שלום לך נערה יקרה ורגישה.
איזה יופי לך שאזרת אומץ ופנית לקבל מענה למצוקה אמיתית ,כואבת , מביכה אולי, ובעיקר מבלבלת.
זה לא מובן מאליו. העובדה שאת מסוגלת לתאר בדיוק את התחושות שלך, באופן בוגר ומפורט, מעידה על היכולת שלך לטפל בענין באופן אחראי, כפי שמתאים לעניין כבד משקל כזה.
והכי חשוב, את שואלת את השאלה שבעצם מקפלת את העניין כולו בתוכה, איך בונים קשרים טובים…
ראשית, כדאי שתדעי, שמדובר בתופעה מצויה מאוד מצד אחד וחמורה מצד שני.
למה חמורה? כי חושבים שיודעים איפה היא מתחילה ובסופו של דבר, לא יודעים איפה היא נגמרת, כלומר אם לא מטפלים בה ברצינות ובזמן.
כתבת שחברתך צנועה וצדיקה, וזה כואב מאוד, כי ישנן בנות מצוינות שמתוך תמימות והרבה רגש, יכולות להסתבך. כמו שהסתבכתן אתן. טוב מאוד שדיברתן בפתיחות והנחתן את הבעיה על השולחן, ובכל זאת עכשיו אחרי שהיא עזבה אותך את מוצאת את עצמך מתגעגעת לתחושות המענגות שהיו לכן, ומרגישה צורך לחוש את התחושות האלו שוב, ולאו דווקא כשהיא השותפה. (מה שמראה שלא מדובר על קשר אמיתי, אלא על משהו יותר יצרי, לא?).
איני מכירה אותך ואיני יודעת האם יש לך תחושה של חסר שאת מחפשת למלא במגע ובחמימות.
לפעמים זה קשור. לפעמים בת שלא קיבלה מספיק מגע בילדותה, משתוקקת לזה בכל דרך , גם בדרך בעייתית של חברה לחברה.
אבל זה לא מחייב. מאוד יכול להיות שפשוט היה לך קשה להציב גבולות, גם כמו שאת מתארת לא ממש הבנת מה הבעיה בהתעסקויות מהסוג הזה.
כיום, אחרי שאת רואה כמה חסר לך פתאום, ואת כמהה למגע עם בנות אחרות, ודאי עולה בראשך המחשבה שיתכן שתגרמי להן לבלבול כמו שחברתך גרמה לך, ולאי נוחות נפשית גדולה מאוד.
יש צורך בהחלטה ברורה מאוד, כדי להפסיק את המעגל הזה של נערה שנוגעת נגיעות לא ראויות באחרת, וכשהקשר ביניהן מתרופף מכל סיבה שהיא, הצורך הזה כבר חי ובועט ומתחיל להכניס עוד דמויות למעגל.
מעבר לכך, כדאי לשמור את תחושות הקרבה והאינטימיות לחיי הנישואין בעזרת השם, כאשר מותר ומצווה להתקרב מאוד זה לזו . ואם תהיינה חוויות אחרות ברקע, הן בהחלט יכולות לפגום בקשר הטהור והאיכותי שלך עם בעלך בעזרת השם.
את כותבת שאהבת מאוד את המגע, אבל גם סבלת ממנו. אהבת אותו כי את נערה בריאה שאוהבת חום וקירבה, מצוין. ובעזרת השם עוד יהיה לך מזה מלא חופניים בבוא העת .
אז מה עושים?
קודם כל מחליטים להפסיק לגמרי ואולי אפילו לתקופה מסוימת כדאי להקצין ולהחמיר.
אפשר להציב גדרים, כמו למשל מה שאת עצמך רמזת עליו. לא לישון אצל חברות ולא להזמין לשינה.
לא להגיע למצבים שבהם את וחברה לבד בחדר או מדי קרובות ויכולות קצת להתבלבל בין קשר אמיתי של שיח ידידותי ומלא תוכן, למשהו שהוא תשוקה שאינה חברות.
אולי לא לשבת קרוב מדי או אחת על השניה או כל פוזה אחרת שנראה לך שיכולה להיות רגישה בעניין הזה.
מעבר לכך, ברור שאם תהיי עסוקה כמה שיותר, בלימודים, עזרה לזולת וחברות בעלת תוכן אינטלקטואלי ורגשי עשיר, תמצאי את עצמך פחות במחוזות האלו.
וכמו שאמרנו, ודאי לא היית רוצה לגרום לחברה ליהנות מדבר שיכול להזיק לה. לא כן?
את שואלת שאלה מצוינת בסוף דברייך, איך בונים קשרים טובים?.
קודם כל, כדאי לזהות מה הוא קשר טוב ומהו קשר ריק.
קשר בין חברות שרובו מבוסס על שיחות של 'כמה אנחנו חברות', ו'כמה חשבתי עלייך', ושאר דיסקוסים של מה שקורה ביניכן וכמה אתן אוהבות ומתגעגעות ומי אמרה למי ומדוע…
הוא לא קשר אמיתי ובריא, אולי הוא תלות רגשית מסוימת, אולי שעמום, ואולי דברים אחרים. לא חברוֹּת.
בשביל ליצור קשר אמיתי, כדאי להשקיע מאמץ ומחשבה, מי באמת יכולה להתאים, האם יש לכן אידיאלים משותפים? נושאי שיחה? האם יש ביניכן כימיה ? האם יש לכן על מה לדון, לדבר, לחשוב ביחד?
קשר אמיתי הוא קשר שיש בו נאמנות, אכפתיות, מחשבה על האחר.
מה יעניין את החברה הזו שחשבת עליה כמתאימה לך, מה יעשה לה טוב, מה יש לך ללמוד ממנה ולה ללמוד ממך, האם את מרגישה בטוחה לצידה? רגועה? האם היא מעניינת אותך ואת אותה?
איני מכירה אותך ולכן לא אוכל לתת לך כיוונים מדי ספיציפים, כגון לימוד למבחן ביחד או הכנת שיעורים, או התנדבות בארגון או כל דבר שיש בכוחו לקרב לבבות ולהעצים.
אל תוותרי על חיפוש חברה טובה, שווה להתאמץ ולמצוא. אבל דעי תמיד להבדיל בין חברה לבין משהו אחר…
אשמח להיות בקשר.
חושבת עלייך, מודה לך על ההמלצה להעלות את הנושא בעדינות בכיתות.
ומעריכה את גילוי הלב והרצון להשקיע במשהו אמיתי.
שירה.
[email protected]
דלג לתוכן
