The Butterfly Button
משבר מהישיבה בישיבה

אני חרדי ולומד בישיבה חרדית, ואני עכשיו בתקופת "משבר", ואני מרגיש שכל מה שאני עושה בישיבה זה לחמם כיסא, אני לא לומד כלום, האם אפשר לומר לי איך לצאת ממצב כזה?

תשובה:


שלום לך, בחור יקר!

אהבתי מאוד את הניסוח של שאלתך, ואת הדמות התכליתית הניבטת ממנה.

למרות שהתנסחת בקצרה – גילית טפח וטפחיים על רגשי ומהלכי ליבך הזך. אתה לא אומר "משעמם לי", אלא "אני לא לומד כלום". משמע – הכאב הוא על אי הלמידה, ולא על הריקנות הנובעת מכך. וזה יפה, ומעורר הערכה! זה מצביע על רצון עמוק וכנה להיות שקוע בעולמה של תורה, שגם אם כעת אתה מתקשה במימושו – אתה בהחלט חפץ להגיע לכך.

איך ממלאים מצברים?

כל אחד יודע שמכונית שנגמר לה המצבר, לא יכולה לסייע לעצמה. כדי למלא אותו היא צריכה להתניע ולנסוע, ולשם כך – היא צריכה מצבר…

בדומה לכך, אדם ש'נגמר לו המצבר' והוא שרוי במשבר או בתקופת קושי, במקרים רבים לא מצליח לסייע לעצמו. כי כדי למלא את המצבר – הוא צריך לפעול, ואין לו כוח לעשות זאת…

והנה, בשאלתך הצגת כוח מופלא, שקיים רק אצל חלק קטן מהאנשים; במקום לשקוע בבור של עצמך, אתה פונה לאקשיבה, מחפש דרכים לאגירת כוח ורענון, ומגלה נכונות לקום ולפעול כדי לצאת מהמצב בו אתה חש שאינך עושה כלום! זוהי תכונה מיוחדת ומופלאה ומעוררת הערכה, שבכוחה לסייע לך רבות בחייך!

שאלות בירור

אמנם, משאלתך הקצרה כל כך – קשה ללמוד מספיק בכדי לנסות ולסייע בהארת כיווני חשיבה ספציפיים עבורך, ולכן אנסה להציג רשימת שאלות אפשריות, שדרכה אוכל אני, ותוכל גם אתה, לברר את מצבך האמתי ולנסות לגבש דרכים ואפשרויות להתנער ולשוב למצבך המעולה.

אגב, זוהי המלצה לכל בחור, ואולי לכל אדם, ששרוי בתקופה קשה, שישב ויגדיר לעצמו את התמונה בצורה חיה ומפורטת וכך יוכל לגבש לעצמו דרכים ליציאה מהמצב הזה.

ברשותך, הייתי רוצה שתדפיס את הרשימה הבאה, תשב במקום שקט, ותענה לעצמך בכנות על השאלות הבאות:

  • מתי בדיוק החלה התקופה הזו שאתה מכנה 'משבר'?
  • מה גרם לה? מה היה לפני כן ומה השתנה?
  • מה נקודת הקושי שלך כעת? התחושה שאינך טוב מספיק? תחושת השיעמום? קושי חברתי? אולי משהו אחר?
  • האם יש מקום מחוץ לישיבה שבו טוב לך? בית? חברים? מקום אחר?
  • האם יש לך דברים בחייך שמהם אתה כן תהנה ותמצא סיפוק?
  • לפי הגיל שרשמת אתה לכאורה בישיבה קטנה, בשיעור א' או ב'. האם הייתה תקופה בישיבה שהיה לך טוב?
  • האם יש לך חברה בישיבה? יש לך חברותות?
  • האם אתה ביחסים טובים עם הצוות?
  • האם יש זמנים מעטים שאתה כן לומד?
  • האם היו לך זמנים בעבר שבהם נהנית מהלימוד?
  • האם אתה מרגיש שאתה שולט בלימוד הגמרא ובהכנתה?
  • האם אתה מבין מה הטעם בלימוד הגמרא?

ולמרות שפנית לאקשיבה בכדי שאנו ניתן לך תשובה, לבי אומר לי לנסות ולהפנות אליך את השאלה חזרה; כיצד אתה, בחור יקר, חושב שתוכל לצאת מהמשבר הזה? חשבת על דרכים ורעיונות לפני שפנית אלינו? לעיתים האדם שיודע הכי טוב מה טוב לו – זה דווקא האדם עצמו.

אחרי שתגדיר את התשובות לשאלות הללו, ואולי גם לשאלות נוספות שתוכל לנסח בעצמך, יהיה לך כבר חצי פתרון ביד, שבעזרתו תוכל למצוא את הדרך הנכונה עבורך.

אם תרצה, אתה יכול כמובן לשוב לאקשיבה או אלי באופן אישי (המייל בתחתית העמוד) עם תמונה בהירה וברורה יותר של מצבך לאור הבירור שעשית, וכך נוכל לחשוב יחד ולגבש פתרונות מעשיים יותר כיצד לעלות על דרך המלך.

וזכור ידידי, יש רק אדם אחד בעולם שיכול באמת לעזור לך: אתה בעצמך!

אשמח לשמוע ממך, עלה והצלח!

ישראל כ.

[email protected]

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

האם הקרע סביב הגיוס מזכיר את ימי החורבן?
תודה רבה לכם על הפלטפורמה הזאת!! המצב בארץ מזעזע את כולנו, וכולנו מרגישים כלואים בסיטואציה שהשליטה שלנו עליה היא אפסית. יש לי שאלה מהצד התורני. בעיקרון, אם הייתי יכולה הייתי שואלת את השאלה הזאת את גדולי ישראל שמחליטים בסוגיות האלו , מאחר שאין לי אפשרות כזו ואין לי גישה גם...
בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
למה חשוב לחיות וכזה גרוע למות?
אני בת 22 ויש שאלה שמטרידה אותי כבר שנים. מה המשמעות של החיים? כאילו הבנתי שזה לעבוד את ה' וכו' אבל זה לא באמת ממלא כמה אפשר? למה זה כל כך גרוע פשוט למות כאילו למה אני אענה על זה בסך הכל לא באלי לחיות לא כיף לי… וואלה אין...
איך ארגיש קשורה לתורה שמדברת עלי כך כאישה?
אני נגמרת מבפנים ולקח לי המון זמן בכלל להעיז לכתוב את זה. אני באמת מנסה להיות חרדית טובה ויש לי פחד נוראי שהמחשבות האלה הן כפירה גמורה. אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר. רק אציין בהתחלה שגדלתי במקום פוגעני מאוד ואני מטופלת על זה, אז בבקשה אל תתעכבו...
לא רוצה לחזור לנפילות כמו לפני החתונה
בתור בחור רווק נפלתי הרבה בצניעות וקדושה באינטרנט ובמעשה (לבד). התחתנתי לפני חודש וחצי ומאז האירוסין (כמעט חצי שנה) שברוך ה' הצלחתי להפסיק עם זה לגמרי. היה לי חשוב להיות נקי וטהור לאשתי. בגלל הכדורים שהיא לקחה לחתונה כשנאסרנו זה התארך ונמשך יותר מהרגיל וכבר חודש שאנחנו אסורים ואין אור...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן