שלום לך

סליחה על העיכוב הגדול במענה לשאלתך החשובה.

אפתח בכך שכל שאלה שמציקה לך, יש לה מקום. ודווקא שאלות אלו, שאלות שפותחות לנו צוהר על השליחות אשר בעטיה אנו כאן, הן חשובות ביותר וראויות להישאל.

בכדי לעשות לעצמי סדר, אנסה לנסח את שאלתך/שאלותיך במילותיי,

א. מה התפקיד שלנו כאן, בשביל מה כל זה?

ב. האם תכלית החיים היא השכר בעולם הבא?

אם כן:

ג. האם כל החיים הרגילים, אלו שסביב ה"מעשים טובים" שלנו, הם חסרי משמעות?

ד. אם השכר מותנה בקיום תורה ומצוות, לשם מה נבראו כל מי שאינם חייבים במצוות?

אנסה לענות בשלבים ולהסביר את מה שני מבין בנושאים אלו.

ראשית חשוב להבין של"תכלית" יכולות להיות יותר משלב אחד. לדוגמה, מה התכלית של בניית שולחן אוכל? ובכן ברור שתכלית השולחן היא שיוכלו לאכול עליו, אבל אם נשאל את הנגר, כנראה התכלית לשמה בנה את השולחן היא פרנסה [שגם לה יש תכלית מסוימת…]. אם נשאל את הלקוח כנראה התכלית היא האכילה, אך אם נשאל אותו לשם מה הוא צריך לאכול [או לשם מה הוא זקוק לשולחן על מנת לאכול] כנראה נמצא תכליות חדשות, כמו לדוגמה, הוא אוכל בכדי להרגיש טוב, הוא רוצה שולחן לאכול ממנו, בכדי לאחד סביבו את בני המשפחה.

הרמח"ל שהזכרת כשמדבר על תכלית הבריאה, השאלה היא מצד הבורא. הרי לבורא לא חסר כלום [מעצם הגדרתו] ולכן אנו רוצים להבין לשם מה הוא התחיל בכלל עם כל הבריאה הזו. כאן מבאר הרמח"ל שלבורא היה רצון [רצון פשוט שלא נבע מחסר כלשהו] להיטיב, שדרך הטוב להטיב. ולכן ברא עולם מורכב ובו ברא את האדם, הנברא שהמבנה המורכב שלו מאפשר לו בחירה בטוב וממילא שכר, שכר שבשיאו מגיע לדבקות של הנברא בבורא שהוא הטוב הנעלה ביותר שניתן לקבל.

מצד שני ברור שגם בדברי הרמח"ל האלו אין הכוונה שבאופן שרירותי הבורא נתן לנו רשימת מצוות חסרי פשר ועליהם הוא נותן שכר. זה לא משחק שהמציאו בו כללים בכדי שלמשחק יהיה משמעות. ברור שהתורה היא רחבה ועמוקה, שהדרכים שהיא מלמדת אותנו הן טובות לא רק בגלל שהן מביאות לנו שכר. ברור שהחיים שהיא מלמדת אותנו לחיות, הם החיים הנעלים והמדויקים ומהווים תכלית עבור האדם בעולם הזה.

כשאנו מסתכלים על החיים בכללותם, כפי שמובן לנו שאדם צריך לעבור את גיל הינקות בכדי שיוכל להיות בר דעת ולבחור בטוב, כשם שאנחנו מבינים שאדם צריך לאכול, לשתות ושאר צרכים פיזיים בכדי לחיות. כך מובן שמכלול החיים מהווים חלק מהמטרה של האדם, החיים אינם רקע שחור וחסר משמעות עם נקודות משמעותיות בתוכו. אלא, כמו שהקלף שעליו נכתבים אותיות התורה הוא קדוש וחלק אינטגראלי מספר התורה, כך חיינו על כל חלקיהם מהווים יריעות רחבות המחזיקים בתוכן את האותיות הקדושות, את המעשים הטובים להם זכינו ואשר הופכים את חיינו כולם לקודש.

יתרה מכך, ברור ש"וחי בהם" אינו רק "כלל" שמורה על הצורך לדאוג לחיים שלנו כאן גם אם עבור כך אנו נאלץ לעבור על המצוות. הכלל הזה מלמד אותנו שעצם החיים כאן הם דבר חשוב בפני עצמו. שהחיים עצמם הם מטרה.

אם נוכל לסכם במילים פשוטות, המטרה של הבורא היא להיטיב. לשם כך הוא ברא את העולם ואת האדם. בתוך העולם הוא ברא טוב והמטרה שלנו היא לחיות על פי דרך הטוב ולדבוק בטוב. מכיוון שלצורך חיי הטוב נבראו החיים, החיים עצמם הם גם מטרה מקודשת.

נחזור רגע למשל של השולחן, נתמקד באחד מרגליו ונשאל אותו, מה התפקיד שלך כאן, מה המטרה שלשמה נוצרת. ברור שהמטרות מסביב הן רבות, מטרת הנגר אולי הייתה להשיג כסף לאוכל. מטרת הלקוח, להחזיק את השולחן שעליו יוכל לאכול. ועדיין, התפקיד של הרגל להיות רגל, עליו לעולם לא יניחו אוכל ועדיין הוא חלק מהגשמת המטרה.

הקב"ה ברא את היקום בכדי לתת שכר. בתוך זה הוא ברא עולם, עולם לא שלם ואנשים לא מושלמים. התפקיד של כולנו הוא להפוך את המציאות לטובה וקדושה יותר. לתקן עולם במלכות ש-ד-י. התפקיד של כל אחד הוא לממש את מקסימום הפוטנציאל הטוב שהוא יכול. או במילים אחרות להיות הוא. ה' נתן לנו תורה והיא מלאה בהדרכה ובדרך חיים, ועדיין למרות הפרטים הרבים, לכל אחד יש את היכולות המיוחדות וממילא את השליחות המיוחדת לו בתהליך הכללי הזה של העולם. כשכל אחד מקדם את עצמו ומשתמש במיומנויות שלו, העולם כולו צועד קדימה. "אם אין אני לי, מי לי. וכשאני לעצמי, מה אני".

שאלת לגבי מטרת הגויים בחייהם.

חביב אדם שנברא בצלם, הבחירה בטוב שייכת בכל בן אנוש ומחייבת את כל בני האדם. כשם שברור לנו שכל אדם שבוחר ברע נענש על כך, כך צריך שיהיה ברור שכל מי שעושה טוב מקבל על כך שכר. מטרת כל אדם ושליחותו בחייו היא לעשות את הטוב שהוא יכול ליצור בעולם, גם אם מדובר במי שצווה "רק" בשבע מצוות.

ישנם דרכים רבות לראות את תפקידם של הגויים בעולם, למה לא נבראו כולם במצב של ישראל או לחילופין לשם מה נבראו כאלו שלא [תוכל לדוגמה לעיין בדרך ה' לרמח"ל חלק שני פרק ד'], אשתף אותך במה שהכי קרוב ללבי [נראה לי שראיתי את הרעיון ב"שפת אמת"].

התפקידים של החלקים השונים באנושות אינם אמורים להתנגש זה בזה, אדרבה, כל האנושות היא בעצם "גוף" אחד שלכל אחד מ"אבריו" תפקיד משלו. כפי שבגוף הפיזי, למרות שהכול גוף אחד, ברור שאין להשוות בין התפקיד של האצבע לבין זה של המוח, בין האוזן ללב, לא רק כשיש מצב חירום חשוב מאוד לזכור מה העיקר, גם במצב רגיעה חשוב לדעת מי מוביל, האם המוח, הלב או האצבע הקטנה. ועדיין למרות ההבדל הברור בחשיבות התפקידים, אין זה אומר שחלק אחד מיותר או שניתן לזלזל בו חלילה, כל איבר שלא יעמוד במה שמצופה ממנו יחליש את הגוף כולו.

עם ישראל שנבחר מבין האומות בזכות בירור אחר בירור, בזכות אבות האומה וממשיכיהם, זכו לתפקיד חשוב ומחייב במיוחד. התפקיד של להוביל את העולם לתיקון מחייב מאוד ומצריך הרבה יותר דיוק. ועם זאת, כל אדם שבוחר בטוב ועושה טוב הוא חלק בתכלית של העולם.

מקווה מאוד שדבריי יועילו לך ויפתחו בפניך דרכים להמשך הבירור, בהצלחה רבה!

מנחם ס.