The Butterfly Button
אני עוברת התעמרות קשה בעבודה

שאלה מקטגוריה:

איני יודעת כיצד להתחיל ולפתוח בנושא הכול כך כואב שלי.
נשגב מבינתי כמה אנשים יכולים להיות אכזריים.
מדובר בהתעמרות קשה במקום העבודה, בהלבנת פנים ברבים, בהשפלות, בהרמת קול ודיבור מלא מלא כעס וזעם של אשת הבוס.
האישה בעלת פתיל קצר, חולת עצבים, אין לה מעצורים, אין לה בושה, אין לה כבוד לזולת. היא מטילה אימה כלפי מי שהיא בוחרת. ההתנהגות שלה היא כמעט על בסיס יומיומי. כל משפט שהיא מוציאה מפיה, הוא מלא כעס וזעם גם כאשר מדברים אליה יפה ובנימוס רב. היא עצבנית בטירוף.
אני עוברת ייסורי נפש קשים בעבודה. איני יכלה להרשות לעצמי להתפטר בגילי המופלג. אם אשאר ללא עבודה, אמצא את עצמי חיה ברחוב.
עברתי שואה במשך 18 שנים בנישואין. גם שם החיים לא חייכו אלי לצערי הרב. מרוב טוב לב ותמימות כל חיי, נפלתי בפח ולא הצלחתי להתרומם נפשית.
אני מתפרנסת לבד מהיום הראשון שנפרדתי מהרווקות ועד היום. סיפור ארוך ולא נעים בנישואין].
אני אישה דתיה, בעלת ערכים, מאד מאוד מנומסת, תרבותית עם כבוד לזולת, בעלת נתינה, תורמת, עוזרת כל אימת שאני נתקלת באנשים עם קשיים. כל החיים הייתי מאוד מוערכת במקומות העבודה, ואף נבחרתי לעובדת מצטיינת.
אני נטו אישה של בית שאינה יוצאת החוצה כלל וכלל. עבודה/בית]. ממתינה בקוצר רוח לבוא השבת שמביאה לי המון נחת. כל השבת רק קריאת ספרי קודש, תפילה ותהילים, כך אמשיך כל הזמן.
אני בוכה על כך שהחיים לא חייכו אלי, למרות שיש לי ילדים שהם כל עולמי. כנ"ל נכדי וניניי. הם מביאים לי אושר עילאי, אך כאשר אני נוסעת לעבודה, הכל משתנה לרעה. רק מתחים וחרדות כי אני יודעת שאחטוף מאשת הבוס, חולת עצבים, ללא שום סיבה. אין הערכה והכרת הטוב שהפכתי עוגן הצלה עבורה בעבודה, מאחר ואינה יודעת דבר במחשבים. לצערי הרב, היא בעלת תכונות רעות, כאשר היא לא מתביישת לדבר רע על החרדים, כשהיא יודעת שאני אשה דתיה המנהלת אורח חיים כמו החרדים. אני נפגעת ושותקת. לא מגיבה כי אני יודעת שהכל יתלקח ויגרום לי לפח נפש וחרדות.
למה אנשים רעים???? מה קורה בעולם הזה? אני תוהה עם עצמי אם שווה לחיות.
למרות שאין שום פתרון, בחרתי "לשפוך" את ליבי.
למה כל העונשים הללו?
למה הטובים על פי רוב סובלים. למה הרעים והאכזריים, החיים שלהם "זהב" לעומתי שאני טובה כל כך. נכון שאין צדק בעולם???

תשובה:

שלום לך יקרה,

אני מרגישה את הכאב והבדידות שבמילים שלך, והלב שלי כואב יחד איתך. קשה לי לשמוע על מה שאת חווה בעבודה, ואני יודעת כמה זה מסובך להתמודד עם כל יום מחדש כשאת יודעת מראש שאת הולכת לפגוש השפלה, כעס והתעמרות. אני רוצה שתדעי שהתחושות שלך כל כך טבעיות לסיטואציה שאת נמצאת בה, וזה לא פשוט בכלל! הרגשות שאת מתארת – הכאב, התסכול, השאלות על צדק – כל כך מובנים כשאת עוברת חוויה קשה ומתמשכת כזו. את נשמעת לי אישה כל כך מיוחדת, מלאת כבוד, נתינה ואמונה, וזה עצמו מייצר כאב, כי ככל שאת מביאה טוב ופוגשת ברע – זה שורף יותר.

אני רוצה לפני הכל להתייחס לאחת מהשאלות הקשות ביותר שהעלית, "למה הטובים סובלים?" זו שאלה שמלווה הרבה אנשים, ואפילו יכול להיות שבמהלך החיים, כל אחד מאיתנו שואל אותה לא פעם. אפשר להכנס לעומק ולהתפלסף עליה, אבל מה שברור שאנחנו לא באמת יכולים להבין איך השם מנהל את העולם. יחד עם זה, אני רוצה שתדעי – הקב"ה רואה את כל מה שאת עושה, את כל הנתינה שלך, את כל הפעמים שבחרת להיות טובת לב, עוזרת, ומכבדת אחרים, גם כשהם לא מכבדים אותך. כל זה לא נעלם, ובאמונה שלימה אני יודעת שלכל דבר יש זמן, ושאף אחד לא מפסיד מהטוב שהוא עושה בעולם הזה. כל צעד טוב, כל נתינה, כל רגע שבו את שומרת על כבודך ועל כבוד אחרים, הם נרשמים. אולי לא תמיד אנחנו רואים את זה מיד, ואולי לא נראה את הפירות בעולם הזה, אבל שום דבר לא הולך לאיבוד. הכל נאסף ונאסף ונשמר לזכותך. וזה גם העושר המיוחד שיש לך- שהביא אותך למי שאת היום -אישה עוצמתית שהפכת להיות ברוות השנים והניסיונות הלא פשוטים שתארת.

אני מבינה את הצורך שלך להישאר במצב הזה, מתוך דאגה לביטחון הכלכלי שלך, ושהחיים שלך הם כל כך קשים וכואבים שזה כל כך לא הוגן. אבל לפני כל זה ואחרי- חשוב לי שתדעי שאף אחד לא צריך לעבור את מה שאת עוברת. את לא אמורה לשתוק ולהסתיר את הכאב הזה. את לא אמורה להרגיש שמישהו יכול לפגוע בך ככה. את שווה הרבה יותר מזה, ומגיע לך להיות במקום עבודה שבו את תרגישי מוערכת על מי שאת, לא רק על העבודה שלך. ונכון- הגם שאנחנו לא תמיד רואים את הצדק בעולם, את לא צריכה להסכים להישאר במקום שמכאיב לך.

מובן מאליו הדאגה שלך לגבי הפרנסה ואת הפחד מלעזוב מקום עבודה בגיל 72. זה באמת צעד שנראה גדול ומאיים. אבל חשוב שתדעי – הגיל שלך לא סוגר לך דלתות! העולם מלא באנשים שמחפשים עובדים מסורים, אחראיים ומיומנים בדיוק כמוך.

אף פעם אי אפשר לדעת אילו פתרונות יש לקב"ה עבורך! ייתכן שמישהו בסביבתך בדיוק מחפש פונקציה כמוך, אולי יש עבודה אחרת שיותר מתאימה לך ושעדיין לא נפתחה הדלת אליה. הקב"ה מוביל אותנו בדרכים שלא תמיד צפויות לנו, ואם תאפשרי לעצמך לבדוק אפשרויות חדשות, את עשויה לגלות שיש לך הרבה יותר ברירות ממה שנדמה לך.

(לדוג' ישנם מרכזי הכוון בכל עיר ואזור חרדיים שיוכלו לבדוק איתך אפשרויות, או אולי בסביבה שלך יש ידידה שאת מכירה שבדיוק מחפש מישהי עם המומחיות שלך והניסיון, או פה לאוזן, אתרי חיפוש משרות וכו'- יכולה לפנות אלי אם תרצי עוד הכוונה)

ובכל זאת, בין אם תעזבי ובין אם תישארי, חשוב שתדעי – את לא אמורה להמשיך להיפגע ולהרגיש חסרת אונים.

בהמשך לאיזכור שלך אודות הנישואין הלא פשוטים שחווית, לפעמים אנחנו מוצאות את עצמנו שוב ושוב בתוך מערכות יחסים שפוגעות בנו, כי בלי לשים לב, יש משהו בשדר שלנו או בתפיסה שלנו כלפי 'קשר' וכלפי 'עצמינו בקשר' שמביא לכך שאנחנו סופגות יחס שלא מכבד אותנו, גם אם בתוכנו זה כואב לנו מאוד. זה לא אומר חס וחלילה שזה באשמתך – אבל בלב חם אני ממליצה לך לראות בכאב הזה הזדמנות עבורך להתבונן פנימה בעדינות וברגישות ולשאול את עצמך: מה אני מזהה שחוזר על עצמו מקשרים קודמים שהכאיבו לי? איך אני יכולה לקחת אחריות על עצמי כדי לא לחזור שוב ושוב למצבים כאלה? איך אני יכולה לשמור על עצמי בתוך קשרים כאלה? איך אני יכולה לפתח תגובות שיגנו עליי ויסייעו לי לא להרגיש חסרת אונים?

וכדי לעשות את זה, מאוד כדאי שתמצאי מקום של ליווי מקצועי שייתן לך כלים להתמודד עם המציאות הזו בצורה טובה יותר ועם תשובות לשאלות שיעזרו לך להכיר בתוכך כוחות חדשים, תובנות והתנהגויות שיביאו לך נחמה וכוח לכאב. טיפול רגשי יכול לעזור לך לזהות דפוסים שחוזרים על עצמם וללמוד איך להגיב אחרת. זה יכול לתת לך כוח, חוסן, וכמובן – הרגשה שאת לא לבד. את התמודדת עם כל כך הרבה דברים קשים בחיים, והעובדה שהגעת עד לכאן עם כל הניסיון, האמונה והלב הרחב שלך – זה מעיד על עוצמות אדירות שיש בך! וכדאי שתמנפי את זה לתחושה של חוסן וכוח מבפנים.

בכל מקרה, בין אם תישארי במקום שבו את נמצאת עכשיו או אם תבחרי לעזוב, אני מאמינה שתצליחי למצוא את הדרך להחלים ולהרגיש טוב יותר. אל תוותרי על עצמך. תזכרי את כל המעלות שכתבת לי בפנייה שלך, את אישה מדהימה שעברה הרבה בחיים וצלחה ניסיונות קשים, את הפכת להיות עוגן לכל כך הרבה אנשים והקמת דור נפלא. תזכרי את זה. ולא פחות חשוב- את לא שווה פחות מאחרים, ובטח לא לסבול את מה שאת סובלת עכשיו.

יקרה, אני מאחלת לך שתמצאי את הדרך שלך אל השקט הנפשי, אל מקום שבו יעריכו אותך, אל חוויות שיתנו לך כוח ולא יגזלו ממך. שלא תרגישי לבד. שתהיי מוקפת בטוב. ובכל דרך שתבחרי – שאלוקים ייתן לך את כל הסיעתא דשמיא להרגיש מושגחת, עטופה ואהובה.

מעריכה אותך מאוד,

ריקי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. תהיי חזקה,
    מזדהה איתך שצדיק ורע לו, רשע וטוב לו. אבל אנחנו הרי בעולם השקר, לא בעולם האמת, לכן כמי שעברה דברים דומים מאוד, יכולה לומר שצריך להחזיק חזק ותוך כדי לחפש אלטרנטיבות אפילו אם קלושות ולהתפלל לה' ולקוות בכל תפילה ותפילה שהקלוש יגבר על הקיים, וכך בתקופת חיפוש האלטרנטיבות לחשוב כל הזמן שזה מצב זמני ולהכניס לראש שיש אלטרנטיבות אפילו אם קלושות, לעבור כל יום במחשבה שמחר יהיה יותר טוב, גם בלי קשר למציאות, להיאחז באפשרות לאלטרנטיבה, כי אלוקים גדול. גם לתרגל נשימות מאוד עוזר, יש הסברים באינטרנט וגם אולי בספרים וגם סרטונים או שמע של מדיטציות ברוח היהדות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הפרעת אישיות וקשרים רעילים במשפחה
ראשית יישר כח על האתר החשוב והמועיל לנפש ולנשמה! שאלתי נוגעת באחות שלאחר שנים של קרבה וריחוק ויחסים לא בריאים איתה, הבנתי לאחר חקירה ובדיקה וקריאת חומרים בנושא שיש חשש גדול שמדובר בהפרעת אישיות נרקסיסיטית. היא היתה פוגעת בי רגשית במגוון צורות שהיריעה קצרה מלפרט אותן, היתה מניפולטיבית כלפיי וכשהתרחקתי...
הלימוד לא ממלא אותי ואני מודאג מפרנסה
חזרתי בתשובה בגיל 22 דרך ישיבה של חוזרים בתשובה מאד מאד נוחה ונעימה הן ביחס ובגישה והן בחופשיות להביא את עצמך איך שאתה , עם הזמן מאד התחזקתי וגם התחתנתי , ולאחר כמעט חמש שנים שם התחלתי להרגיש שפג טעם הלימוד ואני חש בריקנות מסוימת שאינה עוברת , לא מוצא...
קשה לי עם זה שההורים שלי גרושים
לפני מספר שנים הורי התגרשו ובאותם השנים הראשונות לא היה לי עם זה בעיה כיוון שהם אנשים גדולים וזה ההחלטה שלהם, גם לאורך כל הדרך ההורים שלי תמיד הזכירו לי שהם אוהבים אותנו (הילדים). אבל כרגע כל פעם שאני נזכרת שהם כבר גרושים…. אני לא מפסיקה לבכות ולקוות שזה לא...
נקרע בין הצורך בפרנסה לבין הרצון ללמוד תורה
ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...
אמא שלי צורחת עלי נוראות
אני לומד בישיבה ישיבה שנחשבת טובה אבל אני נמצא הרבה בבית ואמא שלי כל הזמן יורדת עליי ומקללת אותי אני חושש שיש לה מחלת נפש וכל פעם שאני מדבר איתה על זה היא צורחת עליי ומבזה אותי ומקללת אותי וזה גורם לי להשפלה ביזיון וחוסר הערכה עצמית (ההורים שלי גרושים...
מה זה אומר לחיות את החיים??
אני לא רוצה להעביר את החיים, לא רוצה לתת להם להתנהל ולעבור. אני רוצה לחיות ולנצל אותם. אבל מה זה אומר? איך עושים את זה? איך בוחרים לחיות ולשמוח? שמחה בהכרח קשורה לחיים?? מחובר לי בראש שהנאה וכיף ושמחה זה סימן לחיים, זה נכון? אני עברתי פגיעה מינית קשה בתור...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן