The Butterfly Button
מתגעגע להאמין

שאלה מקטגוריה:

אני "חוזר בשאלה" אני בא מקהילה מאוד סגורה בציבור החרדי, ובגלל דברים שעברתי כנראה, איבדתי את האמונה באלוהים.
עכשיו, ברור לי שאי אפשר להוכיח לוגית שיש אלוהים, והתחושה הכללית שלי היא שזה סיכוי נמוך שיש מישהו שברא את העולם, אבל הלב שלי (מידי פעם) מתגעגע לתחושת האמונה, התחושה שיש מישהו שצופה בנו ודואג לנו, ואפילו אם זאת אשליה וזה לא הגיוני להסתמך על ישות "רוחנית" זאת אשליה שגורמת להרגיש יותר טוב (ואני יודע מניסיון אישי).
איך פותרים קונפליקט כזה?

תשובה:

 

שלום וברכה!

 

בשאלתך הנוקבת הבעת מצב נפשי מורכב ביחס לאמונה. אני מדגיש: מצב נפשי. ניסית להסביר שהאמונה 'האובייקטיבית' איננה סבירה בעיניך אלא שעם זאת מבחינה נפשית אתה מרגיש משיכה לאמונה, צורך באמונה, או איזשהו קשר מורכב עמה. תרשה לי להעמיד דברים על השולחן:

אתה כותב: "ברור לי שאי אפשר להוכיח לוגית שיש אלוהים, והתחושה הכללית שלי היא שזה סיכוי נמוך שיש מישהו שברא את העולם". ישנה בעיה במה שאתה כותב. הבעיה היא לא בכך שאתה חושב שאין הוכחה לוגית לכך שיש אלוהים, הבעיה היא דווקא בכך שאתה חושב שהאמונה באלוהים קשורה ל'הוכחה לוגית' על 'קיומו' של אלוהים.

קיומו של אלוהים הוא נשגב מן התפיסה האנושית, בשל כך הוא לא שייך לעולמן של 'הוכחות לוגיות'. אני מסכים אתך לחלוטין שאין הוכחה לוגית לקיומו של אלוהים, אבל לא רק בגלל שאין אפשרות לוגית להוכיח זאת, אלא בגלל שעצם מושג הקיום ביחס לאלוהים הוא מושג הנמצא מחוץ לתחום של ההוכחות הלוגיות, מחוץ למשמעות של 'קיום' כפי שאנו מבינים אותו. האל הוא אינסופי, הוא הבלתי נתפס, הטרנסצנדנטי, מה שחומק מכל הגדרה שנרצה להכילו בתוכה. אי אפשר לתפוס את הבלתי נתפס, זה מה שאתה אומר, העמדה הזאת היא עמדה אמונית לעילא ולעילא! אלוהים הוא מחוץ לכל תחום של השגה אנושית, לכן אי אפשר לתפוס אותו באמצעות הוכחות לוגיות. ההלכות הראשונות ברמב"ם מסבירות לנו שאת 'קיומו' של אלוהים לא ניתן להבין כמו שאנו מבינים את המושג 'קיום' מבחינה אנושית ומדעית.

קיומו של אלוהים אינו קשור כלל ל'סיכויים שמישהו ברא את העולם'. אין כאן ויכוח מדעי אם העולם נוצר מ'משהו שקוראים לו אלוהים' או נוצר 'מאליו', מבחינה מדעית. זאת הטעייה של אנשי מדע שאינם מבינים במשמעות של האלוהות. האלוהות איננה פונקציה מכאנית המניעה את העולם, אלא ישות הנמצאת 'מעבר' לעולם, ולכן ישות הנמצאת מחוץ לכל עניין מדעי אמפירי.

האלוהות מבטאת את התחום שנמצא מעבר ל'כל מה שיש כאן'. השאלה היא לא מה הניע את העולם, מה יצר אותו מבחינה מכאנית, השאלה היא כאשר אנחנו מבקשים לצאת לחלוטין מכל מה שניתן לנו, הזמן והחלל, ההגדרות הלוגיות, הקיום של היקום וכל אשר בו, הסיבות המניעות והמציאות הטבעית, ואנחנו מנסים לצאת אל האינסוף, אל הבלתי נתפס, אל מה שמחוץ לכל יכולת של העולם 'לענות עליו', כאן אנו נוגעים בתחום האלוהי. מן הבחינה הזאת אלוהים הוא 'בורא עולם' בכך שהוא מה שמעבר לעולם, מה שנותן טעם, משמעות וכיוון לעולם.

מה שמבדיל בין מאמין ללא מאמין אין זה תיאוריה כלשהי. דורות שלמים של מאמינים לא חיו בצורה מסוימת שעיצבה את כל אורח החיים שלהם באופן אמוני רק בגלל שהם האמינו בתיאוריה מדעית מסוימת. האמונה באלוהים מתעסקת בשאלה איך אנו רואים את העולם ואת המשמעות שלו, איך אנו תופסים את תכלית העולם, את הכיוון שלו, את מה שעומד מעבר לו. זאת שאלה תיאולוגית, פילוסופית, רעיונית, נפשית וחווייתית וכלל לא שאלה מדעית. האמונה באלוהים מבטאת חיים מתוך משמעות ש'יש דין ויש דיין', עמדה של חיים הצועדים בכיוון של בנייה קונסטרוקטיבית ומוסרית, עמדה הטוענת שיש משמעות למעשים שלנו, שאנחנו אמורים לצעוד לכיוון מסוים, שאנו אמורים לעשות טוב, להצעיד את העולם שהקב"ה ברא למקום טוב, בגלל ש'מה הוא רחום אף אתה רחום'. באמירה הזאת אין כל שמץ של 'מדעיות' טכנית, האמירה הזאת מבטאת עמדה נפשית, רעיונית ושכלית כלפי המשמעות של העולם והתכלית שלו. תכלית העולם איננה קשורה לסיבתיות מדעית אלא לצורה שבה אנו רואים את העולם. יש בני אדם שרואים את העולם כבלגן גדול, כדבר מפוזר, בלתי הגיוני, לית דין ולית דיין, כל אחד עושה מה שעל ליבו ומה שהוא רוצה, ויש אנשים שרואים את העולם כדבר בעל משמעות פנימית ותכליתית הצועדת למקום אחראי יותר. זאת השאלה של האמונה.

אתה כותב שכיום אתה מרגיש 'רגשות' כלפי האמונה, והלב שלך נמשך לשם. זאת לא אשליה! זאת בדיוק חוויית האמונה! חווית האמונה איננה תיאוריה מדעית מסוימת על העולם אלא היא כמיהה נפשית וצימאון לאל חי, למשמעות של אלוהים בעולם. כאשר אדם עומד מול פרח מלבלב, נופים פראיים או האינסוף של החלל, ונפשו עורגת, יוצאת מכליה אל עבר הבלתי נתפס, זו היא חוויה של אמונה. כאשר אדם נותן צדקה לעני כיוון שהוא מרגיש 'דחף נפשי' הגורם לו לא להותיר עני במצוקתו, זאת חוויה של אמונה. כאשר אדם שומע יצירה מורכבת ועמוקה של בטהובן החודרת לעמקים האינסופיים של הנפש הוא יכול לפגוש את אלוהים. המפגש עם אלוהים מבטא את המפגש עם משהו 'שגדול ממני'. כאשר אדם מרגיש כמיהה להתחברות עם אב רחום שמעבר לכל המציאות, אב העומד ומתבונן ומחזיק בו יד ביד ברעשים ובגעשים של המציאות, הוא לא חי ב'אשליה' אלא הוא חי בעולם של אמונה.

לא כל מה שלא שייך לתחום המדעי אמפירי הוא 'אשליה'. המחשבה שכל העולם מסתכם במדע אמפירי היא היא האשליה. אנו מחנכים את הילדים שלנו כי אנו 'מאמינים' בכך! זאת לא אשליה. אנו עושים טוב כי אנו מאמינים בטוב, אנו סועדים את הורינו לא בגלל 'אשליה' אלא בגלל שאנו מאמינים בכך, אנו הולכים לטייל כדי לחוות את המציאות הרועשת, זאת לא 'אשליה', אלא מצב נפשי. האמונה באלוהים גם כן. קיומו של אלוהים שייך לממדים הללו, לא לשאלות מדעיות אלא לשאלות של משמעות. איך אנו חווים, מרגישים וחשים את המקצב של העולם, את הריתמיקה שלו.

הכמיהה שלך אל האמונה איננה כמיהה אל 'אשליה' אלא כמיהה אל האמונה עצמה! 'הוכחות לוגיות לחומר העומד מאחורי בריאת העולם' איננה קשורה כלל לאמונה. אלוהים הוא לא בורא העולם כחומר מכאני אלא כמה שמעבר לעולם, מה שמעבר לתפיסה ולהשגה שלנו.

בשל כך, אין לי אלא לברך אותך! אל לך להירתע ממחשבות האמונה שלך, אלה לא מחשבות 'אשליה' כלפי 'ישות דמיונית', אלא מדובר במחשבות אמונה מן השורה הראשונה. לך בעקבותיהן! שמע את פעמיהן ואת רחשיהן!

בהצלחה!

מנחם

[email protected]

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. לפי רבי עקיבא דווקא נראה שיש הוכחות לוגיות לאלוקים. כך הוא אומר: "כשם שהבית מעיד על הבנאי, והבגד מודיע על האורג, והדלת על הנגר, כך העולם מודיע על הקדוש ברוך הוא שהוא בראו."

    זו הסקה לוגית שרבים וטובים מאמצים אותה כיום. למעשה אני מכיר כאלה שהטיעון (שבגרסתו המודרנית קרוי טיעון השעון, כלומר כשם ששעון מעיד על מתכנן בשל מורכבותו הרבה כך גם הטבע המורכב פי כמה) התחזקו רק בזכות טיעון זה. אז מי אמר שמדובר רק באמונה? יותר מזה, נאמר בתנ'ך במפורש: "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". כלומר יש מצווה לדעת כי ה' קיים ולא רק להאמין.

    הנה אתר מצוין שעוסק בנושאי האמונה ובמדע ומדגים כיצד היהדות משתלבת היטב עם המדע:

    http://thedos.co.il/

    בהצלחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך אפשר רק לשבת ולחכות לשידוך שלי בלי לצאת ולחפש אותו?
בכל אחד משלבי החיים בורא עולם נתן לנו סוג של עצמאות ובחירה מאד מוחשית בין הדברים שלא כך בשידוכים ההוראה היא לא לצאת לחפש בחור אלא לחכות להצעה שתבוא עם בחור המיועד וזה קשה לי!!! כי אין לי משהו שאני יכולה לעשות מלבד תפילה !!! וזה מרגיש לי ההפך משאר...
8 השאלות שלי על אלוקים גהינום ובחירה
השאלות שלי נשאלות באמת מתוך כאב ואולי ישמעו לא טוב, אבל אני לא שואלת מרצון להתריס אלא כי זה באמת קשה לי… 1. אמרו לי שכולם עוברים דרך גהינום, כי כולם הרי חוטאים ואף אחד לא מושלם. ואני חושבת שדוקא בגלל שאיננו מושלמים אז צריך לסלוח לנו… 2. איך יתכן...
כועסת על הקב"ה כשדברים שאני רוצה לא קורים
תודה על ההזדמנות לשאול.. אני לא יודעת עד כמה השאלה שלי מבוססת על משהו שאפשר לענות לו רק בשכל כי היא גם מאוד רגשית. אבל אני מרגישה חובה לנסות לפחות.. אני מנהלת בעולם עם מערכת יחסית מאוד קשה מול הקב"ה אני כל זמן מרגישה שאני כועסת, פשוט כועסת וזה קורה...
נמאס לי להיות עצובה מדברים שקורים...
נמאס לי לקבל על עצמי קבלות כל פעם שקורה דברים רעים… מרוב צרות של עם ישראל אין לי כוח כבר להצטער!! ולקבל על עצמי קבלות.. התרגלתי לזה ואני רק במקום לקבל על עצמי קבלות אני כועסת על הקבה… כי נמאס לי!!! אחרי שאני שומעת על דברים רעים עכשיו,אני רק אומרת...
מה אתה רוצה ממני?
נמאס לי. אין לי כוחות יותר. עייפתי לגמריי. לא יכולה יותר עם הדרישות של הקב"ה אליי. אני כותבת את זה עם דמעות. רווקה מעוכבת זיווג. עבדתי על המידות, כי השם הראה לי שזה למה אני לא מתחתנת. השתדלתי לקבל הכל באהבה. אני חווה בעיות בפרנסה. אני רוצה מאוד מאוד דבר...
עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא, איך?
כבר הרבה זמן אני משתמש באתר הנפלא הזה, ומאוד נהנתי מהתשובות המחכימות שלכם, ולכן החלטתי לשלוח לכם את שאלותיי, (וכבר שלחתי כמה פעמים) שאתם עונים עם רגש מיוחד, אשר שמור רק לכם, עכשיו לשאלתי , איך באמת יכולים להאמין בלב שלם שהמשיח הנה בא, הרי חיכינו לו כבר כ"כ הרבה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן