שלום יקרה, ושוחרת אמת,

השאלה שלך חשובה, וראויה להישאל על ידי כל מי שהולך בדרך היהדות. ברשותך אנסח שוב את השאלה במילים מעט שונות:

לא מספיק שהדרך שאנחנו הולכים בה נראית לנו טובה ונכונה. כדי שנתמסר לה כל חיינו ונלך בה בלב שלם אנחנו צריכים לדעת שדרך זו היא היחידה הנכונה. אנחנו מצפים שהיהדות תשכנע אותנו בשני דברים:

1. היהדות אמת

2. רק היהדות אמת

ובכן, יש לכך תשובה ברורה, ויש דרכים רבות להגיע אליה.

אשתף אותך במסע שלי: התחלתי את דרכי בחינוך שמור מאוד, והמחשבה על דרכים אחרות לא העסיקה אותי כלל, עד שההשגחה הפרטית הובילה אותי למקום אחר. הייתי בת 22, ומצאתי את עצמי מנחה מפגשים עם נשים רחוקות מהיהדות. פתאום התשובות שהיו לי עבור עצמי לא התאימו, ודברים שהיו מובנים מאליהם – ביקשו תשובה. את לא יכולה לומר לאישה שמגדירה את עצמה כאתיאיסטית, שהעולם הזה הוא פרוזדור לעולם הבא, כי כך נאמר במסכת אבות… הבנתי שעלי ללמוד את היהדות שלי יותר לעומק, ולבדוק כל דבר מחדש.

פעם תקפה אותי אחת המשתתפות בשאלה טובה: את מנסה להראות לנו את האמת שביהדות, ומקווה שזה יגרום לנו לשנות את אורח חיינו. ואם זה היה הפוך? אם אני מוכיחה לך עכשיו שהנצרות היא דרך האמת, את באה איתי מחר לכנסיה?

התשובה שלי היא כן. אני מחויבת לחיות לפי האמת. לא ארוץ מחר לכנסיה, אלא אפנה לרבנים ולספרים ואלמד היטב עד שאדע מהי האמת, אבל היהדות מחייבת אותנו לחיות לאור האמת.

השאלה הזו פתחה לפני את הרצון לבחור ביהדות מתוך הבנה שזו אמת, ולא רק לשמר אותה כדרך שקיבלתי מאבותיי. השאלה איך לעשות את זה.

אפשרות אחת היא לעצור את החיים, לרדת מהרכבת, להתחיל לבדוק כל דרך אפשרית. מסע כזה יקח שנים ארוכות ויקרות שבהן אחיה ואחווה את כל הטעויות האפשריות על בשרי, עד שאמצא את הדרך הנכונה, או שלא אמצא, כי תמיד תצוץ עוד דרך שאהיה חייבת לבדוק… אמת יש אחת, ושקרים יש בלי סוף.

דרך אחרת היא לעצום עיניים ולסגור את הראש ולומר: הכל שטויות, אני ממשיכה כמו שלימדו אותי. גם בכך לא בחרתי. זה כמו לדעת שה’ הוא האלוקים, בלי לדעת ש”אין עוד מלבדו”. והיהדות מדגישה שוב ושוב לא רק את האמונה בה’ אלא בכך שה’ אחד ואפס זולתו.

כך יצאתי למסע זהיר, שבו מצד אחד שמרתי על דרכי ואורחות חיי ולא זזתי מהם כמלוא נימה, ויחד עם זאת העמקתי והרחבתי את ידיעותי. גיליתי שאת השאלה שאת שאלת העלו כל הוגי הדעות ובעלי המחשבה היהודית, החל מהרמב”ם וכלה בר’ משה שפירא. כולם התעמתו והתמודדו עם הנושא ונתנו תשובות. לקחתי זמן ונשימה עמוקה ופשוט למדתי.

הבנתי שהיהדות היא הדת היחידה בעולם שטוענת שהייתה התגלות אלוקית לקבוצה גדולה של בני אדם, ושמאותה התגלות והלאה הייתה העברה רציפה של המסר הזה עד אלינו. שאר הדתות מספרות על התגלות אלוקית לאדם אחד, באופן שאת לעולם לא תוכלי לוודא שזה באמת קרה. כשמיליוני אנשים מאמינים לסיפורו של אדם אחד – עדיין הסיפור הוא של אדם אחד. אבל כשמיליוני אנשים חווים בעצמם את ההתגלות, ומיד מספרים על כך לבניהם ודואגים שהסיפור יעבור בכתב ובעל פה בלי הפסקה – זה כבר לא דבר שאפשר להמציא. טיעון כזה כמו של היהדות לא קיים באף עם ודת.

השילוב של תורה ומדע הוא שאלה נוספת. ברור שנוח יותר לאנשים לטעון שהעולם נוצר כתוצאה של תהליכים פיזיולוגיים בלי שיש כוח עליון מעליו. כך אפשר לחיות בלי מחויבות כלפי אלוקים, ואדם משוחרר לעשות ככל העולה על רוחו, בתנאי שאינו פוגע בחברה (גם על זה אפשר להציב סימני שאלה). בכל זאת, ככל שהמדע הולך ומתפתח מתברר שיש יותר ויותר רמזים לכך שישנו כוח עליון מעבר לחומר. רבים מגדולי המדענים כיום יוצרים חלוקה ברורה בין העובדות המדעיות לבין הדרך שניתן לפרש אותן. כך למשל השכבות הגיאולוגיות של כדור הארץ נראות באופן שונה, ואפשר לפרש זאת כאילו הן נוצרו לאורך תקופות זמן ארוכות, או שנבראו מלכתחילה כשכבות שנראות שונות זו מזו. כתבתי בפשטנות רבה מדי, ניסיתי רק לשבור את המיתוס כאילו המדע סותר את התורה. יש דרך להיות איש מדע רציונלי ומתקדם ויחד עם זאת להאמין בכל אות שבתורה.

עלי להדגיש עוד נקודה: היהדות טוענת שמציאות ה’ ואחדותו הם אמת שמחייבת את כל באי עולם, וכל דרך חשיבה אחרת בנושא היא שקר. בשונה מכך, התורה ניתנה לעם ישראל בלבד, ושאר האומות מוזמנות ליצור לעצמן דרך חיים שנראית להן טובה, תוך שמירה על שבע מצוות בלבד. העובדה ש”מיליוני אנשים לא מאמינים במה שאני מאמינה” אכן תואמת את החלוקה הזו.

באופן מעשי אני ממליצה לך ללכת בכמה כיוונים:

1. להמשיך לחיות בדרך האמת כפי שעשית עד היום, מתוך אמונה שלימה וביטחון מלא. זו זכות לחיות כך וחבל לוותר עליה.

2. במקביל ובלי לפגוע בסעיף הקודם – להעמיק וללמוד, ולחפש תשובות. לדוגמה: ספריו של הרב נויגרשל (מסע אל הר סיני, ואל פסגת ההוויה) הרב אהרן לוי, ועוד. אם תרצי אחפש עבורך מקורות נוספים. יהיה נפלא אם תמצאי רב שעוסק בתחום ויוכל לענות על שאלות ספציפיות.

3. אני משערת שבעלך עובד את ה’ בדרכו, ולא כתבת אם שיתפת אותו בתהייה שלך. לדעתי כדאי שתעשו את המסע הזה יחד, גם אם הוא לא חווה את השאלות, כדאי שתשתפי אותו כדי שהוא יהיה לצידך. ייתכן שהוא יילחץ מעצם השאלות, אני סומכת עלייך שתדעי להסביר לו שהן נובעות מתוך רצון לעבוד את ה’ באופן יותר מלא ועמוק, ותתני לו את ההרגשה שחשוב לך שהוא יבין את המקום שלך.

מאחלת לך אמונה שלימה בדרך, ואשמח להיות לעזר ולהרחיב יותר בשאלות ספציפיות.

ברוריה