תשובה:

שלום לך יקרה ואהובה,

אני קוראת את מכתבך, וממש מתפעלת ממך, איך את מצד אחד מתארת מקרה שבאמת מכאיב כל כך, ומספרת עליו בכזו בהירות מודעות עצמית ושליטה ומצד שני כמה כבוד את רוכשת להורים שלך וכמה את באמת מחוברת לזהות שלך, לאמונת חכמים ולערכים שאת מאמינה בהם. זה כל כך מרגש! ויחד עם זה כואבת איתך מאד!

את מספרת על תקופה בה פגשת מישהו שאת מאד מעריכה ושהיה לך חיבור טוב איתו, ממש כל מה שצריך כדי להרגיש ש”זה זה” ואת לא יכולה להתקדם הלאה. תחושה של ‘כופים’ עלי משהו, שמכריחים אותי, של חוסר שליטה בסיטואציה, וזה מאד מאד קשה לחוות את הרגש הזה! ויותר מכך, זה להרגיש שלא מבינים אותך! ששופטים שונה ממך את המציאות ואת לעומת זאת רואה אחרת ממש ממה שהם מפרשים. ואולי גם תחושה של “אני לא יכולה לסמוך עליהם” כי הסיבות נראות לא רציונאליות וכו’.

בנוסף, יש את ההרגש של “התחברתי למישהו, אני לא רוצה להפרד ממנו, אני רוצה אותו” “מצאתי את החלום שלי” שזה כל כך לגיטימי וכל כך קשה לאבד את זה. להיפרד…

כל בליל הרגשות הללו, הן תחושות מאד קשות, וברור שהרגשות הללו צריכות לקבל ‘מקום’. את עמוסה רגשית מכל הכאב הזה, ומהפרידה, מהחלומות שכבר נרקמו לך ואת בהחלט זקוקה להוציא אותם החוצה. אם זה מה שאת מרגישה, אין ספק שאת צריכה להוציא, אבל בשונה מהתפרקות- כשאנחנו באופן רציונאלי, נותנים לגיטימציה לרגשות שבתוכינו, אנחנו לא מתפרקים, אנחנו רק משתחררים.

אולי עכשיו, זה נראה לך התפרקות- כי את סוחבת איתך הרבה הרבה ומפחדת שמרוב שזה גדול וחזק, זה ישטוף אותך, אבל אם תדעי שזה לגיטימי ותסכימי להרגיש אפילו כל פעם רק קצת ממה שאת מרגישה את תראי שלא תתפרקי אלא כל אפשרות “להרגיש” אותם עוד קצת- רק יכאב מאד מאד אבל מנגד ישחרר המון! ותרגישי הקלה!

אז איך משחררים את הרגשות? יש כמה דרכים

1. מול עצמי- לשבת עם עצמי בחדר סגור, שמרגיש לי בו ביטחון ואז לקחת דף ועט או אם אני יותר וורבלית אפשר להקליט לעצמי בפלאפון או אם אני אוהבת לצייר אפשר בציור, ולהתחיל לדבר ולהוציא לדף- לפלאפון- לבלוק ציור (בצבעים)- את כל מה שאני מרגישה. את יכולה להתחיל לשאול את עצמך- יקרה, מה את מרגישה? מה קרה שם? מה היית רוצה שיהיה אחרת? איפה זה כואב לך בגוף? מה את מרגישה עכשיו ברגע זה? מה מפחיד אותך? מה מכעיס? מה מטריד אותך? וכו’ ולהתחיל לשפוך החוצה ללא שום סינון- תחשבי שזה משהו שאחכ את לא תראי, את לא תקרא שוב, לא תשמעי את ההקלטה. נטו להוציא ואחכ לזרוק לפח. אף אחד בעולם לא יראה ולכן- יש לך את כל הלגיטימציה לכתוב שם אפילו רגשות ומילים מאד מאד קשות ולא לגיטימיות לומר- כי זה הרי רק רגשות והענין הוא לתת להם מקום- אז אין מה להיבהל אם עולים שם דברים שיכולים לגרום לנו להתבייש. פשוט השפיכה הזו משחררת כל כך. ואחכ תרגישי כמו אחרי הקאה, מותשת אולי אפילו סחוטה אבל מרגישה טוב, מרגישה הקלה. יתכן ותצטרכי כמה וכמה פעמים לעשות זאת (בכלל, זה כלי לחיים, טוב לשחרר מידי פעם, כשאנחנו עמוסים רגשית)

2. והכי עוזר (בכל אופן למי שיש חיבור טוב להשם) לשפוך ולדבר בצורה כזו שזה חלק משיח לבורא עולם, לדבר אליו! ואז זה גם מאד מאד עוזר כשיש לנו כעס על מה שעברנו, על הכאבים שהוא שלח לנו. כמובן לא ממקום של כפירה אלא ממקום של שיתוף ברגשות שלי- בגלל שהוא מלך העולם וכל יכול, הוא יכול לעזור לנו לרפא את הכאב שלנו, אז לכן שישמע ויעזור לחבוש את הפצעים, שיבין את מה שעובר עלינו. ואז ממש רואים ישועות. כי תפילה אמיתית שעולה מהמקומות הכי הכי פנימיים, פורצת כל המחסומים ומדוייקת לנו ללא שום עיכובים. (מניסיון:))

3. דרך נוספת, שאני ממש ממליצה לך עליה לאור הכאב הגדול שצבור בתוכך, היא להסתייע באשת מקצוע (מוסמכת ומקצועית) מעולמות הטיפול. כך כשמשחררים כאב אצל איש מקצוע, אנחנו יכולים להיות יותר בטוחים שיש מי שמחזיק אותנו ב”התפרקות” שלנו וגם יכוון אותנו הלאה, יהיה שם בשבילנו. ולכן, אם כמו שכתבת שאת חוששת כל כך מכל הרגשות שיצטברו בתוכך ואת רוצה להיות יותר מוגנת כשאת עושה את זה, אז זה ממש המקום לפנות לאשת מקצוע (תוכלי לכתוב לנו אם תרצי המלצה)

4. בנוסף, אני רוצה רגע להתייחס לקשר שלך עם ההורים. מתוך מה שכתבת ניכר היה שהסיבות שלהם לא משכנעות אותך ובעיניך אין בהן ממש אלא שאולי יש להם כאן מניע כלשהו אחר. ואני רוצה לשאול אותך, האם קרה לך בעבר שהרגשת ככה כלפיהם בעוד תחומים? האם בד”כ את יכולה לסמוך על שיקול דעתם? כי אם זה אך מקרה חריג מאמינה שעם הזמן (אחרי שתשחררי את הכאב שבתוכך) אתם תמצאו את השדוך שגם את וגם הם ישמחו בו, אבל אם את מכירה את החויה הזו מהקשר שלך איתם מעוד מקרים, ממש חשוב שתתיעצי עם אשת מקצוע מוסמכת לראות איך להתנהל מולם באופן כזה שגם תוכלי למצוא את האדם הראוי לך וגם שהוריך ככל האפשר יאפשרו לך להתקדם איתו. ישנם הורים שלמרות שהם רוצים לעשות טוב לילדים שלהם, הם לא יודעים איך ומה הטוב והנכון, ולכן נדרשת עזרה מבחוץ כדי שתגיעי לזיווג המדוייק לך שיעשה אותך מאושרת.

5. וכאן לשאלתך, האם להמשיך לשמוע שידוכים או לתת לעצמך זמן. חשוב מאד מאד ללכת עם הלב, אם כרגע הוא עמוס, הוא צריך עזרה בלהתרוקן. הוא עבר חוויה מאד לא פשוטה והוא זקוק להחלמה. כל עוד לא תחלימי, הסיכוי שתצליחי למצוא מישהו אחר מתאים הוא מאד נמוך. רק כאשר תפני את הכאב ותחזרי להיות רגועה יותר, תוכלי באמת ובתמים להתפנות לקשר חדש (או לחזור לקשר הקודם כשיש לך כבר ליווי מקצועי ויש לך הכוונה וסיוע מול ההורים שלך). א”א ללכת נגד הלב, אנחנו לא נצליח להגיע לאן שאנחנו רוצים, רק אם נעזור לו ונרפא אותו. ולכן זה לא ענין של הגדרת זמן, אלא אחרי שתתני מקום לרגשות, את כבר תרגישי מתי “כן”, מתי חזרו לך המוטיבציה והכוחות. (שוב מאד כדאי להסתייע בליווי של אשת מקצוע)

את נשמעת לי בחורה כל כך מיוחדת, מאד בוגרת ומחוברת לעצמה למרות גילך הצעיר, ובעלת תושייה! מרגישה שהישועה שלך קרובה לבוא, את תדעי לסייע לעצמך ולהסתייע לרפא את הכאב ובעזרת השם, תזכי לקבל את הזיווג המושלם עבורך ולבנות בית ערכי אמיתי ולעשות נחת לבורא עולם!

בהצלחה רבה רבה

כאן לכל שאלה והתhיעצות נוספת

ריקי