אני בחור ישיבה שנחשבת לרצינית מאוד. עד לפני זמן מה אני מכיר את עצמי כאדם חברותי, חיובי ובריא. בתקופה האחרונה בישיבה החלטתי להעלות הילוך ורמת האינטנסיביות עלתה מאוד. פחות זמן לדבר עם אנשים, לצחוק וכו' עם הזמן התחלתי יותר לאהוב את ההתבודדות מתוך אמונה שזמן איכות עם עצמי בונה אותי....
אשמח לשמוע את חוות דעתכם בקשר לעניין שמפריע לי בחיים: תקשורת עם אנשים בכלל ועם בנות בפרט. אני אסביר, אני סטודנט לפסיכולוגיה (כמה אירוני) ואני מתקשה מאוד ביצירת תקשורת עם אנשים סביבי. מאוד חושד באנשים ודי חי לבד. עכשיו, אם היה מדובר רק בזה הכול היה בסדר, הסיפור הוא הבנות....
כל החיים סבלתי מocd שמתבטא במחשבות זרות ולא רצוניות שאינן בשליטתי אני אוהבת מאוד את אבא שבשמיים, אני מתפללת כל יום,שומרת שבת ועושה הכל מיראת שמיים ואהבה כלפיו. המחשבות הלא רצוניות הן גם ריקות מתוכן וגם ללא שליטה ברמה שאני מוצאת את עצמי הרבה פעמים לא מבינה מה קרה, כאילו...
בני בן ה9 סובל מחרדות. תחילה היו חרדות סביב פחד שמשהו רע יקרה, פחד להיחטף, פחד למות וכיוצ״ב לאחר שחווה פאניקה גדולה, החל לספר לי שעולה לו חרדה גם על שמרגיש שאינו מחובר לה׳, שה׳ לא עוזר לו והוא לא יודע אם הוא קיים. ואני לא יודעת מה לענות לו....
אני אנסח את זה הכי פשוט. יש לי כרס שמביישת אותי מאוד. וכולם מעירים לי ופוגעים בי קשות בכל הזדמנות. אך לרוע המזל אין לי כוחות נפשיים להתמודד עם דיאטה. כלומר. אולי יש כוחות. אבל אני לא מוצא אותם. מאוד קשה לי לעשות כושר. וקשה לי לחשוב על מניעה מהאוכל...
אני מתמודדת יום יום עם דיכאון פחד מהעתיד אני לא מוצאת עבודה שאני באמת אוהבת ונהנית אז לכן יש לי מן פחד כזה שמחר אני יקום בלי כסף תופעה שבאמת קורית... קל לי להתעצבן על כל דבר קטן וגם המשפחה המורכבת שלי לא עושה טוב למצב... בגלל שאני בבית הרבה...
יש לי מכר בן 24 שלפי ההבחנה יש לו מחשבות טורדניות הוצע לו טיפול תרופתי ושיחות בשיטת קוגנטטיבי הוא לא מוכן לקחת טיפול ולא שיחות לפעמים אני תוהה האם הוא אוהב לסבול?
הבעיה שלי במילה אחת היא בדידות. בדידות שנמשכת מהילדות ועד עתה כשאין לי בן זוג. זו בדידות שנמשכת כבר מאד ימי בית הספר היסודי. אני תמיד זוכרת את עצמי בודדה בלי חברות.מאז ותמיד הרגשתי דחויה בכל חברה. לאורך השנים שרדתי. כך בתיכון, בסמינר, באקדמיה וגם בעבודה. אני לא מצליחה להבין...
לאחרונה אני מרגישה מודאגת אפרט בהמשך למה. וכתוצאה מכך מרגישה לחוצה וזה משפיע על המצב רוח שלי. אני בנאדם מאד שמח בלי עין הרע והדאגות משתלטות עלי , אני יכולה להיות בחתונה הכי שמחה שיש וכלפי חוץ אני שמחה אבל מבפנים אני מרגישה שמשהו מעיק עלי. אסביר את הדאגות שלי:...
אני בת 23 , רווקה חרדית וכל חיי שמרתי על עצמי. תמיד הייתי הילדה הכי טובה. אני בת למשפחה הרוסה עזבתי את הבית לפני חצי שנה ואני גרה לבד. אני לא יכולה לחזור לבית של ההורים שלי מצד אחד ומצד שני אני לבד. במהלך הדרך התחברתי למישהו מהעבודה. התחברנו עוד...
דלג לתוכן
