דלג לתוכן
שלום הרב,
אני דתייה ויש לי משפחה גדולה של חילונים, חלק מהם קראים, כלומר מאמינים רק בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה. פעם אחת הם התקילו אותי בשאלה, איך אנחנו יודעים שכל ההלכות כמו לא לאכול בשר/עוף עם חלב זה מה שה' רוצה מאיתנו, הרי בתורה כתוב רק "לא תבשל גדי בחלב אמו" ועוד כל מיני הלכות , אז איך הגיעו לכך רבנים. אני לא ידעתי לענות , אני יודעת שחז"ל היו אנשים גדולים אבל לא היו נבואות בתקופה הזאת, אז איך ידעו באמת?
תודה מראש ושבת שלום
שואלת יקרה.
מתוך רגשי התפעלות על עמידתך מול קרובי משפחה רבים שאינם שומרי מצוות, אענה על שני שאלות הכלולות בדברייך. מדוע התורה בנויה בשני מסלולים, מסלול תורה שבכתב, ומסלול תורה שבעל פה; ומנין ניתן לדעת שהדברים שנאמרו בתורה שבעל פה נכונים? השאלות הללו הינם שאלות יסוד בבירור מעמדה של תורה שבעל פה.
התפיסה הרווחת אצל אנשים רבים הינה שהתורה משמשת ספר הדרכה טכני, בדומה להוראות המצורפות לכל מכשיר חשמלי; עשה ולא תעשה, אם תעשה כך תקבל שכר ואם תעשה כך תקבל עונש.
לפי הבנה זו אין שום הגיון לפצל את ספר החוקים לשנים. מוטב לכתוב את ספר ההוראות ברור ככל הניתן, ומבלי להשאיר שום שיקול דעת לקורא.
אך לאמיתו של דבר, הקב"ה ביטא בתורה הרבה יותר מאשר כללי עשה ולא תעשה. התורה איננה רק ספר חוקים, אלא היא ספר המקנה תפיסת עולם. דרך התבוננות במטרות המצוות, ניתן ללמוד רבות על רצון ה'. למשל, שמירת השבת איננה רק מצוה האוסרת לעשות מלאכה בשבת; אלא היא מיועדת לסייע לנו לא לשכוח את בורא העולם שהוא הזן ומפרנס, ולא להתפתות ולחשוב שכוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. וכהנה עוד רבות.
אך הקב"ה לא רצה לחשוף את רצונו באורח גלוי וברור. אין זה מכובד שכל אדם ולו הסכל ביותר, או המושחת ביותר, ללא כל הכנה ראויה, ידון ברצונו של ה'. בנוסף, לא ניתן להעביר מסרים כאלו על הכתב באופן מדויק ומלא. כמו שניתן ללמוד שפות דרך חוברות, אבל לא ניתן [כמעט] ללמוד פסיכולוגיה דרך חוברות. עקב כך שאין תחליף לשמיעה מילולית המרחיבה ומבארת את הדברים, ומטעימה אותם יותר. על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר על רצון ה', שדורש שינוי חשיבתי מהאדם, והתרוממות מתפיסות עולמו השגורות אצלו.
כמו כן ה' רצה בחיבור בין העליונים והתחתונים. בין בני האדם החיים בעולם הזה, לבין הכוחות הרוחניים בבריאה ששורשם בשמי השמים. ועל כן, הוא פעל בצורה כזו שהיהודים [שלהם ניתנה התורה] יהיו שותפים מלאים בניסוח המצוות, ויתחברו לרצון נותן התורה.
לשם מטרה זו ניתנו למשה בסיני רשימת כללים והוראות כיצד לגשת ללימוד התורה שבכתב, וכיצד לדרוש את הפסוקים. חכמים פעלו על פי כללים אלו, ופענחו את הצפנים שהתורה שבכתב טמנה בין השורות.
נקרא למשל את הפסוק: "והיו לטוטפות בין עיניך", מה פירושם של מילים סתומות אלו? לא שייך לפרש פסוק זה על פי אינטואיציה. וכן פסוק כמו: "ולקחתם לכם פרי עץ הדר", לאיזה פרי התכוונה התורה? המעיין בגמרא (סוכה לה, א) יווכח לראות מספר אפשרויות מנין חכמים דרשו שהכוונה לאתרוג. כך גם על הפסוק: "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי", מה הכוונה מקום? אסור לזוז פסיעה במשך השבת? או שאולי הכוונה לביתו של האדם?
לא ניתן לקרוא את התורה שבכתב בלי להסתייע ברשימת הכללים שניתנו למשה בסיני המלמדים כיצד לקרוא את התורה. היו מחלוקות בין החכמים, אך אף אחד לא טען שפרי עץ הדר פירושו לימון. המחלוקות היו בתוך פרטי המצוה. בניגוד לקראים שאכן התווכחו רבות על הפירוש הנכון של הפסוק.
תוכלי לעיין בהקדמת הרמב"ם למשנה תורה ולפירוש המשניות, ובהקדמת האבן עזרא לתורה.
בהצלחה.
בניהו.
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
