The Butterfly Button
אני לא יודעת להנות!

שאלה מקטגוריה:

ב"ה.
הי
אני בת 27, חרדית (פתוחה)
ויש לי בעיה קצת מוזרה: אני לא יודעת להנות.

כל דבר שהוא לא משהו שקשור לעשיה שתביא תוצאות או משהו שקשור לעבודת ה' – נחווה אצלי כבזבוז זמן.

אז אני לא מרגישה נוח לקרוא ספרים – אלא רק ספרי עיון
רואה סרטים לעיתים נדירות (ומרגישה רע לאורך כל הסרט)
ואני לא יוצאת לטיולים כמעט, ובטח לא לטיול בחו"ל (ויש לי אפשרות כספית לצאת לאיפה שאני רוצה)
בישולים ואפיות מורכבות – מרגיש לי בזבוז זמן להשקיע
אני לא הולכת לשום אטרקציות או מפגשים חברתיים שלא יוצא מהם שום דבר. בקיצור – זה הכיוון

הכל חייב להיות עם מטרה מוגדרת ותכליתית – ואם לא – אז אסור לי (בתחושה) לעשות את זה.
אני יודעת שיש מטרה גם להשתחרר – אבל זאת הבנה שלא יורדת לרגש.
ובסופו של דבר כל פעם שאני קצת חורגת – אני כועסת על עצמי

התוצאה היא – שלוחץ לי מבפנים. החיים הם TO DO LIST ארוך…… ואני יודעת שזה צריך להשתנות
אבל אני לא יודעת איך מחזירים את התחושה הזאת ל ההנאה, וזה שמותר. לחיים?? (ניסיתי הרבה פעמים.. ולא הצלחתי)

חשוב לציין – אני לא בדיכאון – זאת פשוט דרך חיים שאימצתי לעצמי (אולי בגלל הבית וההורים) בגיל ממש צעיר. אבל זה כבר חונק….
תודה!!

תשובה:

שלום יקרה מאוד!

קוראת אותך בהתפעלות. מהכנות והמודעות שלך. הניסוח הבהיר ויכולת הדיוק שלך.

אני שומעת ממך שאת מחוברת לעשיה כשהיא ממוקדת ותכליתית ואת רואה את התוצאה . ושומעת את הכאב והחסר בחווית ההנאה.

וואו, שאלת השאלות. איך להנות מהחיים…

תודה שנתת לי הזדמנות להתבונן בדברים מבפנים.

אני שומעת ממך, שאת עושה דברים שיש להם מטרה מוגדרת ותכליתית.

ואני שואלת אותך, מה המטרה והתכלית עבורך ?

כל אחד מציב לעצמו, גם לא במודע . סולם דמיוני , מהם חיים בשבילו. בראש הסולם יש את הדברים המשמעותיים ויורד כלפי מטה בהדרגה.

אני מזמינה אותך לצייר כמין סולם לאורך ולסמן נקודות לכל אורך הציר ולכתוב מלמעלה כלפי מטה את הדברים החשובים ובעלי ערך משמעותי בעיניך כך שלמעלה החשוב ביותר ומתחתיו בסדר יורד ..

כך תוכלי לקבל מפה של עצמך.

את יודעת שחשוב לך תוצאות. איפה זה ממוקם בסולם?

היכן תדרגי, שחשוב לך להרגיש טוב?

שימי לב מה מקבל יותר מקום, הצד של העשיה והממשות או הצד של הרגשים פנימיים ותחושות..

אם בחרת לעשות את זה, ויש בך בהירות לגבי הערכים שלך ומה הכי חשוב לך. נוכל להמשיך בהתבוננות פנימה.

כתבת שאולי זה מגיע מהבית בו גדלת. זה נכון שהבית בו גדלנו מעביר אלינו בעצם מה שהוא את ההסתכלות אל עצמינו והעולם. נפלא בעיני היכולת שלך לראות שאולי זה כתוצאה מהאמונות שינקת בילדותך. זה יאפשר לך לבדוק מה הקולות שבאים מבחוץ ומה הקולות הפנימיים שלך.

נוכל לנסות להבין מה בתוכך חוסם אותך מלהרגיש הנאה ושחרור.

יקרה, אני רוצה לשתף אותך בהבנה שלי את עצמינו מבפנים.

יש בנו ארבעה מרכזים. הראש, הלב, הבטן, ה׳בא-לי׳

הראש- זה החלק של התודעה, המחשבות שלנו (על העולם ועל עצמינו ),האמונות שלנו( טוברע מותראסור . שטחים אפורים)

אנחנו יכולים להיות במקום מסוים אבל המחשבות שלנו במקום אחר לגמרי..

הלב- הרגשות שלנו, החיוביים והשליליים, אלו שאנו מסכימים להם ואלו המודחקים.

הבטן- היא השלוחה של הלב. שם נרגיש בגוף את הרגש שבלב. למשל , אם יש רגש של פחד הבטן תכאב. אם נתרגש הבטן תתהפך..

ה׳בא לי׳- זו התשוקה האינטימית שממוקמת בתחתית הפירמידה.

בכל מצב שנהיה בו יש התרחשות בארבעת המרכזים.

לדוגמה : אני אוכלת במסעדה. בראש עוברות לי מחשבות כמו: למה אני מבזבזת כסף.. זה מותרות.. החלטתי על דיאטה.. הילד בבית מחכה לי..

בלב אני מרגישה עונג מהטעם ופינוק. ומצד שני תחושת אשמה.

הבטן נרגעת או להפך לא נינוחה , תלוי איזה רגש חזק יותר, התענוג או האשמה.

ואת אזור ה׳בא לי׳ אני בכלל לא מרגישה.

המודעות למה שקורה לנו בכל המרכזים יכולה לספר לנו היכן אנחנו תקועים ומה מחכה לריפוי. כשעוברים תהליך ריפוי עומק, יש זרימת אנרגיה חיובית בכל המרכזים וחווית הנאה ועונג מהממת.

יקרה,

הבורא ברא אותנו כדי להתענג. עונג שנחווה בכל המרכזים שלנו. עונג של הגוף, הנפש והנשמה. אם העונג היה צריך להחוות רק ברובד הרוחני והנשמתי אז לשם מה יש בתוכינו את חמשת החושים? הרי כדי לקיים את הגוף יכולנו לקבל את מנת הנתרן, הסוכרים והמלחים וכו׳ שהגוף צריך ו.. שלום על ישראל.. לשם מה כל האוכל והמסביב..

כדי שנחוש את הטעם ופשוט נהנה..ממש כך.

הבורא גם יכל לתכנת אותנו בצורה כזו שיהיה בתוכינו מנגנון שירצה להתחבר למין השני ולהביא ילדים וזהו. אבל הוא ברא בתוכינו את נקודות העונג שבגוף ולא בטעות, כדי שהגוף שלנו יחווה עונג. וכך בכל הרבדים האחרים. באנו לעולם כדי להנות, כן. גם בגוף. להנות בגוף ובנפש. כמובן בגבולות שהתורה שמה עבורינו, כדי שנהיה חופשיים להרגיש.

אבל אולי עולה בך השאלה, מי אמר שבחיים צריך ומותר להנות כל כך ?

התשובה היא את בעצמך. כשאנחנו עושים דברים שהם נכונים לנו, נרגיש שמחה פנימית ורוגע. אם נרגיש חסר, כאב או עצבות זו הזדמנות עבורינו לבדוק מה לא מדויק בתוכינו.

את עושה הרבה דברים, אבל חסרה לך ההנאה. את מרגישה חונק.. כי משהו בתוכך יודע שאפשר להרגיש אחרת.

יקרה ואמיצה שכמוך, בואי נבדוק מה לא מדויק בשבילך. מה כואב בפנים , מה מחכה לריפוי ואהבה.

כדי להבין מהו המקום שמחכה לריפוי, אני מזמינה אותך לתרגיל התבוננות פנימה שיכול לעזור, בס׳ד.

תזמיני את עצמך לחוויה של הנאה בלי תוצאה נראית לעין. אולי לקרוא ספר טוב, לצאת לקפה או כל מה שעולה לך.

אני ממליצה אפילו לאמר את זה לעצמך בקול.. תנשמי לשם עמוק. ותעברי בארבעת המרכזים שבך ותבדקי מה יש בכל אחד מהם.

אלו מחשבות עוברות בך. תקשיבי לאמונות שעולות, כמו שכתבת; אסור לי..

עברי ללב, תקשיבי לרגש שעולה בך.

תרגישי את הגוף ותראי מה יש ל׳בא לי׳ לאמר. אולי בכלל לא משמיע קול.. מחוץ לתחום..

מתוך מה שכתבת, נוכל להתבונן מעט..

׳הכל חייב להיות עם מטרה מוגדרת ותכליתית ואם לא זה אסור׳

זוהי אמונה שנמצאת בתודעה שלך.

מסכימה להשמיע לעצמך את המשפט הזה שוב ? זה משפט מוכר לך ?

ממתי? מי אומר אותו? מי מתנהל כך?

מתי שמעת אותו לראשונה?

מזמינה אותך להקשיב לכל מה שעולה..

מה קורה בלב שלך , יקרה?

כשאת עושה דבר בלי מטרה שנכונה עבורך. מרגישה רע..

מתי עוד את מרגישה רע?

מותר לך לעשות דברים סתם כי בא לך?

מותר לך להנות?

מה יקרה אם תהני?

מה יקרה אם לא תעשי מה שצריך?

האם מותר לך לרצות? להשתולל? לטעות? להנות כי בא לך?

חפשי בתוכך את הילדה הקטנה שבך שחושבת שצריך להספיק. לעשות דברים תכליתיים. להיות יעילה .. ממתי היא כזו? תזמיני אותה ותתבונני בה מה היא היתה לפני.. מה קרה לה כשהיא רצתה לבזבז זמן, לחלום, להנות.. מה היא חוותה שם שכאב לה?

תביני, מהות של ילד, זה חופש, שחרור הנאה. אם חווינו בתור ילדים חוסר קבלה/מקום/הכלה, נוצר כאב גדול בלב. כדי שנוכל להכיל אותו ולהרגיש אהובים, פיתחנו דרך מיוחדת שעזרה לנו להרגיש אהובים. אם למשל ילד הרגיש דחוי, כדי לזכות באהבה הוא סיגל התנהגות שאמא שלו תקבל אותו שם, למשל ,ריצוי.,

אני מזמינה אותך לחפש את הילדה הקטנה שבך, שהרגישה מוכרחת לעשות, להיות תכליתית, לא להתבזבז סתם., לא להרגיש מידי. כדי לא להיפגש עם כאב.

תזמיני אותה לידך. היא צריכה אהבה וחמלה. משהו שיקשיב לכאב.

כשתפגשי בה, בכאב שחוסם אותך מלהרגיש ולחוות, תוכלי לשחרר, להרגיש בכל כולך. להנות מהחיים ומהשפע האין סופי.

זה מסע פנימי ומרתק. אם תרצי לחוות אותו במיטב, אוכל להמליץ לך על אשת טיפול לעבור ריפוי עומק לגילוי הטוב והעונג שבך.

איתך, ובשבילך

אילה

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. הי אולי את יכולה להגדיר לעצמך שאת קוראת חצי שעה בספר רואה סרט אופה משהו טעים להנאתך
    רק אחרי שאת מסיימת לעשות נגיד 3 מטלות שעומדות לך על הראש
    או לא משנה מה
    אבל יכול להיות שככה כשתעשי משהו שמשמח אותך וגורם לך הנאה, כשהוא נעשה בתור פרס על מטלות אחרות – את תהיי פנויה להנות ממנו באמת…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
למה חשוב לחיות וכזה גרוע למות?
אני בת 22 ויש שאלה שמטרידה אותי כבר שנים. מה המשמעות של החיים? כאילו הבנתי שזה לעבוד את ה' וכו' אבל זה לא באמת ממלא כמה אפשר? למה זה כל כך גרוע פשוט למות כאילו למה אני אענה על זה בסך הכל לא באלי לחיות לא כיף לי… וואלה אין...
איך ארגיש קשורה לתורה שמדברת עלי כך כאישה?
אני נגמרת מבפנים ולקח לי המון זמן בכלל להעיז לכתוב את זה. אני באמת מנסה להיות חרדית טובה ויש לי פחד נוראי שהמחשבות האלה הן כפירה גמורה. אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר. רק אציין בהתחלה שגדלתי במקום פוגעני מאוד ואני מטופלת על זה, אז בבקשה אל תתעכבו...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן