאהוב, להעריך ולא לבקר בשום אופן. הוא מספיק קשה, ואין לי אנרגיות לדאוג שיעמוד הוא בנסיונות שלו.

במקביל להימנעות המוחלטת מביקורת, נסי לראות כל נתינה קטנה שלו כלא מובנת מאליה כלל. להוקיר, להעריך ולהודות.

הרווח הראשוני מהסתכלות זו יהיה הרוגע, השלווה והאהבה בביתכם.

בעלך יגלה פתאום שביתו הפך להיות המקום בו מעריכים אותו, מקבלים אותו כמו שהוא, ולא מבקרים אותו על התנהלותו הכלכלית. מעריכים את העבודה הקשה שלו, היכולות והחוזקות שלו, ולאט לאט יתמלא בכח מחודש.

ככל שההסתכלות שלך עליו תהיה חיובית ואוהדת יותר, ככל שתצאי את מהטריטוריה שלו, ככל שתתמקדי בנסיון שלך ותניחי לו להתמודד בכוחות עמו עם הנסיון שלו, כך יתמלא אף הוא בכח להתמודד עם הנסיון שלו. כך ירגיש פחות מנוצל, יראה שבעצם השטח פנוי. אף אחד לא ביקש כבר הרבה זמן, והוא הרי אוהב לפנק בדברים גדולים ובלתי צפויים… זה יתן לו את הכח לתת לך פתאום את הדבר שהיה חשוב לך מכל.

את מלאת רצון להיטיב, ואני בטוחה שכשתפני את הרצון הזה כלפיו, כשתתמלאי ברגשות אהבה והכרת הטוב, הוא ירגיש רצון להמשיך ולהפנות את הטוב שקיבל ממך כלפי חוץ.

בהצלחה גדולה במשימה!

תרצה

tirzadar@gmail.com

 

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

3 תגובות

  1. איזו רגישות, איזו אכפתיות
    ניכר ממש מבין השורות של השואלת.
    הדהמת אותי!
    והכי נהנתי שמדובר במשפחה של בעלך. מילא המשפחה שלך, אבל לא. את מדברת על המשפחה שלו בכזו דאגה אהבה ואכפתיות. וואו… מדהימה!

    וקצת כואב לי על בעלך אני חושבת על החיים שעבר בילדות שברור שמשפיע עליו ויתכן שאם לא היה חווה חיי עוני לא היה לו את הדחף והמוטיבציה להגיע לאן שהגעתם.
    כי אפשר לראות ילדים שגדלו בצורה מסויימת והם ילחמו ויעשו הכל כדי שהילדים שלהם יגדלו טוב יותר.
    ואני חושבת על הכאב, הקושי והתסכול שהוא נושא עימו.
    את כתבת שהוא מצפה שישקמו את עצמם- תחשבי מאיזה מקום כואב זה מגיע לו. תחשבי שהילד שבו זועק והוא רוצה ובטח רצה גם בעבר שהוריו ידאגו לעצמם ולו ושישקמו את חייהם ובצדק!
    באמת כואב.
    מאחלת לכם ולהם שיצליחו לשקם ולעזור לעצמם למען ייטב לכולכם.
    בהצלחה ותמשיכי לדאוג להם, אשרייך!

  2. את באמת ראויה להערכה על האיכפתיות שלך.
    אבל רק תשימי לב, שהעובדה שאת רוצה לתרום להם ובעלך לא, היא לא בגלל שאת יותר טובה ממנו. פשוט אין לך את המשקעים והמחסומים שיש לו. לא עברת את מה שהוא עבר.
    אני חושבת שבמקומו היה כואב לי מאוד אם לא היו מבינים את החלק הזה, ומפרשים קושי רגשי גדול כרוע. מאוד קשה לקבל חוסר הערכה במקום הבנה ואהדה, מכל אחד, על אחת כמה וכמה מבן הזוג.

  3. למה רוע??
    לא נשמע מדברי הכותבת שהיא חושבת שבעלה רע.
    אני דווקא מזהה כאן קושי וכאב על כך שהוא לא נותן. אבל רוע?!
    מותר לכאוב ומותר להרגיש שהיינו רוצים שהשני יתנהג בצורה שונה או הפוכה ממה שהוא נוהג. זה בסדר גם לכאוב ואפילו לכעוס.
    וכן לפעמים גם קשה לנו להעריך מישהו שמתנהג בצורה שקשה לקבל זאת.
    כולנו כאלה לפעמים…
    ולכן היא פנתה לעזרה. כאן בדיוק ניכרים האכפתיות שלה והרגישות לקשר עם בעלה.
    תראי כמה כאב!
    היא רוצה לעזור למשפחה שלו. רוצה לעזור לו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מפחדת מביקורת ומלהרגיש מותקפת
מאז שאני זוכרת את עצמי אני נמצאת במצב שאני לא מרוצה ממנו. במשפחה שלי תמיד הייתי מותקפת, בעיקר מאחותי, שבכל הזדמנות הייתה חייבת להוריד אותי ולציין שאני גרועה בהכל, גדלתי לשנוא את עצמי ולהיות כל הזמן במצב מגננה. והעניין הוא שאפילו לר הייתי מודעת לזה. בשנתיים האחרונות נפל לי האסימון...
לא מתקדם בקשר מחשש להחליט
אני לא חרדי האומנם אבל אני צריך תשובה אמיתית אני צריך תשובה אמיתית לצד היגיון ואמונה אני בזוגיות כבר שנה יש לציין שאנחנו לא נשואים אני שמתי לעצמי זמן יעד לזוגיות כדי להחליט להקים בית אני לא סמכתי על עצמי בהתחלה לכן נתתי לעצמי זמן להחליט זמן להכיר את הצד...
אשתי מדי צנועה וסגורה בשבילי
אני אברך חסידי שאשתי מאוד יר”ש ומאוד צנועה (ובשבילי זה מידי), בעבר היה יועץ שפתח אותה קצת בהתנהגות הזוגית אך זה רק היה לתקופה קצרה שלאחריה אמנם המשיכה אבל רק כמו שכפאה שד, גם בנושא הלבוש שלה בבית וגם בנושא כל ההתנהגות שאני כמה ליותר אהבה שתתבטא בין השאר גם...
קושי עם שמירת שבת מול בעלי והילדים
אני נשואה ויש לנו ב”ה שני ילדים בני 10 ו12 חזרתי בתשובה ממש לאחר נישואי ולבעלי ממש קשה עם זה. יש לנו הרבה ויכוחים סביב הנושא בכלל ובעיקר בכל מה שקשור לשמירת שבת וחגים. ב”ה הילדים שומרים שבת ככל יכולתם כבר כמה שנים. וזה נושא שעוד יותר מעלה כעסים ,גם...
איך מפרקים נישואים שיש ילד בתמונה?
אני ואשתי נשואים כבר מעל שנה יש לנו ילד בתמונה ומאז שהגיע לעולם אשתי לא מתייחסת אלי יפה, זה מתבטא בדיבור קולני בחוסר סבלנות אלי, כבר המון פעמים ריבים שלנו הגיעו לשיחות על גירושים , ונראה שאנחנו כבר בחצי הדרך לשם, אני יודע עמוק בתוכי שאם לא היה ילד בתמונה...
בעלי מסתיר ממני
אני נשואה כבר מספר שנים הזוגיות שלנו טובה. אני אוהבת ומעריכה את בעלי. הוא אדם מכובד בקהילה שלנו ובאמת טוב לנו. לאחרונה גיליתי שבעלי מסתיר ממני משהו משמעותי מעברו. כשניסיתי לשוחח איתו על כך, הוא נמנע מלשתף אותי בפרטים וטען שהוא מטפל בעניין בעזרת גורם מקצועי. אני מתלבטת כיצד להגיב....

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן