אחר צהריים נעימים. האם עם ישראל יותר "טוב", כפשוטו, משאר אומות העולם? אם כן, במה? ואם לא, אז מהי ההגדרה של אותו הבדל ביננו לבינם?
תודה לך, בכל מקרה
לביא
דלג לתוכן
אחר צהריים נעימים. האם עם ישראל יותר "טוב", כפשוטו, משאר אומות העולם? אם כן, במה? ואם לא, אז מהי ההגדרה של אותו הבדל ביננו לבינם?
תודה לך, בכל מקרה
לביא
שואל נכבד מאד.
שאלת ייחודיותו של עם ישראל הינה שאלה יסודית מאד במחשבת היהדות. ניתן להיווכח בכך מריבוי החיבורים שדנו בבירור נקודה זו. אציין לדוגמא את הספרים 'תפארת ישראל' ו'נצח ישראל' של המהר"ל מפראג, שדן באריכות בגדולתם ונצחיותם של עם ישראל.
כיום רווחת הגישה שאוסרת לציין הבדלים בין הגזעים, ואדם המכיר בהבדלי הגזעים לגזען חשוך ייחשב, ובין פושעים יימנה.
הסיבה לסלידה זו מהכרה בהבדלי גזעים, הגיעה כתוצאה מהשימוש המעוות והמרושע שעשו הגרמנים שחילקו את העולם לגזעים מוצלחים וגזעים שצריכים השמדה. ממילא נוצרה תפיסה מוטעית, שכל הכרה בהבדל גזע מעודדת שפיכת דמים ואלימות.
בהשקפת התורה קיימת הפרדה ברורה בין הכרת הבדלי הגזעים, לבין היחס לכל אדם ואדם. העובדה שישנם הבדלים ואפילו מהותיים בין הגזעים אינה מתירה בשום אופן אפליה מכל סוג שהוא כלפי השונה.
חכמינו הדגישו במספר מקומות שאסור לגזול גוי (ב"ק קיג, ב), ושצריכים לפרנס עניי גויים ולבקרם בביקור חולים (גיטין סא, ב). וכן עוד רבות.
מצד שני חכמים ציינו מספר מאפיינים ייחודים ליהודים. למשל תכונת הרחמנות הביישנות וגמילת החסד (יבמות עט, א), תכונת הערבות והקשר ההדדי בינם לבין עצמם (שבועות לט, א), חוש הנועזות (ביצה כה, ב). וכן עוד רבות.
במהלך הגלות הארוכה, שבה שהו היהודים בפיזור ובמיעוט בין המון גויים רב מהם כמותית, חלו שינויי התמזגות בשני הקבוצות. הגויים למדו רבות מהיהודים, וערכים רבים וטובים נטמעו בתוך הגויים. למשל יום מנוחה כללי [שזו הפרשנות השטחית שהגויים נתנו ליום האמונה והשביתה היהודי], חינוך חובה לילדים [עד לפני כמאתיים שנה מרבית הגויים לא ידעו קרוא וכתוב, וההשכלה היתה מנת חלקם של מיעוט האוכלוסייה], ביטול הבדלי מעמדות בתוך החברה [עד המהפכה הצרפתית העם התחלק לגזע אצילים ולגזע עבדים]. וכן עוד רבות.
ומצד שני חדרו גם ערכים שליליים מהגויים לתוך עולם היהדות. כך שלאחר תהליך ההתמזגות נוצרה קירבה ערכית מסוימת בין היהודים לגויים, המקשה על מציאת ההבדלים המהותיים שבינם. אך קושי במציאת ההבדל אינו מטשטש את קיומו של ההבדל.
זאת לפני שמציינים את ההבדל התהומי בין תורת היהדות המבטאת את רצון הבורא, ואת האופן שבו הוא רואה את הקיום הנכון של העולם. לבין שאר התורות הבדויות מלב ממציאיהם שלעולם אין הם יכולות להתרומם מעבר לסף המוסריות השורר בתקופת היווסדותם.
הייתי מציע לעיין ב'מעגלי שנה' לרש"ר הירש, בחלק ג', על חודשים אייר סיון, ששם הוא פורש מספר מסות ארוכות על ההבדל בין ישראל לעמים, ועל ההבדל שבין תורת ישראל לשאר הדתות.
אקווה שעזרתי ולו במעט, ואשמח לענות על שאלות נוספות.
בברכה.
בניהו.
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
