בחור יקר,
דבריך נוגעים לליבי וחשתי עמם הזדהות עמוקה. התחושות שלך (גם אם לא בעוצמה כזו, ובתדירות כפי שאתה מתאר) הינם תחושות שרבים מתמודדים עימם לפחות בשלב מסויים בחייהם. אין כמעט מי שלא עבר תקופה שבה הערכתו העצמית שאפה לאפס, בין אם זהו בחור ובין אם זו בחורה, בין צעיר/ה, בין מבוגר/ת.
אך בניגוד אליך, מעטים הם אלו שיודו בפני אחרים או בפני עצמם שתחושות אלו, הקולות המנקרים הללו, פקדו גם אותם. מילים ומחשבות אלו מבקרות לא אחת גם בלב ההורים החפצים לראות את בנם או ביתם תחת החופה, והם מתייסרים: ‘מי ירצה לקחת מכוערת/דעתנית/לכלוכית כמוה? או לחילופין : מי תרצה להתחתן עם ציני/חדל אישים/חסר מוטיבציה כמוהו?
שים לב שהמשותף לכל המחשבות הללו, שכיום הן תופסות מקום נכבד יותר ויותר בתודעתם/ן של אנשים (ולא רק אצלך) הוא העובדה שהם ‘משטיחים’ את האדם ומנסים להכניס את אישיותו השלימה, המורכבת, הרגישה והחושבת לסד של הגדרה דלה ולא ממצה של אישיותו הרב גוונית ורבת-הצבעים והרבדים.
אנו חיים היום בתודעה של המצאות תמידית ב’קניון’ גדול ורחב ידיים.
מאדם עם מנעד של תכונות נפש, כשרונות מגוונים גלויים יותר ופחות, עומק מחשבה ורגישות לעצמו ולאחרים, בעל תכונות אשר אין להן מחיר, ולא ניתן לסחור בהן כמו אמונה, נאמנות, אהבה, הוא הופך להיות מין מוצר על המדף, כותרת עיתונאית, מבזק חדשות, ומותג פרסומי. ההתייחסות לעצמינו מיצור אנושי-אלוקי אשר ערכו לא יסולא בפז, ולא ניתן לכימות ולמדידה, אנו הופכים את כל האחרים, ובתוכם את עצמינו למוצר סחיר- שנמדד בכסף (“אפס כמוני”, “בלי כסף”, “לא פרנסה”) או בהצלחה (“לא יגיע לכלום”, “בלי רשיון”, “גר אצל ההורים”) או כל דבר אחר שניתן לתרגם או להמיר אליו את אישיותינו השלימה והמורכבת.
מגמה זו המאפיינת את השקיעה בעומק התרבות המערבית ואשר לצערינו, חודרת גם אלינו מכל מדיה אפשרית, מתרגמת כל דבר נעלה לנמוך ממנו, ומשטיחה כל מימד של גובה לראיה צרה וחד ממדית.
אנו הופכים את החיים עצמם (הביולוגיה) לאוסף תגובות וראקציות כימיות, את ההסטוריה לאוסף של ארועים פוליטיים, את השפה ועומקה לאוסף של מסמנים וייצוגים, ואת הפסיכולוגיה למערכת דחפים ותגובות שכנגד. היחס המשטיח הזה אל עצמינו ואל העולם מושפע מהתפשטות הטכנולוגיה המשוכללת הכובשת יותר ויותר את עולמינו, ההופכת את המציאות המורכבת כולה לאוסף של של נתונים, מודל מספרי, הניתן להזנה לתוך מחשב. שפת הגוף, ריחוף הפרפר, יפי הבריאה, עומק האישיות ומורכבות החברה נדרסים ומשתטחים תחת גלגלי הרדוקציה האכזריים של המכונה הממוחשבת, והתפיסה המתמטית שהיא משליטה על מחשבותינו ותודעתינו.
כיום, עלינו לעבוד קשה כדי להשתחרר באמת מאותו תרגום והמרה, כמעט אוטמטיים שאנו עושים לרוח הגדולה המנשבת בתוכינו, מתוקף היותינו אדם אשר נברא בצלם אלוקים. עלינו להסיר את אזיקי תודעת הקניין, הקניות והקניון מעלינו, ולהתנער מאותה רדוקציה והפרטה אשר אנו עושים לאישיותינו המורכבת לפרוטות של רשיון נהיגה, גובה משכורת, או מקום מגורים.
עלינו להכנס ל’תודעה אחרת’ אותה נגדיר ככניסה ל’חדר כושר’. זוהי תודעה הפוכה לגמרי המתרגמת ‘קנין’ ל’בנין’. הרוח לא מושפלת לדרגת החומר, אלא ליהפך, אנו עושים בחדר כושר את המסלול ההפוך. מכירים בקשר ההדוק שבין חומר לרוח, שניהם יצירי כפיו של הקב”ה, ומקורם באותו מימד אלוקי. לפיכך, השקעה והקשבה כנה לצורכי הגוף והפעלתו בדרך הולמת, הדרגתית, ותחת הכוונה מחזקת ובונה ומייקרת בהדרגה גם את כוחות הנפש, את השליטה העצמית, את ההתמדה והדבקות במטרה, ומכאן גם נסללת הדרך לאיסוף עצמך בדרך לכיבוש יעדים רוחניים.
כדי להכנס לתודעה זו , צריך לעשות מעשה של ממש ולהכנס בפועל לחדר כושר. (אחרי הפעולות נמשכים הלבבות, והפעולות מתעלות במעלתם לדרגה גבוהה מהם) ועל כן, לו לעצתי תשמע, הרשם מחר בבוקר ל’חדר כושר’ הצמוד לביתך. (לחילופין ניתן גם להזמין מאמן כושר אישי הבייתה) אך אנא, עשה את הצעד הראשון והתחל להתעמל בתוכנית מחייבת אשר תשלם עליה בדמים, אשר לא תרצה לזרוק אותם לריק. התחל לאט לאט, בהדרגה, לפי כוחותיך ומרצך, גם אם הוא דל בשלב זה.
עד היום הזנחת את עצמך ואת צלם האלוקים שבתוכך. הגיע הזמן להקשיב לגופך ולדאוג לו בדרך זו שאמנם עולה כסף, אך מחירה אינו בשמים, ובטוחני שגם הוריך יסכימו לסייע בידך במידת הצורך. אם תתמיד בכך, אזי כבר אחרי שלושה חודשים תתחיל לחוש שיפור בהרגשתך הכללית, וכעבור חצי שנה, יתכן ואף תזהה שיפור בעמידתך ובדרך הילוכך. כשתרגיש שהנך בשל לשלב הבא, פנה אלי שוב ואמליץ לך על ‘קואוצ’ר’ או מטפל שייסיע לך בהתייחסות ממוקדת לאיתור החסמים המונעים ממך ליצור קשר עם בנות המין השני ולצאת מתוך בטחון ביכולותיך לעולם השידוכים. או אז תגלה בעזרת ה’ כי מה שלא שבר אותך , חישל אותך, והפך אותך לאדם יותר רגיש, יותר קשוב לעצמו ולסביבתו, וממילא גם בשל יותר לנישואין ולאתגר הגלום בהם, שאף הוא ככניסה מחודשת ל’חדר כושר’ של החיים הזוגיים, דורש עבודה עצמית רבה, השקעה גדולה אך סיפוק ושכרה הרב בצידה.
אין לי ספק, שאם רק תמצא בתוכך את הכוחות לעשות את הצעד הראשון והשני, כל הבניה המחודשת של אישיותך יהפכו אט אט למשימה לא רק מאתגרת, אלא גם מהנה, מספקת ומתגמלת.
אני מאחלת לך שתזכה בדרך זו לבנות את עצמך בגוף ובנפש באופן ששתצליח גם בעזרת ה’ לבנות בית נאמן בישראל.
אשמח כאשר תבשרינו בבשורות טובות בעזרת ה’.
ורדית
yvradv@gmail.com
דלג לתוכן
