בזמן האחרון היחסים שלי ושל אמא שלי לא טובים ,לאמא שלי יש כל הזמן טענות כלפי הערות בלי סוף השפלות לפעמים .ואני כל כך רוצה לענות לה ולהגיד לה מה אני חושבת בדרך כלל אני ילדה די חוצפנית שלפעמים זורקים הערה לא במקום אני ישר עונה סוג של "מתגוננת" אבל...
אתם חושבים שאפשר להיות בשמחה אם יש לי אמא עצבנית שצועקת על כולנו בבית"שטפי כלים" "תעשי כביסות" "בואי לפה לעזור לי מיד" וכדומה... ובייחוד ביום פורים אני חוששת שלא אוכל לנצל את היום הזה כמו שצריך.... ואני מאד רוצה לנצל ולהתפלל ביום הנשגב הזה! אבל גם שנה שעברה רציתי ונפלתי...
הנני חוזרת בתשובה מזה חצי שנה באה מבית חילוני שבו היה בסדר לנסוע בשבת. לפני חודשיים התחתנתי עם בחור דתי מבית. ההורים שלי לא שומרים שבת הם גרושים מזה 10 שנים וכל אחד מהם חי לבד ללא זוגיות. מאחר והם לבדם בשבת אני דואגת להם שלא ישארו לבד בשבת ומזמינה...
בשבת האחרונה הגעתי להבנה שכבר שנה קיים בי כעס עצום כלפי ההורים ( שבעיקר מתבטא בחוסר היכולת והרצון לתת בהם אמון אבל גם בזלזול ומרד כמעט בכל נקודת חיכוך איתם). הדבר נובע מכך שהם מנעו ממני דברים שרציתי לעשות שהיו חשובים לי מאד אך הם לא הבינו אותי עברה שנה...
אני חוזר בתשובה כבר שנה כמעט ואני נכנס לוויכוחים אם ההורים שלי. בעיקר אם אבא שלי הוא אמר לי אתה מאמין בגלגולי נשמות? אמרתי לו כן. אז הוא אמר לי אוייש שטויות זה של הגויים בכלל אסור ללכת בחוקות הגויים הוא אמר לי שזה בלבול שכל הוא אמר לי זה...
ני יודע שיש עלי חובת כיבוד אב ואם, אבל אין לזה גבול? אבא שלי מעיר לי בלי סוף. אף פעם לא מרוצה. פעם זה בלימוד, ולפעמים זה בנימוסים, ולפעמים בעזרה בבית. תמיד יש לו משהו רע לומר. נמאס. אפשר לחשוב שהוא טלית שכולה תכלת. אני מאוד רוצה לקיים את המצווה...