אם אלוהים הוא טוב וכל יכול, איך יש רוע בעולם?
או שהוא רוצה למנוע את הרוע אבל לא יכול, ואז הוא לא כל יכול.
או שהוא יכול למנוע את הרוע אבל לא רוצה, ואז הוא לא טוב.
אם אלוהים הוא טוב וכל יכול, איך יש רוע בעולם?
או שהוא רוצה למנוע את הרוע אבל לא יכול, ואז הוא לא כל יכול.
או שהוא יכול למנוע את הרוע אבל לא רוצה, ואז הוא לא טוב.
שלום וברכה!
ישר כח על שאלתך שניכר ממנה שאכפת לך, הן מהמציאות והן מהבנה וניתוח שלה אל מול האלוקים.
שאלתך נשאלה פעמים רבות עד לאין ספור בהיסטוריה של האמונה והגו בה עד לאין סוף, משום שבסופו של דבר זאת השאלה היסודית של 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו'.
שאלתך יוצאת מהנחת יסוד שהטוב הוא מה שטוב בעיניך, אבל כאשר אנו אומרים שאלוהים הוא טוב אנו אומרים בכך שהוא טוב מבחינה אלוהית. הרמב"ם מסביר שאם אנו מוצאים רע בעולם זאת טעות אופטית שלנו משום שאנו מעמידים את עצמנו ואת כאבנו במרכז ודנים הכל לפי זה, אולם יש את התפקוד של ההוויה, ותפקוד זה בכללותו צריך להיות כך וטוב שיהיה כך.
כאשר אנו מדברים על הטוב האלוהי עלינו לשאול שאלה יסודית: מה הפירוש 'טוב' מן הבחינה הזאת? הלא 'טוב' הוא מושג יחסי, אם הכאב שלנו הוא המדד אז כל כאב הוא רע אבל אם הבריאות היא המדד אז הכאב הוא טוב כאשר הוא בא בשירות הטוב, כניתוח לצרכי רפואה. אולם איך עלינו להבין את המושג 'טוב' באופן מוחלט? כאשר אנו מדברים על המוחלט אין לטוב זה כל נקודת יחס, וממילא במה הוא מתבטא כטוב?
התשובה היא שאלוהים קובע מה הוא הטוב. הרמב"ם מסביר שלגבי עצם העיקרון של המציאות לא שייך לשאול 'למה זה כך וכך', כי ברגע שאנו מגיעים לסיבה הראשונה, שוב אנו מגיעים למקום שבו אין סיבות, אלא הסיבה היא הדבר עצמו, 'כך גזרה חכמתו'.
לכן ההנגדה כביכול בין טובו של אלוהים לבין יכולתו היא מוטעית מעיקרה. שניהם תכונות הנובעות מאינסופיותו, וליתר דיוק: זאת הדרך שבה אנו תופסים את אינסופיותו. יכולתו של אלוהים היא זו שיצרה את מושג הטוב, היא זו שקבעה שדבר מסוים נחשב טוב ודבר אחר לא נחשב טוב. אי אפשר לשאול על אלוהים ממושג אבסולוטי של טוב, כי אין מושג כזה. את מושג הטוב אלוהים יצר.
השאלה היחידה שנותרת תמיד, ושעליה לא ניתן להשיב באופן פנימי וסיבתי, היא מדוע ההוויה נבראה כך ולא כך. והתשובה לכך היא זה רצונו של ה', זאת הסיבה הראשונה.
מקווה שעזרתי. אשמח לדעת…
בהערכה
מנחם
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום: