שלום לך בחורה יקרה ושמחה

יכולת ההבעה שלך קסמה לי. באופן ציורי ומדויק היטבת לבטא את מנעד הרגשות האדיר שאת חווה.

מצד אחד שמחה, חיות, אנרגיה שפורצת החוצה. אך מבפנים משהו לא רגוע, כאב. מועקה.

“אני שמחה” משמע טוב לי. ואת חווה בשעת השקט “רע לי”

אינני מכירה אותך אבל אני חשה שעומדת מולי בחורה מלאת עוצמה והעוצמה הזו מצויה ברגשות של שמחה אך גם מצויה בכאב. בקושי.

את חיה חיים של רכבת הרים מטלטלת… כמה כוחות נפש את צריכה לגייס- ויש לך אותם, שוב בעוצמה!

לחיות את הגם והגם- זה לא קל זה עלול לסחוט. זה עלול לבלבל: מי אני בעצם שמחה או כאובה? האם הם יכולים לחיות בכפיפה אחת?

אז התשובה היא כן. בהחלט. אני רוצה לשתף אותך, באחת השנים חזרתי מחופשה בה חוויתי שתי מאורעות משמעותיים ביותר: ארסתי את ביתי הבכורה ואיבדתי את אבי הגדול. האנשים שפגשו אותי לא ידעו מה לומר (מזל טוב? המקום ינחם? שמחה? צער?) אמרתי להם: אני מצויה בשמחה עצומה ובאבל גדול וכבד ואני רוצה שתברכו אותי גם במזל טוב לוהט וגם תנחמו אותי ותהיו באבלי.

האדם הוא עולם, והוא חובק בתוכו הכל: אהבה ושנאה שמחה ועצב בטחון ופחד חמלה ואכזריות נחישות ופקפוק…

השלווה, הרוגע והשלום- כמו בעולם, יגיעו ברגע שתרגענה המלחמות ולכל אחד יהיה את הטריטוריה שלו.

מה זה אומר?

את מציינת שלא משנה כמה תעבדי, כמה תהיי עסוקה, כמה תהני- הכאב הזה מצוי שם.

לא פעם אנחנו בוחרים בחיים מלאי עשיה ויצירה, בחיים גדושים בפעילות כשבאופן מודע או שלא מודע אנחנו מעוניינים להסיח דעתנו מקושי, ממצוקה.

הבחירה הזו מאפשרת לנו להתפתח לגדול למרות … נותנת לנו סיפוק, ביטחון וכח להתמודד עם… לא לשקוע.

אבל עלולה גם לגרום לנו:

להתנכר לתפקידים משמעותיים אחרים בחיינו (שמהם משום מה אנחנו בורחים)

להתנכר לחוויות משמעותיות שלא מרפות (ואותם הינו שמחים להשליך למרתף)

לאטום אוזנינו לקולות פנימיים שמבקשים משהו (ואנחנו מפחדים לשמוע אותם)

האישיות שלנו רבת גוונים ומורכבת מבליל של קולות. חלקם נשמעים בעוצמה רבה, חלקם אומרים דברם בשקט, חלקם מוחבאים עמוק עמוק ורק שולחים לנו תדרים על קוליים כמו מצבי רוח בלתי מוסברים, התפרצויות, בכי, מועקה, חלומות. לא פעם הם ידברו דרך הגוף שלנו ואנו נחוש לפתע תעוקות חזה, גב תפוס, חולי.

לא לחינם נדחקו קולות מסוימים אל האופל, לא לחינם השתקנו אותם אי שם- יתכן מאוד שבאופן זה הגנו על עצמנו/ ריצינו את הסובבים/ איפשרנו לעצמנו לאמץ תדמית מסוימת ועוד.

אבל כדי להגיע לאיזון, לשלווה , לרוגע אנחנו צריכים לאפשר להם לאט לאט להביא את קולם ולהקשיב להם.

הם נמצאים בתוכנו כמו תלמיד שאיש לא מתייחס אליו, לא מעיף לעברו מבט, לא מקשיב לו והוא לא מוותר. אז הוא מציק, והוא מתפרע, ומאבד כל רסן. ולפתע כל אנשי ה”חינוך” נעמדים על רגליהם וגוערים ומטיפים. מענישים ומאימים אבל הוא רק ממשיך וצועק בדרכו שלו ועושה עוד ועוד פרובוקציות עד… עד שיגיע איש חינוך אחד שיסכים לראות אותו, להכיל אותו, להקשיב לו.

את בחורה שמחה, אוהבת חיים מלאת אנרגיה- זה ברור!

אבל בתוך האישיות הרב גונית המדהימה שלך מצוי גם קול נוסף שלא מרפה הוא רוצה שיקשיבו לו.

הוא לא בא להפריך את התדמית השמחה שלך אבל הוא גם רוצה לומר משהו.

האם תסכימי להאזין לו? להנכיח אותו? להרגיש אותו?

זה לא קל ,זה אולי אפילו מאיים. זה איזשהו מסע אל הבלתי נודע- אני לא מכירה אותו בכלל אבל כדי להגיע לאי של שלווה חייבים לתת לו מקום.

אינני מכירה אותך אבל בין השורות אני שומעת קול אמיץ שלא נרתע מאתגרים, אם כן את מסוגלת לצעוד במסלול של מיטיבי לכת ולארח את הכאב את ה”רע לי” את המועקה.

הטוב ביותר לעשות את זה מול איש מקצוע מעולם הטיפול אבל אפשר לנסות להתחיל לבד.

מצאי לך שעה של שקט, אני יודעת, כמו שכתבת הוא מגיע בשעה כזו.

אבל הפעם נסי לארח אותו, להרגיש אותו, לתת לו להציף אותך.

שימי לב לתחושה, לקולות, מה את שומעת?

התחילי לרשום, לשרבט.

מה את רואה? …היי שם.

אולי יעלו זכרונות אפילו חלקי זכרונות- כתבי אותם.

התחילי לנהל איתו דיאלוג: מי אתה? מה אתה רוצה לומר…

נשמי לתוכו… נסי לחוות איפה את מרגישה אותו בגופך.

האם תוכלי לתת לו שם?

האם תוכלי לתת לו צבע, מרקם?

העלי על הכתב כל מה שצף…

אמרי לעצמך זה איזשהו קול בי, חלק בתוך המכלול הגדול שלי. גם השמחה קיימת וגם הקול הזה קיים וזה בסדר.

לא בפעם אחת וגם לא בפעמים תצליחי לנהל את הדיאלוג הזה אלא קמעה קמעה.

אך ככל שתצליחי להיטיב להקשיב לו (לא להשקיט, לא להתווכח, לא להתכחש) פשוט להכיל אותו הוא ימצא את מקומו וירגע (לא יעלם) יקבל את הטריטוריה שלו בעולם הפנימי המופלא שלך.

כפי שכתבתי לעיל זהו מסלול למיטיבי לכת שדורש הרבה הרבה אומץ. יש בו חלקים שכרוכים ב”טיפוס מאמץ” בטלטלה רגשית. יש בתוואי המסלול מקומות צופני סוד (מערות חשוכות) אבל יש גם את חילוץ העצמות שהוא מביא עימו. ושוב כמה טוב לילך בשנים עם מדריך טיולים מומחה (מקצועי ומיומן)

מקווה שתמצאי בשורות אלו מענה

מאחלת לך בכל לב להגיע למחוזות של שלווה, רגיעה פנימית ונחת.

היי ש ל ו ם

יעל.

iaelfed@gmail.com>