קטגוריה: רגשות

מאז ומעולם נמשכתי לקשר קרוב עם דמויות סמכות, כמורות, מדריכות או נותנות שירות שונות. מן הסתם, בשל החסך ההורי שחוויתי. עד כה, הצורך הנואש הזה בתלות, בדמות קרובה שתהיה שם לצידי, ותבין ותכיל - לא פסק. כעין בור בלי תחתית ששואב ושואב ולא נמלא לעולם. ב"ה, הקב"ה הקרה אותי לפתחה...

אני חווה קשיים בזוגיות עם בעלי, אנחנו נשואים קרוב ל4 שנים וכבר שנתיים שאני רואה שלא הולך חלק מהרבה סיבות. הבדלי דת, מנטליות ואופי. אבל לא רק... גם תקשורתית. אתמול בעלי רצה להביא חברותא הביתה ואני התנגדתי כי לא נעים לי שיכנסו אנשים לבית כשהוא לא מסודר, והייתי אחרי יום...

בשנה האחרונה אני מרגישה ריקנות פנימית. מרגישה שאני לא נמצאת במקום הנכון... ההרגשה הזאת שאני צריכה להיות במקום אחר. הרגשה נוראית. ההרגשה הזאת התחילה אצלי ממש בשנה האחרונה. כל פעם באתי לבעלי וסיפרתי לו על רגשותיי כלפיי.. ושאנחנו תמיד צריכים להצית מחדש את האהבה בנינו. כי אני מרגישה שאנחנו לא...

פגעתי בבן אדם ובסיום הפגיעה ביקשתי סליחה שאולי זה לא היה נכון ומוצדק להתנהג כך. האדם מנגד אינו מוכן להקשיב/לקבל התנצלותי  וכמובן שגם אני נפגעתי עמוקות.. כיצד ניתן להמשיך הלאה ולא לשמור טינה/כעס כלפי אותו אדם? ניסיתי לתקשר/לדבר עשרות פעמים כדי להבין מה הולך בכלל ועל מה ההתלהמויות,קורה..זה יכול לקרות...

כבר קבענו תאריך ויש אולם.. ומשום מה אני מפחד ממש, אבל זה לא רק פחד טיבעי, אני מרגיש שאין לי רגש אליה, היא טובת לב ולא מאתגרת אותי.. מבחינת מראה היא רגילה בעיני, ואני לא מסונוור ממנה. זה גורם לי לפעמים להיות קריר ולפגוע בה. ואז אני מרגיש רע עם...

יש הרבה סרטונים של רבנים או ספרים אפילו פה באתר שמדברים על שאתה מכיר משהי תזהר לא להיות מאוהב ולהסתנוור ולא לבחור לפי הרגש כי אז השכל לא שם לב לפרטים וברגע שאהבה הגדולה הזאת כביכול יורדת פתאום שמים לב לבעיות אז רציתי לשאול מה קורה אם באמת לפי השכל...

אנחנו נשואים כמעט עשר שנים, אברך ובת בית יעקב, יש לנו ארבעה ילדים אבל האהבה נגמרה בילד השני. זה אומר שנגמר לי החשק לבעלי, כאילו משהו בי נאטם והפך לאדיש. בהתחלה זה היה לי מאוד אכפת, ניסיתי לדבר איתו, להשקיע, לצאת וכו' אבל הוא לא הראה ענין ואמר שזו ילדותיות...

אני בחורה בת 22 ומעולם לא חוויתי קשר (או רגש רציני) עם בחור.  ואני ממש מרגישה שחסרים לי כלים שלבנות גילי (ואף לצעירות ממני) יש ושזה מה שמונע ממני להכיר בחור ולהתקדם איתו לשלב הזוגיות ובהמשך, כמובן, חתונה ובניית בית ומשפחה. הכרתי בחור בגילי לא מזמן, והתאהבתי. הרגשתי ממש חסרת...

אני מאוד רוצה לספר להורים אבל אני מפחד איך הם יגיבו כי בא נגיד שאני היחיד שעושה להם צרות בבית (בית חרדי) אני פשוט מפחד והיא כבר מדברת איך תראה החתונה שלנו ואיך יקראו לילדים ואיפה נגור וזה מלחיץ אותי אני לא יודע מה לעשות כי אני ממש אוהב אותה...

אני נשואה לבעל מושלם! פשוט כך! בעל שיודע להתנהג בכבוד אדיר לאישתו, שיודע להגיד את המילים הנכונות, שיודע לתמוך והכי חשוב, יודע לאהוב . כל פעם מחדש הוא מצליח להפעים אותי עם ההתנהגות שלו כלפיי... מלבד זאת שהוא בעל אוהב הוא גם אבא טוב לבן המשותף שלנו. וכל זה ברוך...