The Butterfly Button
אני סובל מנתק רגשי מוחלט לתורה ומצוות!

שאלה מקטגוריה:

שלום

איך הגעתי למסקנה הזו?
נתחיל מההווה, כבר שנים רבות אני לא מסוגל להתרכז במילות התפילה, הראש מייד מתעופף ברגע שאני מנסה לכוון! בשבתות אני פשוט סובל, לא מתאים לי הרוחניות הזו, מבחיני שימשיך החול.
באופן כללי אני לא מצליח להתחבר למצוות, הקשר היחיד שלי לרוחניות בכלל וקיום מצוות בפרט הוא רק הרציונליות שאני מאמין במתן תורה וכו’
כמובן שזה מצב מעיק מאד, והדברים מטבע הדברים הדברים ל”צמצום” תפילות וכדומה, אך הסבל גדול.
איך הגעתי למצב הזה?
בבחרותי עברתי טראומה ממושכת, סוג של משבר (במלעיל, כפי שזה קרוי בעולם הישיבות), הרקע היה חברתי, ומשם זה הידרדר לחוסר תפקוד כולל, וסבל וכאב עצומים, ועד היום אני נושא זכרונות טראומטיים.
הפער בין השאיפות והיכולות שלי לבין המציאות היה עצום, וזה שבר אותי רוחנית מן הסתם, לא הבנתי איך זה יתכן בשעה שיש הבטחה “הבא ליטהר מסייעין בידו”.
בשלב מסוים איבדתי את יכולת הקשב והריכוז, פשוט כך, שזה כולל גם תפילות, לקח שנים עד שהבנתי מה עובר עלי ושלא מדובר בתופעה חולפת אלא במכה שהנפש ספגה, וכנראה לכן לא עוזר לי ריטלין וכדומה.
בחזרה להווה. אני מטפל בעצמי, אולם נקודות אלו של רגש וקשב לא חל בהם שום שינוי, האם יש דרך להחזיר לחיים את עולם הרגשות?

תשובה:

שלום לך שואל יקר,

לא קל לקרוא את מכתבך. אתה מתאר סבל של שנים רבות, שנים שבהם אתה חווה ניתוק רגשי מחלק ממצוות התורה, קושי בחוויה הרגשית בתפילה ובמצוות נוספות וחוויה כללית של אי חיבור למצוות.

ראשית, לחיות עם הרגשה כזאת הרבה שנים זהו חוויה שבטח לא פשוטה לך. הכוח להציף את הקושי מעיד כי החיבור עדיין קיים וביתר שאת, אם לא כואב, אם אין חיבור לדבר, לא צועקים, ואם אתה צועק וכואב, סימן שהחיבור שלך לתורה ומצוות חי וקיים.

הכוח לבטא ולכתוב את הקושי, מעיד יותר מכל על חיבור אמיתי ופנימי לנשמה שלך. אני חושב שעצם המאמץ לכתוב את הדברים, “דאגה בלב איש – ישיחנה”, יש בה כבר התחלה של תהליך שיוביל בסופו של דבר, לשיפור ולחיבור עמוק יותר שלך עם מציאותך האמיתית, עם נשמתך האלוקית.

אתה מביע סבל במכתבך, אכזבה עמוקה מכך שאינך חש חיבור למצוות, כפי שהיית מצפה מעצמך, אכזבה שקיימת אצל הרבה מבני דורינו. בתשובתי אנסה לתת לך כמה נקודות מבט נוספות, בתקווה שאלו יעזרו לך להרגיש אחרת ולשפר את החיבור שלך ליהדות.

אנסה לגעת באכזבה שלך מאופי החיבור שלך ליהדות: בכל אכזבה ישנה ציפייה. לכן, במקרה שלך, חשוב לבדוק מה הציפייה שגורמת לך לאותה האכזבה.

נראה ממכתבך כי היית מצפה מעצמך לחוות חיבור רגשי למצוות ואתה מתאכזב שוב ושוב מהרגש שאליו אתה מצפה, שבושש מלהגיע. ועל זה שאלתי, אולי כל הציפייה הזאת היא סך הכל עצת היצר כדי להפיל אותך בעצבות ושברון רוח? (עיין ספר התניא, פרקים כו, כז, כח).

בנוסף, איפה מצאנו ציווי להרגיש? גם הציוויים הרגשיים בתורה, כמו אהבת השם ויראתו, הם ציוויים לעשות דברים כאלו ואחרים שבכוחם לגרום הרגשה בסופו של דבר? (עיין ספר החינוך שמקשה איך ניתן לצוות על רגש שבלב).

לכן, אני חושב שכאן המקום להפסיק למדוד את עצמך בכלל. ואם אתה רוצה לעשות חשבון לעתיד, כדאי שחשבון הנפש יתמקד במעשים ולא ברגשות כאלו ואחרים. הרגשות מטבעם יכולים לשטות בנו, ולכן כדאי שנעבור להתמקד בצד המעשי.

בנוסף , חשוב להדגיש מה שכתוב מהרבה מהספרים, שלפעמים, המצוות כשהם נעשות ללא רגש חשובות הרבה יותר לקב”ה, מאותם שנעשו עם רגש. ולכן, יתכן שזה הנחת המיוחדת שיש לקב”ה מנשמתך, בשביל זה אתה מקבל ברגעים אלו את הניסיון הלא פשוט, זה ה” מטעמים” אותם אתה, ורק אתה, יכול להגיש לקב”ה, מטעמים שהוא לא יקבל אותם מאף אחד אחר.

לכן, עצתי לך, שעם כל הקושי, תנסה, לפחות בתקופה הבאה, להתמקד יותר במה אתה יכול “לעשות” בשביל הקב”ה ופחות במה אתה יכול “להרגיש” בשביל הקב”ה. וכבר אמרו חז”ל – המעשה הוא העיקר!

חג שמח!

צבי ו.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה אתה רוצה ממני?
נמאס לי. אין לי כוחות יותר. עייפתי לגמריי. לא יכולה יותר עם הדרישות של הקב”ה אליי. אני כותבת את זה עם דמעות. רווקה מעוכבת זיווג. עבדתי על המידות, כי השם הראה לי שזה למה אני לא מתחתנת. השתדלתי לקבל הכל באהבה. אני חווה בעיות בפרנסה. אני רוצה מאוד מאוד דבר...
החומרות מכניסות אותי ללחץ גדול!
אני אוהב את חג הפסח. את חג המצות. את ליל הסדר. את כל החג. ובכלל את כל החגים. אלא ש… וכאן מגיע ה”אלא ש” הגדול (והנורא). ההכנות מסביב לחג. לנקות את כל הבית. לבדוק את כל הבית בלילה האחרון. אין מושג של “ללכת לישון בזמן”. אין אוכל לפני החג. האוכל...
עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא, איך?
כבר הרבה זמן אני משתמש באתר הנפלא הזה, ומאוד נהנתי מהתשובות המחכימות שלכם, ולכן החלטתי לשלוח לכם את שאלותיי, (וכבר שלחתי כמה פעמים) שאתם עונים עם רגש מיוחד, אשר שמור רק לכם, עכשיו לשאלתי , איך באמת יכולים להאמין בלב שלם שהמשיח הנה בא, הרי חיכינו לו כבר כ”כ הרבה...
יכולה להיות בחירה כשיש התמודדות נפש?
אני מוצא את עצמי חושב הרבה על נושא הבחירה החופשית והתשובה, במיוחד כשמדובר באנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים. איך אפשר להבין את הרעיון של בחירה חופשית כשאדם נמצא במצב של חרדה קשה, פוסט-טראומה או אפילו פסיכוזה? למשל, אישה שסובלת מחרדות ולא מצליחה לתפקד, אבא עם פוסט-טראומה שמאבד שליטה ברגעים מסוימים,...
קרענו את השמיים ועדיין - אח שלי נפטר!
יש לי שאלה באמונה אני מרגישה שהתערער לי האמון במענה של ה’ לתפילות. כי אמא שלי קרעה את השמים לפני שאחי נפטר בבכי ובזעקה ואיפה העונה לעמו בעת שועם אליו? (ולא רק זה כל החיים חי חיי יסורים מרים והתפילות עזרו?) אני בטוחה שה’ עשה לטובה ומתוך רחמים . אבל...
איך יוצאים מהחושך של הדיכאון?
אני אמא לארבעה ילדים מקסימים ונשואה לבעל מדהים, יש לי היסטוריה של חרדות ודכאון אחרי לידה שחוויתי לאחר הלידה הראשונה, מאז הייתי מטופלת בכדורים שלאחר ככ5 שנים ניסיתי להפסיק והחרדות חזרו בעוצמה גדולה מאד, חזרתי לכדורים תוך כדי טיפולים רגשיים ורוחניים שנמשכו כ3 שנים, מאז הייתי יציבה כבר 4 שנים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן