קטגוריה: אמונה

אני חוזרת ממסע שואה. היה חזק מאוד ומטלטל אבל גם היו המון שאלות ברוך ה היו שם אנשים מדהימים שהצליחו לענות על חלק אבל נשארו לי 2 שאלות שאין לי עליהם תשובה 1.אם ה הוא כול כולו טוב אז זה אומר שאין בו טיפת רוע ואם אין בו טיפת רוע...

גדלתי חרדי. אני לא יודע איך וגם לא מעוניין להגדיר את עצמי. אבל כבר בגיל צעיר היו לי תהיות לגבי קיום האל וגם אם הוא קיים מי אמר שהוא האלוהים כמו שחינכו אותי במוסדות החרדיים. תכלס אף אחד לא באמת יודע אם הוא קיים או לא, אף אחד גם לא...

עד כמה שאני הבנתי כל אחד שעבר חווית מוות קליני רואה ומרגיש שאותו האור שמדבר אליו הוא הישות שהוא מאמין בו כלומר הנוצרים מרגישים שישו מדבר אליהם המוסלמים מרגישים שאותה ישות הוא מוחמד שמדבר אליהם ......ושאלתי היא אם באמת הדת היהודית היא הנכונה הרי שכולם היו אמורים לחוות את אותה...

נהיו לי קשיים לאחרונה ומחשבות על מציאות הבורא האם יכול להיות שהוא לא קיים חס ושלום?האם הוא שומע את תפילותי? איך הוא מעורב בחיים שלי ביום יום? נושא ההשגחה מאוד קשה לי, אם לדוגמא מישהו צועק אליי בכביש ,הוא בחר לצעוק עליי אז איפה ההשגחה פה?? איפה הקדוש ברוך הוא...

ש נסיונות שהאדם מתחבט עם עצמו האם הוא צריך להתגבר על הקושי ולהתאמץ יותר ולעבוד את ה' (כאן אולי יש קושי רגשי בשעת הנסיון והאדם לא יודע אם הוא עושה מספיק בשביל להתגבר על הקושי או שהוא מוותר לעצמו) ויש נסיונות שהאדם לא יכול לקיים מצוות בצורה פיזית אדם שחולה...

אני רוצה שתבין/י שאני לא בא ממקום של התנשאות ובגלל זה אני גם לא רוצה שזה יפורסם באתר שלא יגידו לי שאני איזה צדיק אז ככה... אני בעל תשובה כברכמה שנים, התחלתי להתחזק בסביבות גיל 18 לקראת הגיוס וברוך השם הרמת אמונה שלי ממש מוחשית אני מרגיש את השם ביומיום,...

דלתי בבית מסורתי והדת ומנהגיה לא זרים לי ומאוד חביבים עליי. יחד עם זאת, כאשר אני מנסה לעשות צעדים ולהתקרב, לשמור מצוות, ללמוד, להעמיק בעולם הרוח, אני נתקף בדכדוך וצער עד כדי בחירה להתרחק חזרה. כאילו ההתקרבות פותחת פצעים בלב שלא נעימים לי ואני בוחר להתרחק. אני ממש מרגיש מועקה...

נותרה לי הביקורת על הציבור החרדי אבל יחד עם זאת הבנתי אותם טוב יותר הסכמתי איתם בהמון דברים. אקצר ואומר היום אני כבר לא נער ומשתדל שלא למרוד. בפועל מבלי להיכנס להגדרות תבניתיות אני לא חושב שאני דתי אומנם אני חובש כיפה שומר שבת ואוכל כשר יש לי רגשות דתיים...

מטבעי אני אדם רציונלי באופן יחסי. בגיל ההתבגרות כשהחלו לעלות בי השאלות של "מי אמר שכל מה שלמדו אותי נכון" התענינתי, למדתי, חלק מהדברים שלמדתי ספקו אותי אבל תמיד קנן בי הספק שמא כל זה לא נכון ומתישהו אגלה ב"חיים שאחרי" שהכל היה המצאה מתוחכמת מדורי דורות. בשלב מסוים התקררתי...

ידוע כי עד לפני שישים שנה מתו בכל יום עשרות או אפילו מאות אנשים נשים וטף, ומהם צדיקים גמורים עובדי ה', עקב מחלות וחולאים שונים, שלא היו להם תרופה ומזור בימים ההם. ידוע אין ספור עובדות, אודות אנשים ומהם צדיקים כאמור שנפטרו בדמי ימיהם, והיו מהם שעוד עלי דרך לוויען...