שלום לך יקרה,

אני מרגישה את הכאב והבדידות שבמילים שלך, והלב שלי כואב יחד איתך. קשה לי לשמוע על מה שאת חווה בעבודה, ואני יודעת כמה זה מסובך להתמודד עם כל יום מחדש כשאת יודעת מראש שאת הולכת לפגוש השפלה, כעס והתעמרות. אני רוצה שתדעי שהתחושות שלך כל כך טבעיות לסיטואציה שאת נמצאת בה, וזה לא פשוט בכלל! הרגשות שאת מתארת – הכאב, התסכול, השאלות על צדק – כל כך מובנים כשאת עוברת חוויה קשה ומתמשכת כזו. את נשמעת לי אישה כל כך מיוחדת, מלאת כבוד, נתינה ואמונה, וזה עצמו מייצר כאב, כי ככל שאת מביאה טוב ופוגשת ברע – זה שורף יותר.

אני רוצה לפני הכל להתייחס לאחת מהשאלות הקשות ביותר שהעלית, "למה הטובים סובלים?" זו שאלה שמלווה הרבה אנשים, ואפילו יכול להיות שבמהלך החיים, כל אחד מאיתנו שואל אותה לא פעם. אפשר להכנס לעומק ולהתפלסף עליה, אבל מה שברור שאנחנו לא באמת יכולים להבין איך השם מנהל את העולם. יחד עם זה, אני רוצה שתדעי – הקב"ה רואה את כל מה שאת עושה, את כל הנתינה שלך, את כל הפעמים שבחרת להיות טובת לב, עוזרת, ומכבדת אחרים, גם כשהם לא מכבדים אותך. כל זה לא נעלם, ובאמונה שלימה אני יודעת שלכל דבר יש זמן, ושאף אחד לא מפסיד מהטוב שהוא עושה בעולם הזה. כל צעד טוב, כל נתינה, כל רגע שבו את שומרת על כבודך ועל כבוד אחרים, הם נרשמים. אולי לא תמיד אנחנו רואים את זה מיד, ואולי לא נראה את הפירות בעולם הזה, אבל שום דבר לא הולך לאיבוד. הכל נאסף ונאסף ונשמר לזכותך. וזה גם העושר המיוחד שיש לך- שהביא אותך למי שאת היום -אישה עוצמתית שהפכת להיות ברוות השנים והניסיונות הלא פשוטים שתארת.

אני מבינה את הצורך שלך להישאר במצב הזה, מתוך דאגה לביטחון הכלכלי שלך, ושהחיים שלך הם כל כך קשים וכואבים שזה כל כך לא הוגן. אבל לפני כל זה ואחרי- חשוב לי שתדעי שאף אחד לא צריך לעבור את מה שאת עוברת. את לא אמורה לשתוק ולהסתיר את הכאב הזה. את לא אמורה להרגיש שמישהו יכול לפגוע בך ככה. את שווה הרבה יותר מזה, ומגיע לך להיות במקום עבודה שבו את תרגישי מוערכת על מי שאת, לא רק על העבודה שלך. ונכון- הגם שאנחנו לא תמיד רואים את הצדק בעולם, את לא צריכה להסכים להישאר במקום שמכאיב לך.

מובן מאליו הדאגה שלך לגבי הפרנסה ואת הפחד מלעזוב מקום עבודה בגיל 72. זה באמת צעד שנראה גדול ומאיים. אבל חשוב שתדעי – הגיל שלך לא סוגר לך דלתות! העולם מלא באנשים שמחפשים עובדים מסורים, אחראיים ומיומנים בדיוק כמוך.

אף פעם אי אפשר לדעת אילו פתרונות יש לקב"ה עבורך! ייתכן שמישהו בסביבתך בדיוק מחפש פונקציה כמוך, אולי יש עבודה אחרת שיותר מתאימה לך ושעדיין לא נפתחה הדלת אליה. הקב"ה מוביל אותנו בדרכים שלא תמיד צפויות לנו, ואם תאפשרי לעצמך לבדוק אפשרויות חדשות, את עשויה לגלות שיש לך הרבה יותר ברירות ממה שנדמה לך.

(לדוג' ישנם מרכזי הכוון בכל עיר ואזור חרדיים שיוכלו לבדוק איתך אפשרויות, או אולי בסביבה שלך יש ידידה שאת מכירה שבדיוק מחפש מישהי עם המומחיות שלך והניסיון, או פה לאוזן, אתרי חיפוש משרות וכו'- יכולה לפנות אלי אם תרצי עוד הכוונה)

ובכל זאת, בין אם תעזבי ובין אם תישארי, חשוב שתדעי – את לא אמורה להמשיך להיפגע ולהרגיש חסרת אונים.

בהמשך לאיזכור שלך אודות הנישואין הלא פשוטים שחווית, לפעמים אנחנו מוצאות את עצמנו שוב ושוב בתוך מערכות יחסים שפוגעות בנו, כי בלי לשים לב, יש משהו בשדר שלנו או בתפיסה שלנו כלפי 'קשר' וכלפי 'עצמינו בקשר' שמביא לכך שאנחנו סופגות יחס שלא מכבד אותנו, גם אם בתוכנו זה כואב לנו מאוד. זה לא אומר חס וחלילה שזה באשמתך – אבל בלב חם אני ממליצה לך לראות בכאב הזה הזדמנות עבורך להתבונן פנימה בעדינות וברגישות ולשאול את עצמך: מה אני מזהה שחוזר על עצמו מקשרים קודמים שהכאיבו לי? איך אני יכולה לקחת אחריות על עצמי כדי לא לחזור שוב ושוב למצבים כאלה? איך אני יכולה לשמור על עצמי בתוך קשרים כאלה? איך אני יכולה לפתח תגובות שיגנו עליי ויסייעו לי לא להרגיש חסרת אונים?

וכדי לעשות את זה, מאוד כדאי שתמצאי מקום של ליווי מקצועי שייתן לך כלים להתמודד עם המציאות הזו בצורה טובה יותר ועם תשובות לשאלות שיעזרו לך להכיר בתוכך כוחות חדשים, תובנות והתנהגויות שיביאו לך נחמה וכוח לכאב. טיפול רגשי יכול לעזור לך לזהות דפוסים שחוזרים על עצמם וללמוד איך להגיב אחרת. זה יכול לתת לך כוח, חוסן, וכמובן – הרגשה שאת לא לבד. את התמודדת עם כל כך הרבה דברים קשים בחיים, והעובדה שהגעת עד לכאן עם כל הניסיון, האמונה והלב הרחב שלך – זה מעיד על עוצמות אדירות שיש בך! וכדאי שתמנפי את זה לתחושה של חוסן וכוח מבפנים.

בכל מקרה, בין אם תישארי במקום שבו את נמצאת עכשיו או אם תבחרי לעזוב, אני מאמינה שתצליחי למצוא את הדרך להחלים ולהרגיש טוב יותר. אל תוותרי על עצמך. תזכרי את כל המעלות שכתבת לי בפנייה שלך, את אישה מדהימה שעברה הרבה בחיים וצלחה ניסיונות קשים, את הפכת להיות עוגן לכל כך הרבה אנשים והקמת דור נפלא. תזכרי את זה. ולא פחות חשוב- את לא שווה פחות מאחרים, ובטח לא לסבול את מה שאת סובלת עכשיו.

יקרה, אני מאחלת לך שתמצאי את הדרך שלך אל השקט הנפשי, אל מקום שבו יעריכו אותך, אל חוויות שיתנו לך כוח ולא יגזלו ממך. שלא תרגישי לבד. שתהיי מוקפת בטוב. ובכל דרך שתבחרי – שאלוקים ייתן לך את כל הסיעתא דשמיא להרגיש מושגחת, עטופה ואהובה.

מעריכה אותך מאוד,

ריקי