דלג לתוכן
ערב טוב, יש לי שאלה שמלא זמן רציתי לשאול,
ובעצם השאלה היא האם מותר לשאול שאלות ביהדות?
כשמשהו נראה לי תמוה , שמפרשים וצדיקים אומרים או דברים שכתובים בתורה ולפעמים לא מובנים לי, או ניראים לי לכאורה לא צודקים, וקשה לי לקיים כך, האם מותר לי להקשות ולשאול? כיון ששמעתי גם שאומרים "תמים תהיה עם השם אלוקיך", ושמעתי גם בשם האדמור מקאליב זצק"ל שאסור לשאול שאלות על השם, זה מה שהוא כתב בצוואתו. אז איך יודעים איפה הגבול? ואם בכלל?
אשמח לתשובה תודה רבה..
והרעיון של האתר הוא אדיר!!
שלום לך שואלת יקרה,
שאלתך חשובה מאוד ועצם העלתה מראה על יראת שמים טהורה מחד ועל חיפוש אמת מאידך.
בכדי לענות בצורה הכי מדויקת ומכיוון שלא כל הנושאים שווים ולא כל צורות השאלה מקבילות, אנסה להבהיר במעט את התחום.
משחר היהדות אנו מוצאים שאלות. על אברהם אבינו מסופר במדרש שהגיע לאמונה מתוך השאלה "תֹּאמַר שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא מַנְהִיג?". אברהם אבינו שלימד את העולם אמונה בה', כשהתבשר על הפיכת סדום שאל את הקשה שבשאלות "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע וכו'".
משה רבינו, מי שנבחר להעביר לנו את התורה, שואל וזועק "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה, לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּֽנִי?". וטרם מפגשו עם ה' בנקרת הצור, הוא מבקש "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ" לפי חז"ל הוא שואל מדוע יש צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.
כל ספר התהלים רצוף בשאלות/קריאות של דוד המלך דוגמת "אֵ-לִי אֵ-לִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי?"
מי שזוכה ללמוד את דברי חכמנו יראה שכל דבריהם מלאי שאלות. אם לא די בכך הרי שבליל הסדר לימדונו חז"ל שיש ללמוד דווקא דרך שאלה ותשובה. שהשאלה היא המניע הגדול והמעצים לקבלת התשובה.
ובאמת איך אפשר לצפות מאדם שלא ישאל.
הרי מה היא בעצם שאלה? כשמתעוררת בנו שאלה, היא באה מהמקום בו לבי מחפש אמת. בו אני מרגיש חוסר נוחות בתוכי מכיוון שמשהו שאני פוגש במציאות מתנגש במה שלפי ההיכרות שלי עם העולם, לפי ההכרות שלי עם האמת והטוב, לא היה צריך להיות.
שאלה כזו לא נעלמת. אם אני מתעלם ממנה ומדחיק אותה מתודעתי, לא רק שהיא הולכת וגדלה, ממשיכה ומכרסמת בנו, היא עלולה גם ללמד אותנו להתעלם מהאמת שנמצאת בלבנו ואפילו חלילה להרגיל את עצמנו לשקר פנימי.
הפסוק שהבאת "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ" הוא אכן כלל חשוב, אך תמימות [-מלשון שלמות] אינה התעלמות משאלות בהבנת העולם. רש"י במקום מביא את פירוש חז"ל "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות…". ברגע שאנחנו מנסים לגלות נסתרות, לדעת עתידות ולחרוג מהמפגש הטבעי שמפגיש הבורא אותנו עם העולם, זהו היפך ההליכה בתמימות. אבל שאלות שמניעות אותנו להבנה הן ממש לא סותרות את התמימות הזו.
אז ברור שכשיש לנו שאלה זה נכון לשאול אותה ולברר את התשובה עד שנהיה שלמים עמה. עם זאת אזכיר כמה הסתייגויות חשובות:
א. גם את אותה השאלה עצמה, ניתן לשאול בצורות שונות והיא תלויה ממש במקום ממנו מגיעה השאלה.
יש שאלה של הבנה ויש של התרסה. יש של פליאה ויש של טרוניה. יש שאלה שנובעת מעומק האמונה ויש שמגיעה מתוך רצון לכפירה חלילה.
שאלה ראויה מול הבורא תגיע מתוך ענווה והכנעה. מתוך רצון אמת להבין ומתוך הבנה שאולי לא אצליח להבין בשכלי המוגבל ואין זה גורע לא מהשאלה ולא מהאמת.
לפי חז"ל [באחת הדעות] כשמשה מבקש להבין את הצדק בעולם, מדוע יש צדיק ורע לו ויש רשע וטוב לו. הוא לא מקבל הסבר, ה' מבהיר לו "וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִֽחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם". זה מתחום הדברים שאינך יכול להבין.
[אתן דוגמה קטנה, אדם יכול לשאול היכן היה האלוקים בשואה? כהתרסה או כ"הוכחה" לכך שאין טעם באמונה. וניתן לשאול את אותה השאלה ממש מתוך מקום עמוק של אמונה ושל חיפוש ה' בכל מקום].
ב. כהמשך להסתייגות הקודמת, חשוב להבין שישנם נושאים שמלכתחילה הם מעבר להבנתנו. ילד בכיתה א' שישאל אותנו לפשר משוואה מורכבת או שאלה פילוסופית עמוקה, נאלץ להסביר לו שאין לו כרגע את הכלים להבין. כשם ששכלו של ילד מוגבל, חלק מחכמת האדם היא להכיר במוגבלות שכלו.
על כגון אלו אמר רבי אלעזר בשם בן סירא [במדרש בראשית רבה] בְּגָדוֹל מִמְךָ אַל תִּדְרשׁ, בְּחָזָק מִמְךָ בַּל תַּחְקֹר, בְּמֻפְלָא מִמְּךָ בַּל תֵּדָע, בִּמְכֻסֶּה מִמְךָ אַל תִּשְׁאַל, בַּמֶּה שֶׁהֻרְשֵׁיתָ הִתְבּוֹנֵן, וְאֵין לְךָ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת.
ג. שאלות באמונה. אמונה לא חייבת להיות מושתתת על הוכחות לוגיות. אדרבה, המקום העמוק באדם בו ברור לו שיש מטרה לחייו, שוודאי לו קיומו של כוח עליון וברור לו שיש טוב ויש רע. היא הנקראת אמונה פשוטה והיא מעולה מאוד. כשלאדם מאמין מתעוררת שאלה על הנהגות הבורא, השאלה מגיעה אחרי שברורה לו האמונה ומתוך כך ולא בסתירה לכך.
אסביר במשל, אדם שמעולם לא ראה מטוס, שישמע על כלי מתכת כבד המתעופף בשמים, יוכל לשאול שאלות ש"יוכיחו" לו שזה לא ייתכן. ואילו אדם שפעם אחת ראה מטוס בשמים, ישאל אולי את אותן השאלות, אבל הן לא יהיו בכדי "להוכיח" שזה לא ייתכן, אלא בכדי להבין איך זה יתכן.
[לאדם שהאמונה אינה מורגשת בעומק הווייתו, תהיה כמובן דרך ארוכה יותר…]
ד. כמובן שכאשר מתעוררת בנו שאלה עמוקה, כדאי לדעת למי להפנות אותה. לפעמים אנחנו עצמנו לא מספיק מצליחים למצוא תשובה והשאלה ממשיכה להעיק. צריך לדעת שאין מה להתבייש בשאלה וכשהיא מגיעה ממקום נקי, יהיו הרבה שישמחו לענות. במידה והתשובה שקיבלת לא מספיקה לך ולא מתחברת ללבך, כדאי להמשיך ולחפש ואני בטוח שבסופו של דבר תזכי למוצא וכדברי שלמה המלך ע"ה, " אִם-תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְֽכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶֽׂנָּה. אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹקִים תִּמְצָֽא."
מאחל לך להמשיך בחיפוש האמת, למצוא את התשובות שמניחות את דעתך ולבך ולהתענג על התורה והתובנות שיתחדשו לך במהלך החיפוש.
מנחם ס.
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
