אני בשלב של בחירת מקצוע לחיים. המחשבה שלי היא ללכת לכיוון ההייטק-מחשבים כי זה תחום התואם את הכישורים שלי. אך מצד שני, איני מוצאת בזה איזשהו אידאל/ מחשבה לעשיית רצון ה' בתוך התחום הזה. ואני מתחבטת בתוך זה מאד.
אני מעוניין להמשיך במסגרות תורניות שבהם אני די ממצה את עצמי בהתמדה וידע, ומוצא בהם את סיפוקי. לאחרונה, עם התרחבות המשפחה, מצבי הכלכלי החמיר לפעמים כמעט עד כדי פת לחם. אני מרגיש קרוע בין הרצון לשבת באוהלה של תורה, לבין הלחימה היום יומית על בסיס קיומי. אציין, שרצוני להישאר בעולמה...
ראיתי היום את האתר שלכם, נהניתי מהתשובות המעמיקות, מקיפות, ובעיקר תועלתיות. חשבתי אולי תצליחו בס"ד להעלות ארוכה למכאובי הקיים מאז וגדל מיום ליום. יש לי ב"ה כישרונות הבנה וקליטה טובים, אך חסר לי להצלחה כמה וכמה תכונות, שאיפות, השקעה, אחריות, וכו' משנות ילדותי ובחרותי לא השקעתי בלימוד ובהתעלות מצאתי שידוך...
אני נמצאת במצב רוח ירוד מאד (די דיכאוני)עקב המצב האישי אליו הגעתי כל ניסיונותי להתקדם בתחום התעסוקה עולים בתוהו אני עובדת כמזכירה. משהו שאני ממש לא אוהבת וממש סובלת בתפקיד. אני חסרת תעודת בגרות ולכן אין באפשרותי להתקדם. רציתי מאד לנסות ללכת ללמוד באוניברסיטה הפתוחה אך שם יש חסם מאד...
אני אישה עם המון ביטחון עצמי מוחצן. אבל פוחדת מאד מביקורת ולכן נוהגת לתת הרבה מעבר למקובל ללקוחותי (אני עצמאית). כדי למנוע ביקורת. אבל במציאות קורה לי שאנשים סוחטים אותי כי התרגלו שאני סופר טובה ומעמידים אותי בפינה בכל מיני דרישות. ההתלבטות שלי איפה להיות אסרטיבית ואיפה לבוא לקראת.
לפני כשלוש שנים התחלתי ללמוד שנה ראשונה בתואר מסוים הקשור לשפות. אני אוהבת מאוד שפות (ובעיקר את הפן האנליטי והריאלי התבניתי של השפה, כמו דקדוק, תחביר, ניקוד וכולי), אך באוניברסיטה רוב הלימודים עוסקים בתרבות שמאחורי השפה ואני פחות התחברתי לחומר ההומני. חשבתי לעצמי שאוכל לעבוד בחינוך או בהוראה או במקומות...
עד עכשיו עברתי כמה וכמה ישיבות ולא ממש מצאתי את עצמי באף אחת מהן. מישהו הציע לי ללכת ללמוד מקצו מסודר כמו תואר או משהו בסגנון ומצד אחד אני מאד רוצה אבל מצד שני אני פוחד שגם שם מהר מאד אני יעזוב ואעבור ממקום למקום כמו בישיבות כי במקום מסוים...
הי אני בת 32 אף פעם לא עבדתי מעל שנה פשוט כל הזמן עזבתי עבודות או שלא הייתי עובדת תקופות ארוכות בחיים אבל לפני כשנה נולד לי ילד חמוד ומקסים אני נשואה באושר מה שכן בגלל שבעלי לא מרוויח הרבה נאלצתי לצאת לעבוד כבר שלושה חודשיים שאני שמה את הילד...
יש מעסיק שעבדתי אצלו במשך 3 שנים מאז שהייתי חייל והייתי ממש כמו 'יד ימינו' בעסק. הכל היה טוב עד שהוא רצה להביא לי בהפתעה משמרות שלא יכולתי לעשות בגלל התחייבויות אישיות קודמות שלי. הוא רב איתי ואמר שאם אני לא עוזר לו בזה הוא מפטר אותי, אמרתי לו סבבה...
לעיתים רחוקות הבוס מתקשר לנייד שלי , לרוב בשעות העבודה (עד 15:00) ותמיד בעניני עבודה. לבעלי זה מפריע מאד והוא מבקש להפסיק. מאז שביקש אני מתלבטת , לא רוצה לפגוע בבוס ולא בבעלי , מה עוד שכל השיחות ענייניות ואין משהו אישי. מציינת שתמיד אני מדברת על הענין עם בעלי...