תגית: הערכה עצמית

אחרי הליכה לכל מיני שיעורי תורה וקריאה של כל מיני מקורות תורניים, נהייתי מודע למושג שנקרא "תורה לשמה". לפי הבנתי, "תורה לשמה", אומר שאני לא לומד תורה להנאה, להתגאות וכו' ,אלא, אני לומד אך ורק כי כך הקב"ה ציווה, שצריך ללמוד תורה, כחלק ממצוות התורה. הבנתי את זה פשוט מהשם...

אשמח לשמוע את חוות דעתכם בקשר לעניין שמפריע לי בחיים: תקשורת עם אנשים בכלל ועם בנות בפרט. אני אסביר, אני סטודנט לפסיכולוגיה (כמה אירוני) ואני מתקשה מאוד ביצירת תקשורת עם אנשים סביבי. מאוד חושד באנשים ודי חי לבד. עכשיו, אם היה מדובר רק בזה הכול היה בסדר, הסיפור הוא הבנות....

ברוב שנותי נכשלתי כמעט מידי יום בנושא הקדושה ושמירת עינים. מגיל 20 בערך אני עושה מאמצים להפסיק. היו תקופות יותר ופחות אבל תמיד אני חוזר אחורה. אני לא מפחד להילחם ולא נשבר. הענין הוא שזה צד אחד. מהצד השני סיימתי שס ורכשתי ידיעות במקצועות התורה ואני אוהב ללמוד ומלא סיפוק...

אני מרגיש שהרבה ממה שאני יכול לעשות וממה שמגדיר אותי לא ממומש ובתנאי הישיבה זה בלתי אפשרי, הן טכנית והן מבחינה השקפתית (של הצוות והבחורים). אני מדבר על עיסוק באומנות, ספרות, מדע. זה גורם לתחושת חיסרון פנימי קבועה ולתסכול. כמו כן, קשה לי מאוד עם העובדה שבמסורת היהודית הדברים הללו...

אני ממש שבור ורצוץ. כל היום עולה לי מחשבות אני כל היום עצוב ומדוכדך אני כל יום עושה מקווה שומר על העניים איך אני מכפר את העוונות שעשיתי ואיך אני יוצא מהדיכאון שאני נמצא תודה לכם

אני בגיל 19 לומדת בסמינר. התחלתי ביום שישי הזה לעבוד בעבודה אמיתית לראשונה בחיי. לפני זה הייתי שם רק במילויי מקום וכעת המנהלת שאלה אותי אם ארצה לעבוד בקביעות. אני חושבת להסכים אבל בינתיים עד ההחלטה שלי, התבקשתי להגיע ביום ראשון להיות במקום עובדת שלא הרגישה טוב. היה לי לא...

אני בת 22 עם מוטיבציה רבה לחלום לפתוח עסק למקצוע שלי – איפור ושיער לכלות , התמקצעתי שנתיים בתחום בתור עובדת בסלון כלות ו עכשיו אני מרגישה שברגע שלי הגיע יותר מכל דבר אחר זה החלום שלי אני כל היום במחשבות איך הוא יראה איזה מוזיקה תהיה לכמה רוגע וסיפוק...

אני כועסת באופן נורא. כל הזמןןן.. על כל דבר קטן ואני מתביישת בעצמי.. לדוגמא: אני לחוצה נורא כל הזמן להספיק את האוטובוס בחזור מהלימודים ואני נורא עצבנית.. ועצבנית כשאני מספיקה אותו.. עצבנית על הכל בחיים!!! וכשקורה משהו מעצבן לצערי אני אומרת ש:"החיים שלי מעצבנית וכו..".. ואומרת ש:" בטח השם שונא...

גדלתי בבית לא מוגדר, משפחתי התחזקה, כך שחלק משנותי עברו עלי בממלכתי דתי וחלק בבית יעקב. כיום אני רגל פה רגל שם. מצד אחד חשוב לי מאד אברך ובית של תורה. מצד שני אני לא מרגישה ראויה לזה. אני לא כזו צדיקה באיזה זכות אני מבקשת מישהו שיושב ולומד כשאני...

בעקבות השאלה-תשובה באתר בדבר החמור שארע עם הבנות.("המשגיח המתעלל" – לא יודעת מה לחשוב….) אז, כשהתפוצצה הפרשה של המשגיח, התפוצצתי גם אני. איך היא ידעה להגדיר כל כל כל כך טוב????? פגועת הלם וחרדה! במלוא העוצמה. ישנם?, עוד ישנם? ישנם עוד? כל הווירציות האפשריות התערבלו במוחי. לקחו אותי מעל 13...