תגית: בחירה

במהלך כל תקופת הנישואין (ועוד לפני כן) היו לי ספקות במידת ההתאמה בינינו. כשהכרנו הייתי צעיר ביישן יחסית וחיפשתי את הרוך והעדינות - וזו היתה תכונה בולטת אצל אשתי, אך מאז (מאמין שהרבה הודות לאשתי) השתניתי במידה ניכרת. הפכתי בוגר בהרבה, מאמין יותר, אסרטיבי יותר וגיליתי מנהיגות רבה, כישוריי החברתיים...

יצאתי עם בחור 2 פגישות בשתיהן לא ידעתי להחליט,אך הבחור ענה מיד תשובה חיובית אחרי 2 הפגישות אני לא מצליחה להתחבר אליו,גם המראה החיצוני דיי מפריע לי אין לי סיבה להוריד וכן להפך... מה עושים??? מרגישה חסרת אונים?? ממש לא יודעת מה להחליט?? תודה אם תצליחו לעזור לי בענין!!

גדלתי בבית בעל אופי חסידי (חסידות פתוחה יחסית), עברתי מסגרת ישיבתית רגילה ומכובדת. בגיל 19 מצאתי את עצמי מחוץ למסגרת בעוברי על אחד מתקנות הישיבה... 4 שנים חלפו מאז ומסלול חיי ידע עליות רבות ואף מורדות מאידך, יצאתי לאקדמיה ונחשפתי לחיים רבים ומגוונים, ואף בניין חיי שנבנה בעמל וביזע התפרק...

אני בעל תשובה חזרתי בתשובה בגיל 16 בערך ובגיל 18 נכנסתי לישיבה לבעלי תשובה ושם המסגרת של הישיבה היא ל3 שנים ואז עוברים לישיבות אחרות יותר מתקדמות ורק כדי להדגיש את המצב אני בבית ספר החילוני לא הייתי כל כך חברתי לא היו לי הרבה חברים ובטח ובטח שלא הייתי...

אני לא מצליחה להבין-הרי ברור לכל אחד שהמושלמות בעולם זה להיות הכי צדיק והכי קרוב לאלוקים-הכי דוס שיש בלי שום טכנולוגיה,כמה שפחות גשמיות,לשאוף שבעלי ישב וילמד כל היום כמה שיותר צניעות-ללכת בדרך התורה כמה שיותר-אני באה מחיים כאלו,אבל מאז שאני קטנה אני עשיתי בעיות והתמרדתי-הלכתי לתיכון יותר פתוח,אבל עדיין יש...

אנחנו נשואים 35 שנים. יש לנו 5 ילדים שניים מתוכם נשואים. לאורך כל שנות הנישואין בעלי סבל ממצבי רוח. כשמצב רוחו טוב הוא מפגין אהבה ועזרה, אך מדי פעם , ללא סיבה הגיונית מצב רוחו מתהפך והוא הופך מנוכר, לא מדבר איתי, עונה במילה על שאלות שלי , ובכלל שקוע...

לאחרונה התעוררו אצלי הרבה שאלות בקשר לנושא מעמד האישה ביהדות... עד כה הייתי בטוחה שמיציתי את הנושא הזה ואני שלמה עם עצמי, והייתי בטוחה שאני מסוגלת אפילו להתעמת עם פמיניסטיות שטוענות שהתורה שוביניסטית ולהוכיח להן שמעמד האשה ביהדות הוא טוב מאוד וכו', ופתאום, לא יודעת מה קרה... אולי נכשלתי במאכלות...

התחלתי את התשובה שלי בהתבודדות וזה חיבר אותי יותר לדרך של אמונה מאשר לדרך שאני נמצא בה בפועל אני נמצא בישיבה חרדית לבעלי תשובה וכל מה שמלמדים שם זה כמה צריך ללמוד תורה אבל לפעמים אני מרגיש שהם הופכים את האמצעי למטרה ושרוצים לגרום לי לפספס את התכלית של הלימוד...

אז הסיפור שלי היא כזה: גדלתי במגזר החרדי, במשפחה חסידית שמרנית. למדתי בישיבה, הייתי בחור טוב. אבל תמיד היה משהו שהפריע לי בפנים. לא הרגשתי נוח במגזר החרדי. דרך השמרנית לא התאימה לי. רציתי חיים יותר מודרנים. אבל, כל זה היה רק בפנים בלב. מבחוץ לא נראה כלום, הייתי בחור...

אני בחור ישיבה גדולה למדתי עד לפני שנה בישיבה ולא הייתי עושה כלום חוץ (בעיות קשב וריכוז( וגם אם הזמן שהגעתי לישיבה גדולה הבנתי שרוב של עולם הישיבות במצב קשה רוחנית ומעשית אז חיפשתי כל הזמן ישיבה /מסגרת חילופית ולא הצלחתי לעבור ישיבה גם כי הישיבה שלמדתי היה לה שם...