שלום לבחורה הטובה (מי שאומר על אחרים- הוא בעצמו)

קראתי את שאלתך- קריאתך לעזרה ושמעתי מבין השורות את הבהילות והדחיפות ואת התחושה שאת חייבת עזרה – ומיד.

רצתי על פני השורות שנכתבו בדם ליבך ורציתי באמת לחבק אותך חיבוק אמיץ ומעביר כח. דווקא בגלל הסוף- שבו את מתארת את רצונך להתקדם ולהתחזק ולא ליפול.

אז לפני הכל –כל הכבוד ושוב יישר כח לבחורה שמחפשת כוחות לעלות במעלה הר השם.

עכשיו נתחיל מההתחלה : את מתארת מציאות של סמינר שלא ממש רצית להיות בו ,בנוסף לבית שנראה לך שאינו מתאים לך רוחנית .

כן, יש בחיים מציאויות חיצוניות שנראות לנו לא בשבילנו , כמו חליפה שקטנה עלינו בכמה מידות או מזגן שמקרר קצת מידי חזק בזמן שאנחנו ממש מצוננים או משתעלים.

להיות תלמידה בסמינר כשלא מרגישים ממש שייכים אליו, זו אכן חוויה מאוד לא נעימה ומאוד מאתגרת- אך חשבי – לו היית לומדת בסמינר שאין לו שם טוב ,עם בנות שרמתן הרוחנית נמוכה- יתכן שהיית אומרת לעצמך – חבל שאינני בסמינר טוב יותר, ככה לא היה לי נסיון חברתי ולא הייתי נסחפת.

בכל מציאות חיים יש לפעמים תחושה שהיא אינה מתאימה לנו והלוואי שהיה אפשר אחרת

האמת –שלא המציאות החיצונית היא שאינה מתאימה , אלא המציאות הפנימית שלנו שמכבידה ומטרידה ומעיקה ואין לנו תמיד מילים להגדיר אותה או הבנה להסביר בה לעצמינו ועל כן אנחנו "זורקים" החוצה את החוויה הפנימית הקשה ותולים אותה בדברים חיצוניים.

"לו הייתי רוטשילד"

"הלוואי ונולדתי בלי יצר הרע לסרטים"

"חבל שאינני מוכשרת כמו אחותי"

"אם רק היתה לי מורה עם אף קצר יותר וגם עוד קצת יותר ריכוז לתפילת מנחה"…

ככה אנחנו מפנטזים על חיים שאינם מציאותיים באמת ,על איזה אי בודד של מחשבות ודמיונות שאין לו באמת קשר למציאות.

זוכרת את אייזיק שדמיין אוצר מתחת לגשר ולבסוף הבין שיש לו תיבת אוצרות מתחת לתנור?

תיבת האוצרות של ההתקדמות שלך נמצאת בליבך פנימה .

זה נכון שצריך לעיתים לעשות שינוי, לזוז הלאה, להשאיר מאחורה מה שכבר לא מתאים לנו, אולם כל זאת אחרי שמיצינו באמת את כל האפשרויות במצב הקודם, וכשיש לנו שליטה על השינוי. לפי דברייך אין לך שליטה על השינוי כי אבא בשום פנים אינו מוכן , וגם אם היה מוכן, אני מסתפקת האם אכן, כמו שאת מתארת היה לך כל כך טוב במקום החדש.

במקום לחשוב שבסמינר אחר יהיה טוב יותר- כדאי להבין מה לא מסתדר פה ולנסות לראות איך אפשר להתקדם עם זה כאן.

מנסיוני- רוב רובן של הבנות שעברו מקום גילו תוך פרק זמן קצר שהבעיה הפנימית, הדכדוך או הייאוש זזו איתן למקום החדש ועתה היו צריכות להתמודד גם עם ריחוק מהבית ,עם כללים חדשים וחברה שאינן מכירות לצד הבאסה הפנימית שבגללה ברחו מהמקום הישן.

אני מנסה להבין מבין השורות מה קשה לך בסמינר-

החברות אינן בסגנון שלך?

המורות לא משדרות בשפתך?

הרמה לא מותאמת לך?

ומה בדיוק קשה לך בבית? האם אילו מערכות התקשורת עם הורים? אוירה שאינך מרגישה בה בנוח?

לברוח מן הבית בגלל האינטרנט –זו עצה שיכולה יכול להוות פתרון נקודתי ומקומי לעכשיו. אבל היא לא באמת תפתח אצלך את שרירי ההתמודדות עם נסיון ועם פיתוי לעתיד.

אני ממליצה לך להפרד כרגע מחלום המעבר שמבריח ממך את המציאות ואת ההתמודדות איתה.

הרבה יותר נכון (וקשה…) להתמקד במה שאת חווה כאן ועכשיו , לשבת עם דף ועט ולנסח לעצמך רשימת קשיים שאת חווה כרגע. האם יש בסמינר מורה או כל דמות חינוכית אחרת שנראית לך ראויה לאמון? שתוכלי להפתח בפניה כמו שעשית בפני אמא (וכל הכבוד על כך , קוראים לזה ענווה…) לשתף אותה בקשייך ולבקש עצה טובה? אשה חכמה ומבוגרת ממך שמכירה את השטח ואת הסגנון של הסמינר תוכל לייעץ לך מן המקום הקרוב ולעזור לך להבין את מה שמתרחש. הרבה יותר טוב מכל מעבר למקום זר ורחוק.

אם תחליטי שלא תפלי בסמינר הזה- את לא תפלי. ואם נראה לך שמעבר לעיר אחרת מוחק את הקשיים ושם יהיה לך גן עדן רוחני- את טועה.

מורתי החכמה והמשעממת נורא לספרות היתה אומרת :"הערפל –אינו בנוף ,את משקפך- אנא שטוף"."

שנה שלמה קיטרתי שהיא משעממת והלוואי שתהיה לנו מורה אחרת, אחר כך הגיע מורה נורא כיפית וכריזמטית אבל היא לא לימדה שום דבר מעבר לצחוקים ולבדיחות.

ואז הבנתי שבנוף החיצוני- לא משנה האם יש יום בהיר או מעונן. אך מאוד משמעותי – מה המצב של המשקפיים שלי. אם אני רוצה ללמוד ספרות אז גם מורה משעממת תצליח לעשות זאת.

המשקפיים שלך כרגע מתקשות לראות את המצב בשמחה ובבהירות וצריך לעזור לך בזה. אך הפתרון להחליף את הנוף- לא יעזור אם לא תביני לעומק למה את מדוכדכת ומהן הסיבות לנפילתך הרוחנית.

אם לא מצאת אף מורה או דמות קרובה שתעזור לך להגדיר מה קשה לך במצבך הנוכחי. את מוזמנת לכתוב לנו שוב. וננסה לראות כיצד עוזרים לך למצוא את האוצר הנהדר שלך מתחת לתנור בלי שאף חייל (של דמיון או של חרדה)יצעק עלייך ויפחידך.

שוב, אני חייבת לאמר לך, עד כמה אני מעריכה את פניתך להעזר ואת האמון שאת נותנת –כל אלו מראים שיש לך הרבה כוחות ויכולות –שאיתם- תגיעי רחוק וגבוה.

מחזקת את ידייך, בסמינר שאת בו, בבית שאת בו,

במקום הכי מדויק לך מאת בורא עולם.

הרבה הצלחה

אתי