תשובה:
שלום וברכה
דברייך כואבים מאד, סבל שלכאורה היה יכול הימנע, ולצערנו לא נמנע. צער גדול כל כך של אשה, ושל כל משפחתה. מצער מאד, קשה לי לפתוח בתשובה על שאלתך ללא הבעה של הבנה של הצער הגדול שנגרם, כל מה שאכתוב לא יספיק להביע כאב ממושך של שנים רבות.
שאלה גדולה שאלת, איך קורה שפעמים תשובות של רבנים גרמו לטעויות, ואם ישנם טעויות איך זה לא מטיל את כל האמונה בחכמים בספק.
ובכן, אני רוצה להקדים ולהסביר אמונת חכמים מהי. הסיבה שמעבירים שאלות לגדולי ישראל נובעת מכך שגדולי ישראל הם קדושים בקדושת התורה שנלמדה על ידם משך שנים מרובות, תורה שנלמדה בקדושה ובטהרה, מתוך פרישות מחיים גשמיים, ומתוך טהרה מהבלי העולם. דעתם דעת תורה צרופה מזוקקת מכל סרך של הבל, הם לא מושפעים מהבלי העולם הזה, מרוחות הרעות המנשבות ברחוב.
אלו אנשים, שלא יצאו מד' אמותיהם כמעט, משך עשרות שנים, אנשים שאם הם משוחחים שיחת חולין לצורך מסוים זה לא נמשך יותר מכמה דקות בודדות, ימים שלמים עוברים עליהם ללא שדיברו אפילו מילה אחת של בטלה. כל חייהם מכוונים למטרה אחת לעשות רצון הבורא יתברך, הם שקועים בתורה ובמצוות באופן שקשה לתאר, ברור שאנשים כדוגמת אלו, הם אנשים שיכולת ההכרעה שלהם נקי וזך. לא מדובר רק על חכמה שניתנה להם על ידי לימוד התורה, כישורים יש לבני אדם רבים ופעמים זה מולד, כשרונות זה דבר חשוב, אבל בשביל להכריע לא די בכישרון, כי כמעט כל נושא טעון בשילוב של בינת הלב, של סולם ערכים נכון, של נקיון מנגיעות, ושל אחריות ואכפתיות, והעיקר סייעתא דשמיא. למצוא את כל אלו באדם אחד זה דבר נדיר. רק תוצר של כל המעלות המנויות לעיל הנמצא בגדולי ישראל, יכול לנדב יעוץ נכון שכולל את כל הנ"ל.
אך יש נקודה שחשוב לדעת, גם נביא לא כל תשובה שלו היא נביאות. לא כל דבר הוא מקבל בנבואה. על אחת כמה וכמה גדולי ישראל שהם לא נביאים. דעתם דעת תורה, יכולת שיקול הדעת שלהם הטוב ביותר בדור, הנובע מכל המטען האדיר שיש בהם וכאמור. אך כל זה לא תחליף לידיעת העובדות, וידיעת המקצוע המסוים עליו מתייעצים. אני זכיתי להיות במחיצתם של כמה מגדולי ישראל, מכולם שמעתי פעמים רבות, "אני לא מבין בנושא הזה" "אני לא יודע" "שאל את פלוני הוא מבין גדול בזה", פעם גם העזתי לשאול את אחד מגדולי ישראל, למה שאשאל אדם אחר? אני רוצה הכרעה של מרן שליט"א, הוא ענה לי מיד, ההכרעה שלי פחות טובה משלו, אני לא מבין בזה מספיק הוא מבין בזה יותר ממני. כשמתקרבים לגדולי ישראל ומדברים עמם הדברים שאני כותב כאן הם פשוטים, הם נאמרים על ידם בכל עת.
חשוב לדעת עוד דבר, לא כל צדיק יכול לענות על כל שאלה, לא בכל נושא יש לצדיק יכולת לענות, צדקות וגדלות בתורה לא כרוכה בהכרח עם הבנה עמוקה בנפש האדם, ויתכן שאותו גדול לא מבין מספיק בצרכים נפשיים, זה לא חיסרון שגדול בתורה הוא לא פסיכולוג, בדיוק כמו שזה לא חיסרון שהוא לא רופא שיניים… משום מה אנשים חושבים שמודעות לצרכי הרגש והנפש, וחכמת הנפש בכלל, שונה מידע רפואי אחר.
מעבר לכל האמור חשוב לדעת לא כל נושא צריך הכרעה של גדול הדור. כל אדם מכריע הכרעות רבות במשך היום, הגם שהוא לא זכה להיות אחד מגדולי ישראל… יכולת הכרעה זה דבר שצריך להיות לכל אדם. וכל אדם נורמלי… מכריע לעצמו הרבה הכרעות ביום. יש הכרעות יותר סבוכות בהם כדאי להתייעץ עם אדם אחר חכם יותר. לפעמים כדאי להיוועץ בחכם באותו התחום. אך פעמים רבות מעבר ליעוץ המקצועי כדאי להביא את ההכרעה לפני תלמיד חכם. אך, ודאי לא כל שאלה צריכה הכרעה של גדול בישראל, הבאת שאלות רבות מידי לגדולי ישראל תגרום להם שלא יעמדו בעומס. התורה כבר מעידה על כך, יתרו יעץ למשה רבינו בדיוק בגלל זה להאציל סמכויות ורק את הדבר הקשה יביאון אל משה. העצה אמנם ניתנה על ידי יתרו אבל היא התקבלה על ידי הבורא יתברך.
גדולי ישראל צריכים להכריע בעיקר על דברים הנוגעים אל הכלל כולו. בדברים פרטיים יותר יש לגשת לתלמיד חכם מובהק המכיר את השואל ושאפשר לשאול אותו יותר בפירוט וברוגע.
יאמר אדם, הסייעתא דשמיא של אדם גדול שלא יארע טעות על ידו, עדיפה לי על פני כל מומחיות, אני מעדיף לשאול אף שאין לי את היכולת להעביר את כל המידע ולסמוך על כך שלא יארע טעות לאותו גדול. אך זו טעות גדולה. כי התשובה היא עבור השואל, לא תמיד די שלמשיב יש סייעתא דשמיא לא לטעות, צריך שגם המושב יהיה בעל סייעתא דשמיא, צריך שהוא יהיה ראוי להיות כזה שלא מגיע לו שיטעו בו. קרה שאירעו טעויות גם כששאלו את גדולי ישראל, איך אירע כן? התשובה פשוטה אין אדם שלא טועה, כבר בתורה יש מקומות שבהם מסופר על טעויות של גדולי האומה, וגם בדברי חז"ל יש סיפורים על טעויות של גדולים וצדיקים. יש בדברי המהר"ל בפירושו לאבות מקום שהוא כותב רעיון שמושתת על טעות, הוא הביא את הפסוקים בפרשת בלק באופן לא מדויק וכתב על פי זה רעיון וזו טעות. אומרים בשם השפת אמת שהדבר הזה אירע, כדי שנדע שהמהר"ל היה בן אדם ולא מלאך, ספרי המהר"ל כל כך גבוהים שהיינו יכולים לטעות ולחשוב שהם נכתבו על ידי מלאך, גלגלה ההשגחה טעות על ידו בכדי שנדע שהוא היה אדם. אין מושג כזה אדם שלא טועה, ולכן לא ראוי לשאול שאלות אדם גדול ולא להביא לו את כל המידע הרלוונטי כי גורמים בזה מכשול גדול לאותו אדם גדול על ידי שגורמים לו לטעות. אינני מקנא במי שגרם לאדם גדול וקדוש לטעות.
הבעיה שכיון שטועים לחשוב שצדיק הוא נביא לא רואים חשיבות גדולה בהצגת כל המקרה, ובטוחים בתשובתו חרף חיסרון נתונים חשובים. זו טעות חמורה. רק אחר כך, כשמתברר שאירעה טעות שואלים שאלות ולא מבינים איך הצדיק טעה… הצדיק לא טעה, הטעו אותו. הנבואה בטלה מהעולם כבר מזמן חורבן בית המקדש, ואין יכולת לצדיק לדעת לענות כשלא הובאו לפניו כל הנתונים.
היה מקרה ששלחו אותי לשאול את אחד מגדולי ישראל שאלה, הלכתי לשאול ולא הייתה לי יכולת לשאול כראוי, לא הצלחתי להציג את כל הצדדים, המשלחים ששלחו אותי לשאול התעקשו לעשות כתשובת אותו גדול הגם שאמרתי להם שהשאלה לא הוצגה כראוי, לדעתי הם טעו טעות חמורה. אני מכיר עוד מקרים כאלו, פעמים אנשים שרוצים לעשות דבר מה שואלים בכוונה את השאלה באופן שלא תוצג הדילמה כראוי ואחר כך מנופפים ביד ואומרים שיש על כך תשובה מאדם גדול, זה עוול שאין כמוהו, זו פגיעה חמורה באותו צדיק.
אם נדבר על המקרה שאותו הצגת, נחשוב, האם בהכרח אותו צדיק שנשאל, מבין ויודע לזהות בעיות נפשיות על ידי הצגת שאלה של בחורה שנפגשת עם בחור? האם בהכרח הבחורה הציגה את השאלה באופן מלא וברור? הדבר לא מוכרח כלל. האם לבטח אותו גדול מבין בנפש האדם ולדעת לזהות חוסר התאמה? האם זה חיסרון באותו גדול? ממש לא!!! גדלותו בתורה לא יורדת כי הוא זה מחמת חוסר ההבנה שלו בנושאי התאמה של שידוכים או שאר עניינים דומים.
מדוע אם כן אותו גדול כן ענה? זו שאלה שצריך לחשוב עליה, יתכן שבאופן שהשאלה הוצגה לא ראה כל שאלה, יתכן שהשואלת לא היטיבה לשאול כראוי, אולי מחמת התרגשות, או יראת הרוממות מאותו גדול שגרמה לה חוסר פתיחות שלאול את השאלה, אותו גדול לא נביא, הוא ענה על השאלה ששאלו אותו.
אך כל זה ביחס לעתיד. ביחס לעבר, עם כל הכאב, הייתי מציע לא לנבור בו, יש כמה אפשרויות להסביר איך הטעות אירעה, וזה לא בהכרח ראיה לחיסרון בגדלות של אותו צדיק. יתכן שמי שהעביר את השאלה או את התשובה של אותו צדיק העביר אותה לא נכון, יתכן גם שהוא טעה, וזה גם לא מפחית בערכו, כל אדם טועה.
דבר אחד ברור: את העבר לא נוכל לשנות ולכן חבל לנבור בו, כפי הנראה אלו הם החיים שנגזרו על אמך, עם כל הקושי שבהם, לצערנו לא כל אדם זוכה לחיות חיים מתוקנים עם זוגיות מושלמת. זה כואב, זה לא מלמד על האדם כלום, יש אנשים יקרים ומיוחדים מאד שלא זכו לחיות את החיים שמגיע להם, מה הם חשבונות שמים, האם זה בכדי להכין להם חיים שלמים יותר בעולמות העליונים, האם הם באו לתקן כאן בעולם תיקון מסוים, יתכן כך ויתכן כך. אך מה לנו לנבור בזה. הדבר כנראה היה צריך להיות, והתגלגל גם שאותו צדיק יהיה שותף במציאות הזו שהייתה צריכה להיות. לא יועיל לכעוס ולחשוב על העבר אחרת.
העיקר לדעת מכאן ולהבא, אמונת חכמים מתבטא בנושאים שהם אמורים להבין בהם וכשמציגים לפניהם את כל השאלה על כל צדדיה, כל עוד שהדבר לא נעשה, חטא לשאול ולהטעות את הצדיק.
את כותבת על צדיקים שמבטיחים הבטחות, גדולי ישראל שאני מכיר לא מבטיחים כלום, הם מברכים, הם מייחלים, מתפללים ומצפים. אך לא מבטיחים. פעמים והשואלים נהנים לחשוב שהייתה הבטחה, והם שומעים הבטחה שלא נאמרה, הרב רק בירך, ולא הבטיח. נדיר מאד לשמוע הבטחה מאנשים גדולים. כדאי לבדוק את הסיפור היטב ולדעת אם כאן אותו רב הבטיח או רק בירך.
לחיזוק באמונת חכמים, הייתי מציע לך לנסות ליצור קשר עם צדיק פחות ידוע, שיותר קל להיוועץ בו ולהתקרב אליו, התועלת העצומה שיכולה להיות מדבקות בתלמיד חכם וצדיק, שהוא לא עמוס, שיש לו פנאי אל השואל, היא עצומה. כך היה פעם כל אחד התבטל לתלמיד חכם שהיה בקרבתו, לרב העיירה או בית הכנסת שבו הוא התפלל, שאלו אותו והתייעצו איתו, וזכו לסייעתא דשמיא גדולה, וזכו בכך גם להתדבק בתלמידי חכמים כראוי. הגאווה לא נותנת לאדם יכולת לעשות זאת, קשה לו להתבטל ולשמוע בקול מישהו שקרוב אליו מידי… הוא מבקש שגדול הדור יכריע לו בשאלות האישיות שלו, אך מה לעשות שגדולי ישראל לא יכולים להיות פנויים לענות לכל שואל על כל שאלה קטנה, וממילא נוצר עומס שלא נותן יכולת לשאול כראוי. זה חבל, כך מפסידים את היכולת להתדבק באמת בתורה ולקבל לא רק את התשובה אלא גם את ההסבר התורני וההשפקה המלווה את המחשבה עד להכרעה. אם תעשי זאת בטוחני שתראי עד כמה חשוב לשמוע לתלמידי חכמים ולקבל מהם מבט אחר על החיים מבט זך טהור ומקודש.
דלג לתוכן
תגובה אחת
תודה על התשובה המפורטת. זו אבחנה חשובה מאוד בין חכם לנביא.
וחלק מהבלבול שיש בימינו, שהרבה אנשים טועים בזה, ואם חכם פלוני אמר משהו, זה האמת, ואי אפשר לעשות אחרת …
אני רוצה לשתף סיפור אישי:
בגיל 18, למדתי בישיבה מסויימת, והיה משהו שמאוד הפריע לי, ורציתי לעבור לישיבה אחרת. דיברתי עם ראש הישיבה, ויכול להיות שלא מספיק הבהרתי לו כמה אותו עניין הפריע לי, למרות שאולי גם הוא לא שאל אותי לעומק… ראש הישיבה מאוד התעקש שלא אעבור, ונשארתי בישיבה שנה. בסוף קרה מה שקרה, ועברתי לישיבה אחרת.
המעבר עשה לי כ"כ טוב, היה לי ממש ברור, למפרע, שזה היה צעד נכון מבחינתי. והיה לי גם משבר, כשהתברר לי שעשיתי טעות ששמעתי לאותו ראש ישיבה ונשארתי עוד שנה בישיבה שלו.
אחרי שנים, היה לי חבר שהכיר בחורה שהיה נראה שיש לה בעיה נפשית חמורה, והם חשבו להתחתן. הוא התייעץ עם רב גדול, שאמר לו שהם יכולים להתחתן. לי זה היה נשמע טעות גדולה, ושאותו חבר יכול להיכנס למצב, שלא יהיה לו כוחות נפש להתמודד איתו נכון, ושהוא יכול להתרסק מזה… אמרתי לו שייתייעץ עם ראש הישיבה, וראש הישיבה אמר לו במילים האלה פחות או יותר. אני לא יודע איך אותו רב אמר לך שאתה יכול להתחתן איתה, אבל ברור לי שלך זה לא כדאי, ואם היית הבן שלי, הייתי אומר לך, תנתק את הקשר עם הבחורה הזו, ותברח ממנה כמו מאש.
אז לשאול שאלה מורכבת, הרת גורל, בכמה משפטים, רב גדול ככל שיהיה, זה נראה מאוד לא רציני, והתוצאות תהיינה בהתאם, ח"ו.
אמונת חכמים, להבנתי, זה אמונה שהחכמים באמת חכמים. ולכן שווה לשמוע את דעתם, ולהתייעץ איתם.
אני מדגיש, זה להתייעץ. הבחירה בסוף היא שלך (!!!), את תשאי בתוצאות של הבחירה הזו. ואת זו שבוחרת, עם מי להתייעץ, והאם לקבל את העצה או לא. אם משהו מרגיש לך ברור, שהעצה לא נכונה, אל תבטלי את דעתך.
בכלל המושג הזה של להתבטל לאדם אחר, מאוד מסוכן! זה לא רצון השם. לא בשביל זה הוא נתן לנו שכל, ולב. כדי לבטל אותם.
כמובן, יש מושג של ענווה, וטוב לשמוע מאנשים עם ניסיון, ועם חכמת חיים. ועדיין זה לא להתבטל. בשום פנים ואופן.
אני מאוד מבין את המשבר שאימך ואת חווית. ומאחל לך, שדווקא בגלל זה, תגיעי לאמונת חכמים שהיא יותר בוגרת, ובשלה. מכבדת את החכמים, שומעת, מתייעצת ומבררת, אבל בהחלט לא מתבטלת. ובסופו של דבר מחליטה, ולוקחת אחריות.
בהצלחה!