יש טענה החילונים טוענים בעצם הדתיים מוצאים להם איזה אל כי הם לא יכולים להתמודד עם המציאות כמו שהיא.. והשקפת עולם שהם חיים נותנת להם רוגע והרבה יותר נוח לחיות את החיים ככה כאן
למה הם לא צודקים ?
דלג לתוכן
יש טענה החילונים טוענים בעצם הדתיים מוצאים להם איזה אל כי הם לא יכולים להתמודד עם המציאות כמו שהיא.. והשקפת עולם שהם חיים נותנת להם רוגע והרבה יותר נוח לחיות את החיים ככה כאן
למה הם לא צודקים ?
לשואלת היקרה שלום וברכה,
השאלה שלך בשם החילונים היא שאלה מעניינת, אבל באמת היא לא שאלה, אלא רק הצעה למשהו מאד לא ברור ולא מובן.
לפני שנבדוק ביחד את השאלה עצמה, אני רוצה לשאול אותך: ומה את אומרת? מה את חושבת על השאלה? ואם היית בצוות של אקשיבה ומקבלת שאלה כזו, מה היית עונה?
אני משוכנע שאם תקחי לעצמך אפילו 20 דקות, תוכלי לענות כמה תשובות מאד טובות. בסופו של דבר כל אחד יכול להיות גם אקשיבה לעצמו בדברים מסויימים. מעניין לראות האם התשובות שאת מצאת דומות לתשובות שאני רוצה להציע בפניך….
אז הדתיים מוצאים להם איזה אל כי הם לא יכולים להתמודד עם המציאות כמו שהיא. טוב. אז מה הדתיים הרוויחו? המון התחייבויות של קיום מצוות והמון איסורים (לא לנסוע ברכב לים בשבת…). אז כיוון שהדתיים לא יכולים להתמודד עם המציאות אז הם הפכו את החיים שלהם להיות יותר קשים? זה לא נראה פתרון טוב…
החילונים בעצמם טוענים שלהיות יהודי דתי זה מאד קשה ומאד מגביל. אי אפשר לעשות כל מה שרוצים. אז איך הם אומרים שזה פתרון להתמודדות עם המציאות? התשובה מאד פשוטה: החילונים אין להם תפיסת עולם מסודרת של אמת מוחלטת, ולכן הם יכולים לטעון כל מה שהם רוצים, אפילו דברים שאחד סותר את השני.
אך עצם השאלה יש בה הנחת יסוד לא נכונה: הדתיים לא מוצאים להם איזה אל. אלא בורא עולם התגלה לעם ישראל במעמד הר סיני לעיני 3.5 מיליון בני אדם, דבר שלא היה ולא יהיה בהיסטוריה האנושית כפי שהתורה בעצמה מעידה (דברים פרק ד):
(לב) כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ: (לג) הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹקִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי: (לו) מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:
ואת ההתגלות הזו עם ישראל מעביר הלאה מאב לבן (ליל הסדר הקרוב) מבית כנסת אחד לשני ומקהילה לקהילה מאז ההתגלות האלקית במשך כל הדורות ועד היום. [יש המון תשובות נפלאות באתר אקשיבה על הנושא הזה. כדאי לקרוא]. הדתיים לא המציאו שום דבר.
היה אפשר לסיים את התשובה כאן. אבל יש עומק נוסף בקשר שבין האדם לבין בורא עולם שכדאי להתבונן בו כאן בהקשר לשאלה שאת מציגה.
כל אדם בריא בנפשו נמצא בתהליך התבוננות על העולם ועל החיים שלנו: איך נוצר העולם? מאיפה כל זה הגיע? מאיפה אני הגעתי – הרי לא בראתי את עצמי – אז מאיפה כן? מה המשמעות של החיים? מה המטרה והכלית של החיים? העולם מלא נפלאות של סדר ותכנון בטבע – מה זה אומר? התשובה היחידה לכל השאלות האלו היא: אלוקים. בורא עולם שיצר את העולם וברא את האדם עם משמעות ותכלית.
כלומר, יש צורך אמיתי למצוא הסבר לכל המערכת המופלאה של העולם והחיים. ההסבר אינו המצאה – זאת מסקנה מוכרחת. זאת תשובה שמחוייבת המציאות.
משל: אדם נכנס לבית מפואר, הכל מסודר ומתוכנן, דלתות נפתחות, אורות נדלקים… וגם אוכל חם מוגש לפי הצורך… יש רק מסקנה אחת – מישהו בנה את הבית ותכנן את כל המערכות הנמצאות בתוכו. זאת לא המצאה. זאת מסקנה הכרחית. באותו אופן הבריאה מעידה על בורא עולם בצורה ברורה. זאת מסקנה הכרחית מהתבוננות בעולם.
יש עוד רובד שכדאי להציג: הקשר בין האדם לבורא עולם הוא דבר מאד פנימי ומאד וודאי, ‘כגמול עלי אמו’ (כמו תינוק הקשור לאמא שלו). לתינוק יש הרגשה מאד עמוקה ומאד ברורה במציאות של אמא שלו. הרי כל הקיום שלו מגיע ממנה.
כך גם האדם, בעומק הנפש (בחלק הנקרא נשמה), האדם מרגיש בצורה ברורה וודאית שהוא נברא וחלק ממציאות אלוקית. כמו שהאדם מרגיש בצורה ברורה את עצם קיומו, כך הוא מרגיש בצורה ברורה את זה שהוא לא ברא את עצמו, אלא הוא חלק ממציאות אלוקית. זאת הרגשה פנימית חזקה מאד של חיבור, שייכות, קשר פנימי ועמוק ‘כגמול עלי אמו’. [הנושא מבואר באריכות בספרי המחשבה והפנימיות].
בדבר אחד החילונים צודקים בשאלה שלהם: הקשר עם בורא עולם נותן משמעות לחיים, רוגע, שלווה, בטחון קיומי, מנוחת הנפש, כוח להתמודד עם נסיונות החיים, ותקווה לעולם מתוקן. אבל, אבל, אבל – זאת לא הסיבה לקיומו של הבורא זאת התוצאה!!! הסיבות למציאות הבורא הם מה שהצגתי בפניך במהלך התשובה.
שואלת יקרה. כאשר את יושבת בליל הסדר ואומרת את ההגדה של פסח – תזכרי: את עכשיו מעבירה הלאה את המסורת על מציאות הבורא שהתגלה ביציאת המצרים ומעמד הר סיני. את לא ממציאה כלום.
בהצלחה רבה
ישראל ל.
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
