The Butterfly Button
רוצה להכיר את עצמי

שאלה מקטגוריה:

שלום אני בחורה מאמינה ואוהבת את ה' בכל ליבי! מאמינה שהכל לטובה וכו'..
בזמן האחרון אני מרגישה שאני לא יודעת מי אני, מה אני, תכונות אופי תחביבים וכו' .. מסוג הדברים שאנשים נוסעים בגללם להודו בשביל למצןא את עצמם וזה לא משו שמושך אותי.. אני אשמח שתעזרו לי

תשובה:

שלום לך!

איזו שאלה יפה! ופתיח נפלא "מאמינה ואוהבת את ה' בכל ליבי" "מאמינה שהכול לטובה".

אם הבנתי נכון, את מאמינה, אוהבת, הכול לטובה – מחד, אבל מרגישה אחרת, מוטרדת תוהה ומבולבלת מאידך.

את מוטרדת מאוד, שאלת זהות עמוקה מקננת בתוכך ולא נותנת לך מנוח "מי אני? מה אני?" את אינך שואלת רק ברובד השטחי מי אני ובאיזה מגמת לימודים לבחור? מי אני ובאיזה תחום לעסוק? אלא ברובד הפנימי העמוק ביותר של חיפוש עצמי, של ההגדרה המהותית של הזהות העצמית, של האני הפנימי, הסובייקטיבי האישי.

שאלה זו בניסוחה מעידה יותר מכול עלייך כי את בחורה ערכית וחושבת, בחורה רצינית היודעת שיש מטרה לחיים שעליה להגשימה. בשל כך את שואלת מי אני? מה אני? שאלה זו נובעת ממקום עמוק ברובדי נפשך התובעת את עצמה המחפשת לדעת את פשרה ופשר חייה.

"בזמן האחרון אני מרגישה שאני לא יודעת מי אני, מה אני". זהו סימן כי עברת תהליך משמעותי בחייך שגרם לך לעצור ולחשוב. זהו אות כי "עלית כיתה" ואת כעת עוצרת לחשוב על שאלות המשמעותיות, את מחפשת לדעת את עצמך, להכיר את זהותך המורכבת משלל התכונות, הכישרונות, הרצונות והמשאלות שהתברכת בהם.

את מעידה כי זה מסוג השאלות שהתשובה עליהם כרוכה במסע חיפוש ארוך "מסוג הדברים שאנשים נוסעים בגללם להודו"   ואת תוהה אולי דרך האתר נוכל לקצר עבורך את התהליך, לקצר את המסע שאורך חודשים ארוכים –  למספר שורות.

צר לי לאכזב אותך יקירתי, אינני איש בשורה! אין קיצורי דרך!

אמנם יש דרך שהיא קצרה  –  ישנם מבחני אישיות הכוללים אבחוני נטיות, כישורים ותחביבים שדרכם במספר שעות תוכלי לצאת עם אותיות או מספרים שיגדירו עבורך את זהותך. אך הם יספקו ויתנו מענה רק לרובד השטחי- החיצוני ולא יתנו מענה לשאלתך העמוקה . דווקא, בעייני,  הדרך הארוכה – המסע הארוך, הוא הקצר והמשתלם ביותר.

ראשית, עלייך לדעת כי שאלות אלו אופייניות וחיוניות להתבגרות בריאה, הן חלק מתהליך חיים נורמטיבי ותקין. דווקא אדם הלוקח אחריות ותפקיד ברור בחייו כבר בצעירותו מוגדר בספרות המקצועית כ"סגירות בטרם עת" – כהתפתחות בלתי תקינה המצריכה התערבות טיפולית. לא ציינת את גילך ולכן חשוב לי לומר כי כיום מדברים בספרות  על "בגרות בהתהוות" על אותו תהליך חיפוש שאת מתארת שנמשך עד שנות העשרים המאוחרות.  ועל כן שאלתך חשובה מאוד! היא מעידה כי את בריאה נפשית.

שנית, עלינו להפנים כי הזהות האישית  איננה דבר נרכש, עלינו לחפש אותה ובכך להיות שותפים ליצירתה. כלומר החיפוש הינו מרכיב אינהרנטי בזהות, דרכו מתפתחת ומורכבת הזהות.

נפשך החליטה, מבלי שהיא שאלה אותך קודם, כי היא יוצאת למסע, מסע חיפוש ארוך ומרתק אחר עצמה. אל תדחקי בה! אל תאיצי בה! הניחי לה ללכת בדרכה, לנסות, לתהות ולטעות. זה טבעה וזו מהותה למצוא בשאלה תשובה ובחיפוש נחמה. זהות יציבה וצמיחה אישית בעלת משמעות נבנית דווקא מתוך חיפוש עיקש וחקירה מתמדת ובלתי מתפשרת.

החיפוש אחר מאפיינים אישיותיים, מערכת אמונות, תפיסת עולם והגדרת זהות אורך זמן. על כן אל תמהרי לתת תשובות לשאלותייך. השתהי בשאלה, תתמהמהי בספק.  כי הן אלו שיבנו עבורך  את  תחושת ה"אני" אותה את מבקשת. תחושה מודעת של בחירה אישית עצמית מוצקה.

בהצלחה במסע,

אהרון

 

[email protected]

 

 

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני לא רוצה לשנוא את אבא שלי
כבר שנה בערך שלא קל לי ממש עם אבא שלי. אני מרגיש שאני מסתכל עליו בעין כל כך רעה אבל כי אני באמת לא יכול להתעלם ממה שהוא עושה כמו על כמה הוא ביקורתי – כל מקום חדש אני נכנס ישר ביקורת מתמקד בדברים הרעים, מעצבן, צועק, מתעצבן, כועס, (בעיניי)...
איך מכבדים אבא שקשה לי איתו?
  אני בת 17 הבכורה במשפחה אני פונה אליכם כי כבר תקופה ארוכה אני מתמודדת עם קושי מול אבא שלי, ואני לא כל כך יודעת איך נכון להתמודד איתו. חשוב לי קודם לומר שאני מאוד אוהבת את אבא שלי, מעריכה אותו ומחזיקה ממנו. הוא אדם מאוד חכם, יש לו הרבה...
איך יוצרים יציבות רגשית גם באי ודאות?
יש לי שאלה שמעסיקה אותי לאחרונה, ואני מרגישה שהיא התרחבה לכמה שאלות שמחוברות זו לזו. התחלתי מהשאלה איך אפשר להגיע למנוחת הנפש שלא תלויה בכך שהמציאות תסתדר בדיוק כמו שאני רוצה. שמתי לב שאצלי חוסר ודאות מאוד קשה. כשאני חושבת שאני יודעת מה הולך לקרות ואז מתברר משהו אחר, זה...
מחשבות על נישואין מעלות בי רתיעה ופחד
תודה על האתר המדהים הזה אני בת 20 כמעט ואחת כבר תקופה של למעלה מחצי שנה שאני בתהליך טיפולי כדי להוריד התנגדות ופחד מנישואין. ב"ה פחות או יותר ההתנגדות הכללית ירדה אבל יש עדיין דבר אחד שמציק לי אני מפחדת ממגע אולי מפחדת זאת לא המילה אולי יותר נגעלת כשניסיתי...
בעלי מפחד לראות אותי עצובה
אני נשואה ואם לשתי בנות, יש לי בעל נסיך עם מידות טובות מאוד תמיד תמיד דואג שיהיה לי טוב בכל סיטואציה יוותר על עצמו העיקר שאני אהיה שמחה יקנה לי מה שאני רוצה יביא לי מה שאני רוצה בגדול יעשה הכללל רק בשביל שאהיה שמחה ורגועה זה נשמע מקסים מאוד...
מי תרצה להתחתן איתי?
אני חרדי רווק בן 28 יצא לי להיפגש עם מספר בנות לא מועט והתחושה שלי שבנות מאוד שיפוטיות ומאוד מפליגות בחלומות והמשאלות שלהם מעבר לפורפורציה…. יש להם דרישות שהן בעצמן לא עומדות בהן [ הן רוחנית והן כללית] וזה ממש מעיק והאמונה שלי שאני אמצא שידוך מאוד נמוכה בגלל זה…...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן