בס”ד
שלום בחורה יקרה וכואבת,
אני מבינה מדברייך שהגעת לנקודת קצה. מסלול חייך הפגיש אותך עם אנשים קשים. מן הסתם, חייהם של אנשים אלו קשים גם הם, חיים של הישרדות, שחספסו אותם והוציאו מהם את הרע. במצב של הישרדות מתקיימים חיי הג’ונגל שבהם החזק שולט והחלש מנוצל. במצב כזה אין מקום לרגשות עדינים ולרכות, אין מקום לחמלה ולפרגון. במצב כזה שולטים פחד, יאוש ושנאה. במצב כזה האנשים דרוכים שלא ירמו אותם, שלא ישימו להם רגל. במצב כזה אין את הרשות לחלום חלומות.
אין לך כוח לחיות בעולם כזה. אפשר להבין את זה. מי רוצה לחיות בג’ונגל? העובדה שאינך מוכנה לחיות איפה שהאנשים רעים ובמציאות מדכאה ומחניקה מראה שאינך חלק מכל זה. את בת מלך שנפלה לאשפתות. כן, כן – בת מלך!
אני מתארת לעצמי שאת חושבת לעצמך במרירות “אני? שטויות! הזיות! בלבולי מוח!”. אז אני אומרת לך שוב – את לא שייכת לכל המציאות הזו שאת מתארת! את משהו אחר ויש לי הוכחות מדברייך.
בדברייך ראיתי שאת אחת שלמדה הרבה. את אחת שעד לא מזמן היו לה תקוות ושאיפות למצוא עבודה טובה. את אחת שמוכנה להשקיע ולהתאמץ כדי להגשים את המטרות שלה. את אחת שיש לה כוחות של התמדה והתמסרות ומשקיעה המון כדי להצליח. את אחת שמתגברת על מכשולי ענק כדי להצליח ולעמוד ביעדים. את אחת שחוותה אבדן עצום שקשה עד בלתי אפשרי להכילו בעיני בשר ודם ומגינה על ליבך הרגיש והכואב במעטה של קשיחות. את אחת שפועלת מתוך איזשהו צו פנימי שקורא לך לא להאמין לשקרים שמציגה לך מציאות חייך העכשווית ולכן את לא מוותרת על זכותך לחיות את החיים הכי טובים שאפשר ופונה לאקשיבה.
במילים אחרות, את בת מלך!
בתור בת מלך מגיע לך לקבל אוזן קשבת ולב רגיש ומתעניין. חשוב שיהיו לך התנאים המתאימים כדי להוציא לאור את מי שאת באמת. התנאים האלו נמצאים בחוויית חיים אחרת. אפשר לקרוא לה עולם אחר. החוויה במקום האחר שונה לגמרי מהחוויה שאת מביאה במכתבך.
בעולם האחר ברור שברוב האנשים יש טוב ואפשר להתקשר איתם דרך הטוב הזה. שם ברור שבך יש המון טוב וערך ואת ראויה לטוב. בעולם האחר, לאנשים יש רשות מלאה להרגיש מגוון של רגשות ויש להם יכולת להכיל את רגשותיהם. בעולם האחר יש מקום ותנאים מספיקים לכולם להתפתח ולגדול ולהביא את המיוחד שבהם לאחרים. זהו עולם של חסד והטבה, מימוש התפקיד וביצוע השליחות הייחודית של כל אחד ואחד כפי שקיבל אותה מבורא עולם.
יש מסע שעלייך (ועל כל אחד) לעשות כדי להגיע למקום הטוב הזה. קוראים לך לצאת לדרך. המסע לא עובר דרך נתב”ג ולא מצריך כרטיס טיסה.
כדי לצאת למסע למקום האחר צריך:
1. אמונה שיש עולם אחר
2. אמונה שיש אליו דרך
3. יכולת לחלום ולדמיין עולם אחר
4. הבנה שיש לך שייכות אליו
5. אמונה שיש מי שמסייע בדרך גם אם ארוכה היא ורבת עמל
ייתכן שתאמרי “אין לי את כל זה. לא ברור שאני מיואשת?”. על זה אענה לך שהקול של היאוש צועק חזק מגרונך אבל מתחתיו אני שומעת קול נוסף – קול פנימי ושקט אך לא מוותר.
כתבת שאינך יודעת למה כתבת בכלל. את חושבת שהכל כתוב מבולגן ובכל זאת כתבת ושלחת. מכתבך, בעיני, הוא כפתק… שכתבת, שמת בבקבוק וזרקת לים. לא ידעת מה יצא מזה. לא ידעת מה תהיה התגובה שתקבלי ומה יצא ממנה ובכל זאת שלחת.
זוהי אמונה!
אמונה שיש עוד מקום מחוץ למקום שאת כלואה בתוכו.
אמונה שיש דרך להיחלץ.
אמונה שיש שם מקום בשבילך.
אמונה שיש מי שקורא את דברייך והם נוגעים בו והוא שולח לך יד.
מה שנשאר הוא לחזק את האמונה שלך בכל אלו ולחלום. תרשי לעצמך לחלום ולדמיין את העולם האחר. ספרי לעצמך סיפור חדש. תיזכרי בחלומות שחלמת פעם, בתקוות, בשאיפות, ברצונות הכמוסים. תחפשי את השליחים שנשלחו להוציא אותך ממקומך ולהביאך לשם בחזרה. אני מבטיחה לך שהם נמצאים ומחכים להזדמנות כדי לחלץ אותך.
כשתתחילי במסע תגלי אנשים טובים באמצע הדרך ותראי באנשים הסובבים אותך אור חדש.
את מוכנה לצאת לדרך?
מחכה לך
פנינה
Pnina.elhamerchav@gmail.com