שלום וברכה.
עיינתי בשאלתך מספר פעמים, ולאחר מכן שבתי ועיינתי בה פעם נוספת.
קראתי בכאב אודות המצוקה הנוראית שאת חווה בשל התחושה שאת נאלצת לזייף ולהעמיד פנים, אפילו בקרב חוג המשפחה האינטימי. אני מתאר לעצמי שמצב כזה יוצר חיץ נפשי ובדידות. אין מי לשתף בתחושה הקיומית העמוקה ביותר.
הרשי לי להציע לך נחמה פורתא – הקונפליקט הקיומי הזה, מכאיב ככל שיהיה, הינו מבורך גם אם אינך מסוגלת לדמיין זאת כרגע. גדילה נקנית מתוך התמודדות אמתית עם קשיים בעיות וספיקות. ההתמודדות הזו שלעיתים את חשה כאילו היא קורעת אותך, היא אכן עושה זאת. אך אל דאגה, לא תעשי מחמתה קרעים קרעים, אלא תגדלי ותתפתחי כאדם וכיהודיה מאמינה.
בכותרת כתבת "רוצה לעזוב או תשובות לשאלות שלי – צומת דרכים".
בסקרנות המשכתי לקרוא על מנת לראות איזו שאלה טורדת את מנוחתך, אולם להפתעתי לא העלית ולו שאלה קונקרטית אחת המצביעה על אי הסבירות של תמונת העולם האמונית-מסורתית. הסתפקת בהצהרה נוקבת אודות עצמך כנתונה בדילמה מחמת שאלות אמוניות, אך לא רמזת אפילו לשאלה אחת.
לפיכך תשומת הלב שלי התמקדה בתפיסות היסוד המובלעות בשאלתך, להבנתי אולי הן המפתח להבנת המצב ואולי אף להתמודד איתו.
מבלי משים בדברייך את מציגה סדרה של הנחות יסוד המשמשות אותך בהבניית והבנת העולם, וביתר דיוק בכל הקשור למערכת החשיבה וההנעה האנושית, אודות מושג האמונה, ואודות עצמך.
לדעתך ישנם שני סוגי אנשים – יש המונחים בעיקר על ידי רגש ואינטואיציה ויש המונחים בעיקר על ידי ההיגיון ועובדות אמפיריות.
הנחה נוספת – האמונה בה' היא תוצר של התכוונות רגשית, אין לה קשר להיגיון.
בהתאם לשתי ההנחות לעיל הרי שאת מאבחנת את עצמך כי אינך מה"סוג" המאמין. נראה לך כי לא משנה כמה תרצי להאמין אין בכך תועלת יותר מאשר לרצות לגדל כנפיים ולעוף.
להבנתי התמונה הזו לא מדויקת.
אחת העבודות המשמעותיות ביותר שנעשו בעת האחרונה על נושא האמונה נכתבה על ידי הפילוסוף פרופ' משה הלברטל (ראי משה הלברטל "על מאמינים ואמונה", בתוך: על האמונה, (עורכים: מ' הלברטל ואחרים), כתר, ירושלים, תשס"ה) במאמר (המומלץ בחום) הוא סוקר בהרחבה את המופעים והמשמעויות השונות של מושג האמונה.
ככלל, ניתן לומר כי אופן התפקוד של שפת האמונה עדיין איננה מחוורת כל צרכה. אולם מבחינות מסוימות האמונה מתפקדת כקריטריון מדידה באמצעותו אנו נגשים אל העולם ומבינים אותו. שלילה של קריטריון אינה דומה לשלילה פרטנית של עובדה זו או אחרת. שלילה של קריטריון היא שלילה של מערכת הפשר בתוכה יש משמעות לאישור או שלילת טענות.
אמונה אם כן לא שייכת לממלכת ההגיון או לתחום הרגש, אלא היא מסגרת פשר שבתוכה מבינים את העולם. ניתן לומר כי מפעל החזרה בתשובה על סמך טענות עובדתיות (נכונות נבואות וכיו"ב) או לחילופין ניסיונות להחזיר בשאלה בעזרת שאלות היסטוריות ואחרות אינן פועלות באופן בו נדמה לנו במבט ראשון (משל יש כאן ויכוח עובדתי על קיומו של ביגפוט או המפלצת מלוך נס), אלא למעשה אלו מסעי שידול להמרת זהות.
לפיכך אין לך שום סיבה לנסות ולהרגיש את הקב"ה בעצים וברוח הנושבת לא זה הדרך ולא זה העיר. אין לי תשובה ברורה מה עלייך לעשות כרגע, אולם אני מקווה שהצגתי בפנייך תמונת עולם חלופית למושג האמונה. תמונה אשר את יכולה למצוא את עצמך בתוכה כמאמינה אפשרית, זאת בניגוד לתמונה הנוכחית המשמשת אותך לבחון ולהבין את המציאות.
כמובן שככל שתתחזקי בקיום המצוות המעשיות, ביחוד אלו המביעות אמונה כגון תפילה וכיו"ב הרי שתאששי ותחזקי את שייכותך למסגרת הפשר האמונית.
מקווה שתשובתי סייעה לך, האם יש לך צורך בהבהרות נוספות?
אשמח לשמוע ממך.
אליהו
[email protected]
דלג לתוכן
