The Butterfly Button
אין טעם לחיים...

שאלה מקטגוריה:

עברתי חיים לא פשוטים עם המשפחה שלי,דעתי מאוד חלוקה מצד אחד אני מאוד אוהבת אותם והם תומכים בהכל מצד שני המצב בבית גרם לי מאוד להתרחק מהם עזבתי את הבית מיד כשיכולתי, מבחירה (תמיד יש לי מקום לחזור אליו) עברתי לעיר רחוקה מהם מגיל 20 אני מבססת את עצמי בלימודים,שכר דירה,הוצאות…
הייתי מטופלת בכדורים נוגדי דיכאון מה שעשה לי יותר רע…
אני במצב כל כך רע אני שונאת את עצמי אני שונאת את החיים שלי יש לי כל מה צריך ועדיין אין שום טעם או משמעות לחיים שלי אני קמה בבוקר מתחילה את היום עוטה על עצמי חיוך מזויף ומעבירה את היום אני מרגישה שאני בהמתנה לכלום…כבר שנה אני מנסה לברוח מכל מחויבות רק כי אין לי חשק לכלום אם זה היה תלוי בי הייתי נשארת כל היום במיטה ובוכה…אני לא מצליחה להביא את עצמי למצב של טיפול כי הכל נראה לי חסר טעם בלי משמעות כמו תור ארוך לשום דבר…אני אובדת עצות אני באמת כבר ממש מפחדת להתמודד עם עצמי…
עצה?..

תשובה:

שואלת יקרה.

אני קוראת את השאלה הכואבת שלך ומסתובבת כמה ימים עם הבקשה שלך בתוך הראש. אני רוצה לשלוח לך עצת קסם שתעזור לך לדלג מעל הכאב הפנימי ולבנות את עצמך חדשה ומלאת חיים. אבל את בדיוק כמוני, ודאי יודעת שזה לא מצב שניתן להגיע אליו בלי עבודה. ו… לך אין כוח לעבודה הזו עכשיו.

אני מבינה מאוד את המקום שאת נמצאת בו. לא קל לבסס חיים בגיל צעיר לבד. יש הרבה מאוד אחריות ולעיתים גם לחץ שכרוכים בזה. גם מחויבות כלכלית וגם בחירות שצריך לעשות לבד כל הזמן, זה לא פשוט, במיוחד אם זה קורה לפני הזמן.

איני יודעת מה הסיבה שעזבת את הבית ומהו המצב שמונע ממך לחזור. יחד עם זאת רשמת כי את מקבלת מהם תמיכה. תמיכה שאת מעדיפה להתרחק ממנה פיזית וייתכן שגם נפשית.

ישנם שני קווים שנראים בפניה שלך. אחד הוא הדיכאון- שדיכאון הוא מצב ביולוגי- נפשי. והשני הוא תחושת ריק- שהתחושה הזו היא מצב נפשי- או נפשי רוחני. כתבת שהיית מטופלת בכדורים נגד דיכאון וזה עשה לך רע. הכדורים אמורים ‘לסדר’ את חוסר האיזון הביולוגי שכורם לתחושת דיכאון. זה באמת לא עובד לכל אחד, ואני שמחה לבשר לך שכדורים אינם הפתרון היחיד לטפל בדיכאון. ישנן דרכים שונות ומגוונות שיכולות לעזור. למשל, חצי שעה של ספורט ביום, טיפול קוגניטיבי התנהגותי או רק התנהגותי, ועוד.

אבל לכולן דרושה מוטיבציה, אפילו טיפונת מוטיבציה. והאמת כנראה שיש לך קצת מזה. את הרי פנית לקבלת עצה ואני חושבת שתוכלי לנסות ולהתחיל לטפל באחת הדרכים שהצעתי- וכאן המקום לציין שטיפול התנהגותי לא דורש להתעמת עם העבר שלך אלא מתמקד רק בכאן ועכשיו ואיך תוכלי לחיות טוב יותר בלי התקפי בכי ופחדים (דרך האתר תוכלי לקבל המלצה על מטפלת מתאימה באיזור מגורייך). אבל…. יש גם את הריקנות שתיארת בקצרה. והיא דורשת טיפול יותר מעמיק ויסודי כי אין מה לעשות, כדי לחייך חיוך אמיתי צריך לאהוב אותך ואת מי שאת ואת החיים שלך. שאת תאהבי! ואני לא חושבת שאם עכשיו זה קשה אז לא תוכלי להגיע לזה. נסי לחשוב (כשיש לך פניות נפשית ואו מוטיבציה להיפגש עם עצמך) אולי יש משהו בחיים הנוכחיים שלך שתוכלי לשנות כדי שתרגישי ש” את הולכת בדרך הנכונה”? חברים- להכיר אנשים חדשים? קשר עם המשפחה- אולי זה הזמן להעמיק ולהגיע יותר? לימודים- האם זה משהו שיכול לתת לך עניין ומשמעות? ושוב, גם עכשיו העיסוק בזה נראה מאיים אני רוצה שתאמיני שזה יכול להשתנות. שגם אם הכל עכשיו בזמן הזה נראה בולעני ולא אפשרי, עדיין זה יכול להשתנות ולהתהפך לטובה. ואני אומר לך את האמת, לדעתי, עם כל מה שאת מתארת, ועם כל מה שלא תיארת, יש לך כוחות לשנות את המציאות הפנימית הנוכחית שלך ולמצא את עצמך שמחה יותר וגאה יותר במי ומה שאת.

במידה ואת רוצה שארחיב יותר ממה שכתבתי, אני אשמח לענות לך, או סתם להקשיב וירטואלית למה שעובר עלייך.

מאחלת לך הרבה הצלחה ואמונה

שלך

נועם

noam.shnoor@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה עושים כשאין כוח לחיות?
מה עושים כשאין כח לחיות? אני מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת בטיפולים מתישים כואב לי הכל מאחוריי אישפוזים כואבים אני מאובחנת עם הפרעת אישיות גבולית אני קיצונית אוהבת ושונאת בצורה קיצונית אני נשואה עם ילדים ואין לי כח אני רוצה להיות האמא הכי טובה ואם לא מצליח אז לא באלי...
ראש השנה עבר נורא אז מה יהיה עם יום כיפור?
קשה לי ממש המחשבה שיום כיפור הולך להגיע. ראש השנה עבר עלי גרוע. נרדמתי ולא התעוררתי לתפילה לא הספקתי להתארגן ,הרגשתי כל החג תחושה של הפוך מחג..המשפחה שלי לא תורנית מה שהביא שלא היתה פה אוירה מתאימה בכלל ליום הדין.. ואני מדברת בעדינות.. בכללי אני מרגישה גרוע עם עצמי, שומעת...
כשנדמה שאי אפשר ליפול יותר אלוקים מוכיח לי אחרת
מאז שהייתי ילד עברתי ייסורים לא שגרתיים אני בן 26 ומרגיש בן 70 ממש צרה רודפת חברתה ולא אני לא מפונק ולא מדבר על כסף או דברים שמעסיקים בני נוער אני מדבר על דברים קשים שהמעט שכן ידעו מה אני עובר פשוט היו בהלם שדברים כאלה קורים. עם זאת אני...
בלגן בחיים - בבית בחברה ובלב...
אני בת 18 וחצי הכל התחיל לפני לפני שנה וחצי כשאחותי שאיתי בחדר התחילה לסור מהדרך . הרגשתי שאם אני רוצה לשמור על עצמי אני צריכה לצאת מהחדר אז עברתי לישון בסלון כי לא היה לי חדר אחר ואחותי הגדולה (אחרת)לא הסכימה שאעבור להיות איתה בחדר וכמובן שזה היה ממש...
איך נגמלים מההתמכרות לעישון?
לפני תקופה הפסקתי לעשן סיגריות וקנאביס שהייתי מכור אליהם ממש בעקבות לחצים גדולים שהיו לי בחיים וכעת ברוך ה התאזן מצבי יחסית למרות שעדיין יש חודשים שאני מתקשה אבל יותר טוב ממה שהיה ואני כעת מוצא את עצבי עם לחצים וחרדות בצורה שמעולם לא היה לי ואולי זה משהו שתמיד...
מתוסכל מכל מה שלא השגתי עד עכשיו בחיים שלי
אני מתוסכל מההשגים שלי אני כבר בן 50 ותמיד דמיינתי שבגיל הזה אהיה לאחר השגים מרשימים, אך עתה אני מוצא את עצמי בפני שוקת שבורה אני לא יודע ש”ס, אין לי משרה שהייתי מעניין בה, כסף אין לי ב”ה יש לי משפחה וילדים ועל כך אני מאושר ומודה לה’ מאד...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן