The Butterfly Button
אם מטרת הבריאה שנהיה כולנו צדיקים אז המטרה לא פוספסה?

שאלה מקטגוריה:

הרמח"ל בהקדמתו למסילת ישרים וביתר הרחבה בדרך ה' מבאר כי מטרת הבריאה היתה להטיב אם האדם ע"י דבקות בבורא וזה שייך רק ע"י קיום המצוות והתרחקות מעברות. אלא שכאן נשאלת השאלה המתבקשת. כידוע "תנאי הקבלה" קשים ביותר עד כדי דך שחז"ל אמרו לנו שרק ארבע אנשים בהיסטוריה עברו את זה בשלום! ("ארבעה מתו בעטיו של נחש") כלומר, נכון שבסופו של דבר לכל אדם יש את הבחירה, אפשרות והאופציה "להיות צדיק כמשה", ונכון גם שבסוף יהיו רבים שיזכו במידה כזאת או אחרת, אבל עדיין, ראשית כל הם לא "רוב", ואדרבא, מיעוט קטן ביחס לכל העולם, אחוז אפסי, וגם מתוך אותם מיעוט, לעבור את המשוכה בלי מכשול רק ארבעה זכו, ולהכלל בכלל הצדיקים "ראה הקב"ה שצדיקים מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור" כלומר רוב בני אנוש יהיו בינוניים ומטה. האם זה לא סתירה מיניה וביה? האם המטרה לא "פוספסה"?

תשובה:

לשואל היקר שלום רב.

קראתי את שאלתך ואני רוצה להסב את תשומת ליבך לביטוי שהרמח"ל מזכיר בתוך דבריו כמה פעמים, והוא: 'גזרה חכמתו יתברך', והצורך לכתוב כן הוא משום שכאשר אנחנו עומדים בתוך העולם החומרי שלנו ומנסים להבין את כוונת הבורא בבריאת העולם, אנחנו מתקשים לעשות כן, כי העולם שלנו כל כך רחוק מלהיות רוחני, ורחוק אפילו מלהיות נראה כבעל מטרה רוחנית, ולכן אנחנו מתקשים איך יתכן שכל העולם הזה על כל הקשיים שלו והסבל שלו, והנסיונות שטמונים בו, הרוע שמתגלה בו לפעמים, איך הוא יכול להיות תוצאה של רעיון או מטרה רוחנית? האם לא היה אפשר לעשות אותו פחות מאתגר? פחות נשלט ע"י רוע? למה צריכים כל כך הרבה מצוות? איך יתכן שרובם נכשלים ולא עמדו במטרה? כמו שאתה שואל.

ולכך כתב הרמח"ל שגזרה חכמתו יתברך שכך יראה העולם, ורק בהתמודדות כזו יחשב לאדם שהשכר הוא באמת שלו ורק אופן כזה נחשב דבקות אמתית בבורא יתברך.

אמנם יש שתי נקודות שצריך לשים אליהם לב: הראשונה (והרמח"ל עצמו מדבר על כך) שהעולם שאנו מכירים, כל הטוב והרע, כל האתגרים וההתמודדויות, כל המציאות הגשמית והנפשית כולה היא תוצאה של חטא אדם הראשון. כי לפני כן הטוב והרע היו שונים במהות שלהם, וזה התבטא באופן שבו הם היו שוכנים בלב האדם, וממילא האדם נברא בצורה יותר מתאימה להשלים את יעודו, אבל כשהוא קלקל והכניס את הרדיפה אחר העולם לתוך ליבו, אז נהיה קשה מאוד לעמוד במשימה בשלימות.

נקודה שניה, הרמח"ל מבאר את הצורך במצוות ועברות, והוא כדי שהאדם יוכל לקנות בעצמו את שכרו, ולכך הוא הושם בעולם הזה, אבל צריך לדעת שהמעבר בין זה שרצון ה' שבריותיו ייהנו משכר ששייך להם לבין יצירת 'המגרש' שבו אפשר לרכוש שכר – קרי העולם הגשמי- הוא מעבר קשה וכואב, ממש התרסקות. כלומר, הרעיון הוא נשגב ומרומם, אבל הדרך לבצע אותו מוכרחת להיות חומרית ועכורה. הלא לצורך הגשמת המטרה כמו שגזרה חוכמתו יתברך (שהשכר יהיה של הנברא, והוא יקנה ע"י מצוות והימנעות מעבירות) הקב"ה ברא עולם שלם המורכב מאנשים שונים עם נטיות שונות ותכונות שונות, ושינויים אלו בהכרח מזמנים ניסיונות ואתגרים. וכל אחד מאותם אנשים עומד בפני הבחירה האם לעשות טוב או לעשות רע.

מלבד זאת, העולם נברא באופן שמי שירצה לעשות רע ימצא את כל האפשרויות לעשות זאת, כולל להמציא גז ציקלון b ולהשמיד ששה מיליון בני אדם, הכל יש בעולם.

תחשוב כמה העולם היה בטוח יותר אם לא היה בו מתכת? וממילא לא היו חרבות, לא סכינים ולא רובים. וכבר אמר הפסוק: הוא היה אבי כל לוטש נחושת וברזל, כלומר הוא גילה את הכח הטמון בסיגי המתכת והביא אותה לעולם על כל יתרונותיה וחסרונותיה.

וככה אפשר ללכת דבר דבר ולראות כמה העולם ניתן להיות מובל על ידי האדם לטוב ולרע, וגזרה חכמתו יתברך שרק כזה מבנה של עולם יחשב לעומד בנסיון שהשכר שלו, וממילא יזכה להדבק בשכינה כראוי, ולא התמודדות אחרת.

וממילא אין פלא אם רוב האנשים לא עומדים בכל המטלות ורק ארבעה מתו בעטיו של נחש, כי חכמתו יתברך גזרה שרק בעולם כזה מאתגר יתקיים הרצון האלוקי שהשכר ייחשב שייך לצדיק,

וכיון שהוא כל כך מאתגר, הרי שרבים שלא עומדים בדרישה (ולמרות שלפני חטא אדם הראשון הנסיון היה קל יותר, מ"מ גם זה היה חלק מהתוכנית, שאם האדם יחטא העולם יתקלקל והנסיון יהיה קשה יותר).

אמנם ישנה נקודה נוספת, חז"ל אמרו שכל העולם נברא כדי לעזור לצדיק, כלומר גם אם לא כולם צדיקים, ולא כולם נקיים מחטא עד שזכו להיכנס לרשימה הסגורה של 'עטיו של נחש', עדיין יש להם תפקיד בעולם,

יתכן שהוא לעזור לצדיק ויתכן שהוא תפקיד אחר שהם ממלאים בנאמנות, כי מלבד דברי הרמח"ל יש פסוק מפורש שמגדיר מהי מטרת בריאת העולם, והכתוב אומר:

כל הנברא בשמי לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, כלומר העולם נברא כדי לתת כבוד למי שעשה אותו, ואין הפירוש רק לכבוד של הלל ותשבחות,

אלא (גם) לכבוד של ביטוי של רצון האלוקים בעולם, שע"י שעושים רצונו, והולכים בדרך הישרה יש בכך עילוי ושבח לבורא,

ולכן ישנם אנשים רבים שנחשבים שמקיימים את מטרת הבריאה, כי הם מביאים לידי ביטוי את רצון ה' בעולם,

ולכל אחד יש תפקיד שונה במרקם החיים של עולמנו, ויתכן שהוא ממלא את תפקידו בצורה יפה ומבטא את כבוד ה' בעולם, גם אם הוא לא צדיק גמור,

וגם אם הוא עשה עבירות ויענש על כך, אין בכך סתירה לזה, כי הוא השלים חלק מתפקידו, וקירב את העולם לתיקון השלם, והוא בחשבון הפרטי שלו יגיע לתיקון השלם של נשמתו גם אם זה יכלול כמה עונשים בעולם הזה או בבא, כדי להביאו לתיקונו השלם.

לכן במענה לשאלתך, האם מטרת העולם לא פוספסה, נאמר כך, אם המטרה היתה לייצר צדיקים גמורים, הרי שארבע מתוך כמה מיליארדים לא יכול להחשב הצלחה,

אבל אם המטרה היתה לתת לאדם אפשרות לזכות להדבק בשכינה לפי התנאים 'שגזרה חוכמתו יתברך' מי יותר ומי פחות, ולהביא לידי ביטוי את רצון ה' בעולם החומרי הזה נגד הקשיים הרבים שנבראו בדיוק כדי להקשות עליו, הרי שאפשר לומר שהתשובה על השאלה תהיה חיובית.

מקווה שהצלחתי להבהיר את העניין.

נועם ש.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך אפשר רק לשבת ולחכות לשידוך שלי בלי לצאת ולחפש אותו?
בכל אחד משלבי החיים בורא עולם נתן לנו סוג של עצמאות ובחירה מאד מוחשית בין הדברים שלא כך בשידוכים ההוראה היא לא לצאת לחפש בחור אלא לחכות להצעה שתבוא עם בחור המיועד וזה קשה לי!!! כי אין לי משהו שאני יכולה לעשות מלבד תפילה !!! וזה מרגיש לי ההפך משאר...
8 השאלות שלי על אלוקים גהינום ובחירה
השאלות שלי נשאלות באמת מתוך כאב ואולי ישמעו לא טוב, אבל אני לא שואלת מרצון להתריס אלא כי זה באמת קשה לי… 1. אמרו לי שכולם עוברים דרך גהינום, כי כולם הרי חוטאים ואף אחד לא מושלם. ואני חושבת שדוקא בגלל שאיננו מושלמים אז צריך לסלוח לנו… 2. איך יתכן...
כועסת על הקב"ה כשדברים שאני רוצה לא קורים
תודה על ההזדמנות לשאול.. אני לא יודעת עד כמה השאלה שלי מבוססת על משהו שאפשר לענות לו רק בשכל כי היא גם מאוד רגשית. אבל אני מרגישה חובה לנסות לפחות.. אני מנהלת בעולם עם מערכת יחסית מאוד קשה מול הקב"ה אני כל זמן מרגישה שאני כועסת, פשוט כועסת וזה קורה...
נמאס לי להיות עצובה מדברים שקורים...
נמאס לי לקבל על עצמי קבלות כל פעם שקורה דברים רעים… מרוב צרות של עם ישראל אין לי כוח כבר להצטער!! ולקבל על עצמי קבלות.. התרגלתי לזה ואני רק במקום לקבל על עצמי קבלות אני כועסת על הקבה… כי נמאס לי!!! אחרי שאני שומעת על דברים רעים עכשיו,אני רק אומרת...
מה אתה רוצה ממני?
נמאס לי. אין לי כוחות יותר. עייפתי לגמריי. לא יכולה יותר עם הדרישות של הקב"ה אליי. אני כותבת את זה עם דמעות. רווקה מעוכבת זיווג. עבדתי על המידות, כי השם הראה לי שזה למה אני לא מתחתנת. השתדלתי לקבל הכל באהבה. אני חווה בעיות בפרנסה. אני רוצה מאוד מאוד דבר...
עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא, איך?
כבר הרבה זמן אני משתמש באתר הנפלא הזה, ומאוד נהנתי מהתשובות המחכימות שלכם, ולכן החלטתי לשלוח לכם את שאלותיי, (וכבר שלחתי כמה פעמים) שאתם עונים עם רגש מיוחד, אשר שמור רק לכם, עכשיו לשאלתי , איך באמת יכולים להאמין בלב שלם שהמשיח הנה בא, הרי חיכינו לו כבר כ"כ הרבה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן