שואלת יקרה,

קשה. זו המילה הראשונה שחשבתי עליה כשקראתי את שאלתך. את מתארת מצב כ"כ מורכב רגשית, וקשה להתמודדות.

הידיעה שלך על המצב הקשה של משפחתו, ההזדהות המלאה איתם הנובעת מהמקום הזה, הערכתי מאד את תחושת השיכות שלך כלפיהם והרצון הגדול לעזור להם.

התסכול מכך שהעזרה אליהם היא כפסע ממך – רק לתרום את המעשרות להם במקום למוסדות או לארגונים אחרים, רק לתת קצת יותר ממעשר או במקום מותרות לתת את הבסיס הנצרך ליום יום.

והפסע הזה עדיין רחוק, ומתסכל… בעלך, האדם שממנו היית מצפה להזדהות עם משפחתו ולהירתמות איתך לא משתף פעולה, ואף מגיב בכעס לבקשותייך.

ואת, שחיה ברווחה כלכלית לא מסוגלת ליהנות מתנאי חייך כשבני המשפחה עדיין נאנקים במצבם. קשה לך לראות אנשים שמרוויחים פחות ולא זכו לרווחה כלכלית כמוך.

ותוך כדי קריאה וחשיבה אני שמה לב לנקודה מהותית.

את מדברת על הקושי שלך, מחוסר עשיה של אדם אחר. נכון. האדם השני הוא בעלך, ומטבע הדברים את מרגישה שיכולותיכם ותפקידיכם חופפים ואף זהים, ולא מבינה למה הוא לא נרתם, הוא ויכולותיו, ועזור בקושי שלך. ובכלל – למה זה גם לא הקושי שלו…

הייתי רוצה לחדד נקודה מסוימת, אשר ייתכן ותוכל לעזור ולהוריד את מפלס המתח בביתכם.

הרמח"ל מתחיל את ספרו "מסילת ישרים" בכך שהדבר הראשון שהאדם צריך לעשות, הוא לדעת מה חובתו בעולמו . שימי לב, לא חובתו בעולם הכללי, ואף לא חובתו בעולמו של בן זוגו.

כל אחד מאיתנו קיבל משמיים משימה בה עליו לעמוד, ובהתאם לכך אורגנו תנאי חייו. הותאמו ילדותו, תחושותיו, אופיו וכו'. במקום בו נמצא הקושי שלנו, שם נמצא הנסיון הגדול שלנו. הנסיון הגדול שלנו לא נמצא באיזור הנוחות והרצון הטבעי. הוא נמצא היכן שמתחיל הקושי.

אישה דייקנית מאוד לא תבין את בעלה הנוהג לאחר קום ומפסיד תפילות. בשבילה זמן יקיצה הוא אחד הדברים הברורים והקלים, ולא מבינה מדוע לוקח לו חצי שעה רק להתעורר ולהתחיל את יומו.

אישה מסודרת מאוד לא תבין את הקושי של שכנתה בניהול וסידור הבית.

קשה לנו מאוד להבין את הקושי של האחרים ואת גודל נסיונותיהם, מן הסיבה הפשוטה שהם לא הנסיונות שלנו.

כשאת מסתכלת על הנסיון של בעלך – הנסיון לפתוח את הלב ולהפסיק לחשוש מניצול, את מתקשה להבין אותו. מה יותר טבעי מלעזור למשפחה? אבל האמת היא שקשה לך להבין כי זה הנסיון שלו, לא שלך. אם ננסה לחשוב מה הקושי שלך והנסיון שלך בעניין הזה, המקום עליו את יכולה לעבוד וזה הקושי אותו לא יוכל בעלך להבין – זה כנראה הקושי לאהוב ללא תנאי.

הקושי העצום לדון אותו לכף זכות, לאהוב אותו, ולהרפות מהעניין הכלכלי. לתת בו את האמון המלא שהוא עושה עם הכסף את הדבר שנכון לכם, גם אם כרגע זה קשה מנשוא עבורך. הכסף הוא כספו, והבחירה מה לעשות בו היא שלו. הנסיון הזה, נסיון העושר, הוא כלל לא שלך.

יתרה מזו, זכרי את האמונה בה', ששליחים רבים לו לעזור למשפחה, והידיעה שיכול לדאוג להם ממקום אחר. נכון, היית רוצה שבעלך יהיה השליח לעזור למשפחתו ולחלץ אותם ולו במעט מהמצוקה הקשה, אבל כרגע כנראה בעלך אינו אחד מצינורות השפע הללו.

האמונה הזו, ותפילה יומיומית לשלומם ללא קשר ליכולותיו של בעלך יוכלו אף הם למלא את ליבך בשלווה גדולה. בידיעה שעשית למענם כל מה שיכולת ולא נהפכת ל"שבע שאינו מבין את הרעב"

נראה כי המשימה שלך, הקשה וההכרחית ביותר כרגע היא להחזיר את האמון והאהבה אל ביתכם. ואת זה רק את, ההסתכלות החיובית עליו, והידיעה הברורה שאין זה מתפקידך כרגע לעזור למשפחתו מחוסר יכולת, תוכלו להביא. לעצום עיניים ולא לראות את הכסף ההולך למקומות שאת חושבת כמיותרים. להבין שה' הוא שגרם לך לחיות ברווחה כלכלית, ולהודות לבעלך שהיה השליח להוציא את עצמו מן המיצר הנורא של העוני ולפתוח בדרך חדשה. לדעת שהכסף שנגזר עליכם לא בא על חשבון אף אחד אחר! בתורה יש גבול אף לנתינת מעשרות. אדם לא אמור חלק את כל כספו לצדקה, ומותר לו ואף רצוי להנות מן היכולת הכלכלית אותה קיבלת במתנה.

ה' נתן לך כסף כדי שתהני ממנו, כדי שתחיי טוב, ובעלך רוצה לראות אותך מאושרת בכסף אותו הוא טורח כ"כ להשיג. כל העבודה הקשה והרווח הכלכלי לא שווה לו אם אשתו מחפשת כל הזמן למי להעביר ואיך לתרום. הוא רוצה שאת תיהני!

נסי להגיד לעצמך כל יום כמה פעמים "זה לא שלי"! לא הכסף, ולא הנסיון. אני כרגע מתמודדת עם הנסיון שלי. הנסיון לאהוב, להעריך ולא לבקר בשום אופן. הוא מספיק קשה, ואין לי אנרגיות לדאוג שיעמוד הוא בנסיונות שלו.

במקביל להימנעות המוחלטת מביקורת, נסי לראות כל נתינה קטנה שלו כלא מובנת מאליה כלל. להוקיר, להעריך ולהודות.

הרווח הראשוני מהסתכלות זו יהיה הרוגע, השלווה והאהבה בביתכם.

בעלך יגלה פתאום שביתו הפך להיות המקום בו מעריכים אותו, מקבלים אותו כמו שהוא, ולא מבקרים אותו על התנהלותו הכלכלית. מעריכים את העבודה הקשה שלו, היכולות והחוזקות שלו, ולאט לאט יתמלא בכח מחודש.

ככל שההסתכלות שלך עליו תהיה חיובית ואוהדת יותר, ככל שתצאי את מהטריטוריה שלו, ככל שתתמקדי בנסיון שלך ותניחי לו להתמודד בכוחות עמו עם הנסיון שלו, כך יתמלא אף הוא בכח להתמודד עם הנסיון שלו. כך ירגיש פחות מנוצל, יראה שבעצם השטח פנוי. אף אחד לא ביקש כבר הרבה זמן, והוא הרי אוהב לפנק בדברים גדולים ובלתי צפויים… זה יתן לו את הכח לתת לך פתאום את הדבר שהיה חשוב לך מכל.

את מלאת רצון להיטיב, ואני בטוחה שכשתפני את הרצון הזה כלפיו, כשתתמלאי ברגשות אהבה והכרת הטוב, הוא ירגיש רצון להמשיך ולהפנות את הטוב שקיבל ממך כלפי חוץ.

בהצלחה גדולה במשימה!

תרצה

[email protected]