The Butterfly Button
אני בטוחה בכך שנשים הן נחותות!

שאלה מקטגוריה:

אתחיל בכך שכתשובה לא תעזור לי העצמה נשית, זה ממש לא הכיוון, שמעתי מספיק דברים מקסימים על נשים בחיי, אבל מה לעשות, בסוף אני חיה מגיל 0 עם נשים, ובגוף של אישה, ואני יודעת את ההגדרות לצערי בצורה מדוייקת.
השאלה שלי היא כזו- מה היה העניין לברוא בכלל את הנשים? כל כך לא טוב לנו, אנחנו דפוקות, ואפילו לגדל ילדים בצורה נכונה היום נשים לא יודעות, הגברים הרי קיבלו את כל התכונות החשובות על מנת להגיע להישגים מדהימים, תכונות כגון- אומץ, שליטה במצב, חכמה, אי פטפטנות, ובשלב הזה אני לא חותרת לכך שיגידו לי שלא כל הגברים כך , אני יודעת שמעטים לא נולדו עם תכונות אלו, העניין הוא שכל התכונות שמונעות מלהגיע להישגים טבועות בנשים- פחד, חוסר שליטה, רגשנות, פטפטנות יתר, ולמה??? מה העניין??? אני בן אדםםם למען השם אני רוצה להגיע גם לדברים חשובים בחיים שלי, למה אני צריכה להתאמץ פי עשר מגבר?? אני לא מאמינה שבאתי רק בשביל להביא ילדים, פשוט לא מאמינה, אני רוצה להגיע לגדולות.
תכלס, נענשנו לא?

תשובה:

שלום לך יקרה,

אני קוראת בעיון את שאלתך ושומעת חוויה לא קלה. את חשה שייכת לקבוצה שדפקו אותה ונחשבת לסוג ב’ ואפילו לעונש. מבין השורות הקצרות שכתבת ניכר שמעבר לתחושה שאינך שווה בין שווים – את רואה את התכונות הנשיות שלך כמכשול שעומד בדרכך לגדולות, ולא ככלי עזר בדרך לשם. אני בטוחה שההסתכלות שלך על נשיות באופן הזה מסיבה לך כאב גדול, ושמאחורי הרתיעה שלך מהעצמה נשית מסתתרת כמיהה כמוסה להשלמה וחיבור אמיתי עם הזהות שלך.

לפני שנדבר על גבריות ונשיות, בואי רגע נדבר עליך. אולי כדאי לעצור כבר כאן ולתהות מתי והיכן התפתח בך היחס הזה לנשים ולנשיות. האם קיבלת יחס ראוי ומכבד כפי שמגיע לך כאדם וכאשה? האם ספגת מסרים כאלה מהסביבה הקרובה, במילים או בלי מילים? שווה גם לנסות להיזכר איך קרה שהמסרים האלה חילחלו מצאו להם מקום בתוכך? זה לא חייב להיות אירוע דרמטי וחד פעמי, לפעמים תחושת ערך נמוך נבנית בסיטואציות יומיומיות וחוזרות בשנות הילדות (לדוגמה אחים שמקבלים יחס מועדף). במשך אלפי שנים התפיסה השוביניסטית הייתה רווחת ומושרשת בעולם כולו. אפשר למצוא את עקבותיה בתקופות, דתות, גזעים ותפיסות עולם עתיקות כחדשות. הדבר המוזר הוא שגברים ונשים חלקו את התודעה השוביניסטית באופן שווה, והסכימו על כך שהיכולות הגבריות הן החשובות, והיחס ליכולות הנשיות היה התעלמות, הקטנה וזלזול.

תודה לקל שלא נכנעת לתפיסת העולם הזו, ועדיין בוקעת ממך הזעקה שאת קודם כל בת אדם, והשאיפות שלך להגיע לגדולות לא הודחקו. בעניין הזה אני מחזקת את ידייך להיאחז בכבוד העצמי הבריא הזה ולהמשיך לומר לעצמך בקול: אני אדם שנברא בצלם. הערך האישי שלי אינו מוטל בספק. יש לי עולם פנימי עשיר של רצונות ומחשבות שהוא קודם ל- ולא תלוי ב- הבאת ילדים לעולם. מהמקום הזה, אנסה לסכם מעט מהידע שנצבר בתחום הפמיניזם במאות האחרונות:

הנחת היסוד שגברים שונים מנשים באופן מהותי, ומביאה למחשבה שכמעט ואין אפשרות לאחד המינים להשתמש בכלים, לאמץ תכונות או להנות מהיתרונות שקיבל המין השני, וכל אחד מהמינים כלוא בכבלי המגדר שלו. תפיסה זו מכונה ‘מהותנות’, והיא מציגה את התכונות כמולדות וקבועות. אכן, אין ספק שיש הבדל בין גברים לנשים: מרגע ההפריה יש הבדל במטען הגנטי שנושא עובר זכר בהשוואה לעוברית נקבה, ומיד לאחר הלידה ניתן להבחין בשונות הפיזיולוגית. סביר אפוא להניח שהבדלים אלה מגיעים כעסקת חבילה עם הבדלים נוספים בתפקוד המוח וממילא במבנה הנפש הזכרית לעומת הנקבית. כפועל יוצא, אין זה פלא שגם ההתנהגויות של גברים ונשים שונות אלו מאלו. השאלה היא אם ההבדל הביולוגי הוא האחראי היחיד לשוני בין גברים ונשים, ואם השוני הוא מובנה ומוחלט.

ובכן, לצד הגישה המהותנית קיים זרם מחשבתי שתולה את ההבדלים בין גברים לנשים בחינוך, בחברה ובתרבות ולא בביולוגיה. אם מגיל צעיר הרגלנו בנים לשחק במכוניות וקנינו לבנות בובות, אל נתפלא שבבגרותם הם מתגלים כשונים. זו הייתה טענתה של מרי וולסטונקראפט, אחת ההוגות הפמיניסטיות הראשונות: הסיבה לטיפשותן ולרדידותן של נשים אינה נחיתות ביולוגית, אלא שגברים חינכו אותן להיות כאלה.

זרם זה שרואה את ההבדל בין גברים ונשים כתלוי תרבות הופך כיום למקובל יותר, ודוחק הצידה את הגישה המהותנית, הנחשבת כמיושנת ובוטה. התרבות המערבית, שאם נרצה או לא נרצה אנחנו מושפעים ממנה, קיבלה את ערכי הפמיניזם ובהדרגה גם מפנימה ומאמצת אותם. כיום ניתנות לנשים אפשרויות שונות להתפתחות, וההסללה של נשים וגברים השתנתה. אנחנו לא חייבים להלביש תינוקת בורוד, ולעודד אותה להיות נסיכה רכה וחייכנית. בנות יכולות לעשות ספורט, ללמוד מדעים ולרכוב על סוסים (אני ההוכחה!). זה לא פוגע ביכולת שלהן לבשל ולכבס אלא מוסיף עליה.

לדעתי העידן שלנו מעניק לנשים הזדמנות נהדרת לפתח כישורים שונים שיש להן, ולצאת מכבלי החלוקה הדיכוטומית בין גברים ונשים. גישה מרוככת זו לוקחת בחשבון שכל אדם הוא תמהיל ייחודי של תכונות במינונים שונים. חלקן נחשבות ליותר גבריות וחלקן לנשיות אבל בכל אחד יש מהכל. כיום לא קשה למצוא דוגמאות של אישה רכה ואמיצה, עדינה ומנהיגה, מגדלת ילדים ואשת עסקים ממולחת. הפמיניזם הצליח לבטל את המחיצות הנוקשות שבין גברים ונשים, ופתח פתח לשיח על גבריות ונשיות, תוך כבוד לתרומה שיש לגבריות אך לא פחות מזה לנשיות. כיום אנו רואים גברים שמעריכים ואף מפתחים תכונות נשיות כמו פתיחות רגשית, תקשורת ואסתטיקה. תופעות אלה מזמינות אותנו להכיר בכך שלאותה תכונה יכולים להיות ביטויים גבריים וביטויים נשיים. לדוגמה: מנהיגות יכולה להתגלם בדמות גבר לוחם שכובש מדינות עם חרב שלופה, ויכולה להופיע כמנהלת חברה מצליחה שגורפת מיליונים. קראתי ב’כלכליסט’ כתבה שמונה סיבות לכך שניהול בסגנון נשי מביא רווחים גבוהים יותר לחברות בבורסה: ‘נשים בדרך כלל מקבלות החלטות תוך מתן דגש על חשיבה קבוצתית מגוונת, הן מסוגלות להודות בטעויות ולהכניס אלמנטים אנושיים בעבודה השוטפת מול כלל מחזיקי העניין’ ועוד. אגב, גם החשיבה המדעית כיום מושפעת מאוד מהחשיבה הנשית, ושימי לב שאני לא כותבת ‘חשיבה של נשים’ או ‘של גברים’ אלא חשיבה נשית או גברית, כשכל אחד ואחת מוזמן להנות משני הסוגים.

עד כאן טעימה קטנטנה של פמיניזם, אבל בואי נחזור אלייך: ככל שאת רואה את התכונות של גברים ונשים כקבועות ונגזרות מעצם מהותם – כך מתעצמת ההתקוממות שלך על היותך אישה ולא גבר. ההבנה שהתכונות הללו נרכשות ומעוצבות על ידי חינוך ומוסכמות חברתיות, מאפשרת לבחור בתמהיל אישי מתאים שמאזן בין נשיות וגבריות, כשהנשיות לא כפויה עליך. את מוזמנת לגלות בתוכך תכונות גבריות ולהיות שלימה איתן, להיפתח ללמוד מהעולם הגברי צורות התנהלות שנראות לך יעילות ותרצי להדגיש באישיותך, ובד בבד גם להשתמש בתכונות הנשיות שלך ולתת להן ביטוי שתאהבי ושיביא אותך להצלחה.

נכון שבתחרות שערכת בין תכונות גבריות לנשיות – התכונות הגבריות “ניצחו”. אז בואי נדבר קצת גם על זה. כשעורכים תחרות שקובעת מי יותר מוצלח, מקובל לעשות מבחן. בכל מבחן יש גוף בוחן שמגדיר מה נחשב להישג טוב ומה פחות, מהם הקריטריונים שמגדירים הישג, כלי המדידה שיסייעו בדירוג, וכמה ‘נקודות’ יש לתת עבור כל מדידה. נשמע שבדרך זו נגיע לתשובה אובייקטיבית וחד משמעית, לא?

אז זהו שלא. כל אחת מההחלטות שיעשה הגוף הבוחן עשויה להשפיע בצורה ישירה על תוצאות המבדק. לדוגמה, כדי להכריע בשאלה: מי נוהג טוב יותר גברים או נשים, התשובה תלויה בשאלה איך מגדירים נהיגה טובה (נהיגה בטוחה, מהירה, נוחה, חסכונית בזמן או בכסף, נהיגה בשעת לחץ). כמובן שגם להחלטה איך למדוד תשפיע על התוצאות: אם נשווה את מספר הקנסות או חומרת התאונות תתקבל תוצאה שונה מאשר אם נמדוד את פרק הזמן שלוקח לנהג/ת לחנות. והמסקנות יכולות להשתנות לחלוטין אם נחליט לראיין נהגים/ות על חווית הנהיגה.

את מבינה? הכל תלוי בגישה של המתבונן. לפני שאת מניחה באופן סופי שגברים ניחנו בתכונות טובות יותר, שווה לעצור רגע ולחשוב: מה נחשב בעיניך לטוב יותר? מהם ההישגים האלה שאת כל כך שואפת אליהם אבל מרגישה שהם ממך והלאה ושתצטרכי להתאמץ יותר מגבר ממוצע כדי להשיג? אם למשל תחליטי שמשכורת גבוהה היא הישג חשוב – אז בטח יהיה לך קשה לקבל את העובדה שכרגע לצערנו גברים משתכרים בממוצע יותר מנשים. אבל אם תסכימי לכלול תחת הגדרת המושג ‘הצלחה’ את היכולת לעשות קריירה נחמדה במקביל להקמת משפחה וגידול ילדים ותוך כדי טיפוח קשרים חברתיים – אולי הנשים יהיו פתאום המנצחות.

על פי סולם הערכים שלך כרגע תכונות כמו אומץ, שליטה, שכלתנות ושתקנות נחשבות כחיוביות באופן מוחלט. מעבר לספק הגדול שיש לי אם תכונות אלה בהכרח מאפיינות גברים יותר מנשים, אני מציעה לך לתהות על עצם ההצבה של תכונות אלה בראש סולם העדיפויות. האם אומץ זו תכונה טובה באופן אובייקטיבי? תמיד ובכל צורות הביטוי שלה? ומה לגבי שכלתנות, האם היא תמיד מעידה על שיקול דעת מחושב ועל חכמה, או שבאותה מידה היא יכולה להיות סיפור כיסוי של חוסר יכולת לחוות ולהכיל רגשות? קשה לומר על תכונות שהם ‘טובות’ או ‘רעות’, זה כל כך תלוי במינון ובצורת הביטוי שלהן. כדאי גם לתת את הדעת על המחירים שיש לתכונות טובות: איך נראים החיים של אנשים שכלשונך ‘שולטים במצב’? וכמה שיתוף ואמפתיה יהיו בסביבה שמאופיינת ב’אי-פטפטנות’? שימי לב שהחד-מימדיות שאולי מובילה את הגברים להישגים גבוהים באה על חשבון היכולת להכיל עמימות ולרדת לרבדים עמוקים שהיא פנומנלית אצל נשים. גם ההתמקדות במטרה אחת וחתירה לגבוה בדרך כלל כרוכה בהשקעה מצומצמת בחיי משפחה. לכל תכונה יש שני צדדים, וגם התכונות ההפוכות לתכונות הטובות שציינת יכולות טובות לא פחות: מה יקרה אם נתעדף אנשים לפי התכונות המשלימות שלא הזכרת (אולי כאישה את רואה אותן כמובנות מאליהן?) כמו זרימה, רגישות, מודעות, יכולת ביטוי וניתוח של מחשבות ורגשות, וניהול סיטואציות אנושיות מורכבות?

אבל יש סיבה שסולם הערכים שלך כרגע הוא כפי שהוא, ושתכונות גבריות נראות בעינייך אטרקטיביות יותר מאלה של נשים. במשך אלפי שנים, ובמידה מסוימת אפילו כיום, ההיסטוריה מדברת בשפה גברית ומנוהלת על ידי גברים. גברים היו בעמדות מפתח כמקבלי החלטות וממילא גם כמעצבי התודעה האנושית, והפרמטרים שקובעים הצלחה עוצבו מתוך תפיסה גברית. לא פלא שהתכונות הגבריות זכו להערכה חיצונית ולפרסי נובל, בעוד תכונות נשיות לא זכו להכרה. פרסים ומילגות ניתנים על הפגנת כישרונות ולא על השקעה במשפחה, על התקדמות רוחנית או על ידידות אמת. אפילו התנועה הפמיניסטית בשלביה המוקדמים נפלה לפח הזה והחזון שלה היה לאפשר לנשים להדביק את הפער ולהיות כמו הגברים. כל זה במידה מסוימת מאחורינו. כיום יש בעולם הכרה וכבוד לתרומתה של הנשיות בכל תחום בעולם, החל במנהיגות וכלה במדעים מדויקים ובמקצועות הרוח. וכשאני אומרת ‘תרומתה של הנשיות’ אני לא מתכוונת לכך שנשים מאיישות את כל סוגי התפקידים ותחומי הדעת, אלא ברובד עמוק יותר, שגופי הידע עצמם מאופיינים בגישות המכילות מורכבות והסתעפויות. הניסוחים שבשיח האקדמי והציבורי מסוייגים ומעוגלים עד כדי כך שבהחלט ניתן לומר שסגנון החשיבה הפוסטמודרני הוא התגשמות של חשיבה נשית. זאת בהשוואה להלך הרוח הגברי שרווח בכל הדיסציפלינות שבתקופת המודרנה. יתכן שאת לא ערה לכך בגלל הסביבה שבה את גדלה, או בגלל שתכונות אלה נתפסות אצלך כטבעיות ומובנות מאליהן, אבל הן לא.

כרווקה צעירה את רואה את התכונות הגבריות בהערצה, אבל עדיין לא חווה את הצד השני שלהן. נדמה לי ש שהמשיכה הטבעית אל המין השני (שהיא דבר בריא ומבורך) מביאה את עזרת הגברים להיראות יותר נוצצת בעיניך ואת מעלימה עין מהחסרונות שלהם. יתכן שחיים לצד גבר יאפשרו לך לראות מקרוב את החלק החסר שבעולם הגברי, חלק שזקוק ומשתוקק להשלמה הנשית. יתכן גם שתכונות שכרגע נראות לך אידיאליות, כמו שתיקה, שליטה במצב והתמקדות במטרה, יתגלו במהלך החיים כתכונות בהחלט לא קלות ואפילו מעצבנות למדי. השתיקה שכרגע את רואה כחכמה יתרה, יכולה להיות ביטוי של שטחיות, חוסר אונים, העדר יכולת ביטוי ובריחה מקשר עמוק. שתלטנות, אגרסיביות ופרקטיות יכולות לבוא על חשבון רבדים עמוקים של קשר ואינטימיות. מן הצד השני, תכונות נשיות שכרגע נראות לך בחולשתן עשויות להפתיע אותך בצדדים החיוביים שלהן. בחיי משפחה את תגלי שהתכונות הנשיות נחשקות וזוכות להערכה במידה לא פחותה מאלה הגבריות. הצורך ב’עזר כנגדו’ ובחיים לצד ישות עם איכויות שונות מלווה את הגבר משחר ימות עולם, וגברים יודעים להוקיר את הכוח האדיר שלנו ואת התרומה שאנחנו מהוות עבורם ועבור העולם. אני חוששת שהקסם שבהשלמה הזו עלול לפוג אם עובדה זו נעלמת מעינינו הנשים. איך נוכל להשמיע את הצלילים שלנו ולהעשיר את העולם עם הגוונים המיוחדים שלנו אם לא נכיר בהם? לדעתי, השיח על גבריות ונשיות מאפשר לכל גבר ואישה להשתמש במנעד רחב של תכונות, אך גם לזהות את הכלים הטבעיים שלו ולהשתמש בהם בחכמה.

אז תכלס נענשנו? את שואלת.

כן, אנחנו הנשים נענשנו, אבל לא בכך שזה מי שאנחנו. נשארנו ועודנו מדהימות והמהות שלנו רחוקה מלהיות עונש. העונש בעיניי הוא העוול הגדול שנעשה לנו לאורך ההיסטוריה: התלות בעולם הגברי, המעמד החברתי הנמוך של האישה, חוסר ההכרה בערך הנשיות – זה העונש. לא רק אנחנו נענשנו. מצב זה הוא עונש לגברים באותה מידה. האנושות נענשה כשהפסידה את תרומתם של האלמנטים הנשיים, והמכתב שלך הוא הוכחה טובה לעונש הזה. לא מי שאת זו הבעיה, אלא חוסר הערכה למי שאת.

החדשות הטובות הן שאנחנו בתהליך של תיקון וגאולה. אי אפשר שלא להבחין בכך שהמצב משתפר: ההזדמנויות של נשים להשתלב בתעסוקה כרופאות, פוליטיקאיות ועורכות דין הולכות ומשתוות לאלה של הגברים. אבל הרבה מעבר לתיקון האפליה החברתית, יש כאן שינוי תפיסתי עצום בעולם המערבי.

באופן אישי אני רואה בכך תהליך גאולי שבו מתחילה להתגלות משמעותו העמוקה של הפסוק “והיה אור הלבנה כאור החמה”. מקורות קבליים עתיקים מדברים על התעצמות הכוח הנשי בשנים שלקראת בוא המשיח, כאשר התכונות הנשיות משתוות ומשלימות את הגבריות. לאחרונה השתתפתי בדיון מקצועי שבו גברים הודו בכך שחסר להם הקול הנשי בשיח, מבלי לחצות את גבולות ההלכה והצניעות כמובן. בעיני העובדה שגברים מעוניינים לתת דרור לתכונות נשיות יותר שיש בהם מבלי לחשוש מיחס עוין מהחברה, והבקשה שלהם מהחברה להשמיע גם קול נשי היא אחד ממבשרי הגאולה.

עדיין נשארו שאלות פתוחות: מה יקרה כשיינתן שוויון הזדמנויות מלא וההסללה החברתית תיעלם? האם עדיין גברים ימשיכו לנווט מטוסים ונשים יימשכו לעבודה סוציאלית? או שמא יש משיכה טבעית שתנתב כל אדם לפי האישיות הייחודית שלו? נושאים אלה ואחרים זוכים כיום לחשיבה ולדיון, מזמינה אותך להעמיק עוד בנושא בהרצאותיה של מרים קסמן ושל אמנון דוקוב.

מאחלת לך שתזכי להתחבר לכל התכונות שבורכת בהן, כולל אלה הנשיות, ואיתך בציפייה ליום שבו יהיה אור הלבנה כאור החמה.

חני ר.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

8 תגובות

  1. אני אישה חכמה, אמיצה, ומצליחה.
    אני עובדת בסביבה גברית לחלוטין ואני יותר חכמה מהרבה גברים שם.
    אגב אני גם יותר אמיצה מכמה גברים שאני מכירה.
    ככה שהמשפטים שלך בשאלה די מעליבים 🙁

  2. אני מבין שכתשובה לשואלת (שנמצאת במקום קיצוני מסוים לצד השני) חשוב להדגיש את היתרונות שבתנועת הפמיניזם, אבל אני חושב שעבור כלל הקוראים חשוב גם לשים לב לחסרונות (הרבים) שנולדו מהתנועה הזו (ודאי בדברים הבאים לידי ביטוי בתרבות המערבית של היום, ושמתחילים לאט לאט להיכנס גם למחננו). שוב, אני לא טוען שלא נולדו דברים חיוביים מההתפחות הזו, אבל באותה מידה אין ספק שיש גם דברים שליליים למכביר שנולדו ממנה, וחשוב גם להכיר בעובדה הזו

  3. על-פי התורה לאשה מעמד חזק מהגבר, יהדות האדם נקבעת על פי האם.

    1. טענה נכונה עובדתית, אך לא נוגעת לא לשאלה, ולא לרגשות שהוצפו בה.
      מעבר לכך שניתן לטעון שאין קשר בין העובדה הטכנית הנ”ל למעמד הרעיוני הרגשי ו/או הערכי של האישה בתודעה הציבורית, התפקיד הטכני שלה בחייה היום יום, ההיררכיה במערכת זוגית חרדית קלאסית וכן הלאה…

  4. עד גיל 14 חשבתי את השטויות האלו שבנות הן פחותות מבנים, מגיל 14 הטבע עושה את שלו דיעותי השתנו מאוד, אבל לצערי הרב לאחר נישואי בתקופה הראשונה לפחות [יותר מאוחר היא קלטה שזה שטויות] היא הייתה תמיד אומרת לי שאתה כגבר יותר משובח וחשוב ממני, אני כמובן התקוממתי מאוד על השטויות האלו, כמו שאוזניים לעולם לא יהיו טובים מעיניים ולהיפך כך גברים לא יהיו טובים מנשים ולהיפך, זה לשון הגמרא יבמות ס”ב ע”ב, א”ר חנילאי כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה בלא שמחה דכתיב ושמחת אתה וביתך בלא ברכה דכתיב להניח ברכה אל ביתך בלא טובה דכתיב לא טוב היות האדם לבדו במערבא אמרי בלא תורה בלא חומה בלא תורה דכתיב האם אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני בלא חומה דכתיב נקבה תסובב גב, אז ממילא שאלות כאלו יכולים לשאול רק כאלו שאינם נשואים [במאמר מוסגר אני אוהב את אשתי יותר מכל הגברים בעולם, אהבת אמת ],

  5. מזמן לא קראתי תשובה כל כך אינטלגנטית ועמוקה,התשובה התייחסה לכל הרבדים
    הפסיכולוגים,הרוחניים,המציאות של היום ופעם,שאפווווווו,המשיבה היא אשיות חכמה ונדירה

  6. אני רוצה להתייחס לעניין מזווית אחרת, השואלת כתבה: “אני לא מאמינה שבאתי רק בשביל להביא ילדים, פשוט לא מאמינה, אני רוצה להגיע לגדולות.”

    וכי להביא ילדים לגדל אותם וללוות אותם בחייהם זה דבר פשוט?! וכי יש בנין בעולם שיכול להשתוות לבנין האדם?!
    זה פרויקט שככל שאנו נגדל את עצמינו ויותר נשקיע בו נראה יותר ויותר תוצאות בנפש הילד, אם זה לא נקרא להגיע לגדולות אז מה כן?!!

    סליחה שאני חריף, העולם המערבי הצליח לבלבל אותנו, להפוך את הטפל לעיקר בעינינו.

    אני כיהודי מאמין בקלות יכול לראות בדברי חז”ל גם את הפן שהוא ההיפך הגמור ולייתר את הרעיון הפמיניסטי לגמרי, שהרי הלכה למעשה “מכבדה יותר מגופו”
    חס ושלום לחשוב שזה הדרכה להתנהגות ג’נטלמנטית הנובעת משובניזם, אם חז”ל דורשים משהו מאיתנו זה אומר שזו מציאות ואמת לאמיתה.

    וכאשר הגבר מברך שלא עשני אשה, עליו לזכור מי היא זאת שהכשירה אותו להיות כלי משובח ללימוד התורה והקיום מצוות, בבחינת “שלי ושלכם שלה הוא!” האמא היוצרת את ההבן היא היסוד שעליו אנו קיימים כפרטים, כחברה וכממלכת כוהנים וגוי קדוש.

    הבעיה כפי שאמרתי, היא תפיסת עולם מערבית שגויה שחדרה לתוכינו, אנו מעריכים חיצוניות, גשמיות, הקיפים, גודל ורושם בומבסטי ולא מפרשים נכון צניעות, ענווה, עבודה שקטה ויעילה במקומות הרוחניים שהם החשובים באמת.

    לכך קיבלת תכונות מעולות יותר מהגבר, ויש על מה לקנות בך!

    אפשר להאריך בזה מאוד, לסגור עוד פינות ולהבהיר עוד, אני חושב שהנושא זקוק למאמר מיוחד ומקיף את הנושא מהשקפה תורנית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

למה לנשים אין את הזכות להכיר וללמוד את התורה?
יש לי שאלה שמציקה לי בתקופה האחרונה. התחנכתי תמיד לכך שהתורה היא כל החיים שלנו, ובלי לימוד תורה אין קיום לעולם. אבל אם ככה קשה לי מאוד להבין למה לנשים אין את הזכות להכיר וללמוד את התורה? אני מבינה שתפקיד הנשים שונה משל הגברים אבל עדיין, הרי כל כך מדגישים...
חלוקת התפקידים בזוגיות לא נראית לי הוגנת
ראשית תודה על אתר שעונה בדיוק על מה שצריך הציבור החרדי ופותר הרבה ספקות פנימיים . ומכאן לשאלתי: חשוב לי להדגיש שאני מסתכלת על העולם בעיניים של צדק ושויון ולכן יש לי שאלה שלא ברורה לי . לפני דור או שניים היה ידוע שהתפקיד של האישה זה לבצע את צרכי...
התלבטויות של בעלת תשובה על תפקיד ומעמד האישה
אני בעלת תשובה בשנות ה40 חזרתי בתשובה לפני 20 שנה. יש שאלה שמאוד מעסיקה אותי, בעצם כבר הרבה מאוד שנים, היא לגבי תפקיד ומעמד האישה ביהדות. יש לי תחושות מאוד קשות בנושא. ועד עכשיו לא הרגשתי שיש לי את מי לשאול. כי אם אפנה לארגוני התשובה למיניהם הם יספקו לי...
הרבה שאלות שמציקות לי על היחס לנשים בתורה וביהדות
שלום וברכה, כבר הרבה זמן שאני רוצה לכתוב לכם את זה, מקווה שזה לא יומרני מידי, אני כועסת על ה, אפילו מאד, פעם אפילו הייתי בטוחה שהוא לא אוהב אותי, אז עזבתי כל מה שקשור לדת שנאתי הכל אבל ברוך ה חזרתי אך משהו בהשקפה שלי באמונה עדיין לא הכי...
אני בטוחה בכך שנשים הן נחותות!
אתחיל בכך שכתשובה לא תעזור לי העצמה נשית, זה ממש לא הכיוון, שמעתי מספיק דברים מקסימים על נשים בחיי, אבל מה לעשות, בסוף אני חיה מגיל 0 עם נשים, ובגוף של אישה, ואני יודעת את ההגדרות לצערי בצורה מדוייקת. השאלה שלי היא כזו- מה היה העניין לברוא בכלל את הנשים?...
יש בי התנגדות גדולה למצוות הטהרה
שלום, אני בת 30, נשואה לאיש מקסים ומיוחד ויש לנו שני ילדים. לא בטוחה שהשאלה שלי מתאימה לפורום הזה אבל אנסה. כבר מאז שהתארסנו הייתה לי חסימה גדולה וסוג של אנטי גדול לכל הנושא של טהרת משפחה. קשה לי מאוד לקבל ולהכיל את אורח החיים הזה ואת כל מה שמתחייב...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן