שלום לך,
קודם כל אני רוצה להביע את הערכתי לך, שהשאלות הללו מעסיקות אותך ומטרידות את מנוחתך. זה מראה על רמה גבוהה של אמונה והענקת חשיבות ראויה לעקרונות היסוד של חיינו.
בטרם ניכנס לעסוק בכוונותיו של הקב"ה, עלינו לזכור שני עיקרים חשובים:
א. רצון ה' הוא מהות הקיום, להבדיל מרצון שלנו, שהוא נבדל ממהותנו ומעצם קיומנו.
ב. כפי שאמר ר' יוסף אלבו בספר העיקרים (עיקר ל) כשנשאל על מהות הי"ת: "לו ידעתיו, הייתיו".
המשמעות של שני עקרונות אלו יחדיו, שאין באפשרותנו לומר בוודאות מה היה רצון ה' בבוראו את העולם או את האנושות, אך אנחנו יכולים לשער לפי דעתנו, לפי ההשפעות שיש לזה עלינו ולפי שיקול מוסרי של מה הדבר דורש מאיתנו.
לגופו של ענין, לכאורה יש לחלק את השאלה לשתי רמות דיון:
האחת, מדוע בכלל ברא הקב"ה את העולם ובתוכו האנושות.
השניה, אם אכן ברא את האנושות, מדוע היא כה מורכבת.
הראשונים מלמדים אותנו, שבאמת לקב"ה לא היה חסר כלום ללא העולם; "אשר מלך בטרם כל יציר נברא… ואחרי ככלות הכל, לבדו ימלוך נורא" (פיוט אדון עולם).
אך מכיון ש"התכלית בבריאה היה להטיב מטובו יתברך לזולתו" (רמח"ל, דרך ה', חלק א פרק ב) לפיכך ברא ה' את העולם כולו, כדי לברוא אדם בעל בחירה. שכן רק הבוחר בטוב זכאי לקבל את הטוב הצפון לו, ששמר לו הקב"ה; "שלהיות הטוב שלם, ראוי שיהיה הנהנה בו בעל הטוב ההוא" (שם). זאת אומרת, שההנאה הגדולה שיש לאדם מקניינו, הוא כאשר קנה אותו במאמץ ולא כשהגיע אליו במקרה. כפי שעשיר נהנה מעושרו הרבה יותר כאשר קנה אותו בעמל, לאט לאט, לעומת מי שזכה בבת אחת בלוטו. כך, רק כאשר אדם עמל לזכות בטוב שהקב"ה רוצה להעניק לו, ומקבלו בזכות ולא במתנה, רק אז אותו טוב שלם ואמיתי. מסיבה זו ברא ה' את העולם עם חוקים של שכר ועונש, כדי שכאשר יעניק לאדם שכר, יוכל האדם ליהנות ממנו בשלמות.
לאור זאת, היכולת לבחור בין טוב לרע, היא תנאי הכרחי לאותו טוב שלם. כי אם אדם לא יוכל לעשות רע, מדוע יגיע לו שכר על כך שעשה טוב? הרי זה טבעו! ולכן, יכולת הבחירה היא הכלי הראשי שברא ה' להגשמת אותה מטרה – להיטיב. כל שאר היצורים, שאינם בעלי בחירה, ובודאי הצומח והדומם, האנרגיה וחוקי הטבע, כל אלה אינם חלק ממטרת בריאת העולם אלא רק אמצעים להגשמת אותה מטרה, וניתנו לשימוש האדם. האדם, היצור בעל הבחירה, הוא הוא מטרת בריאת העולם. פרי היצירה. בעל הבחירה.
ממילא נבין, שמותר האדם מן הבהמה הוא דוקא בעושר המחשבות והרגשות שלו, ביכולתו להתבונן בצורה מושכלת על אירועים ודברים, ולבחור כיצד להגיב. וככל שמנעד המחשבות, הרגשות ואפשרויות התגובה שלו רבים יותר, כך גם רחב מנעד הבחירה שלו. על אף שגם האדם וגם בעלי החיים נוצרו עפר מן האדמה, הרי שהיותו אדם מודגש דוקא בעושר הבחירה, לעומת בעל החיים שמונע מאינסטינקטים בעלי מגוון מוגבל מאד, יחסית לאדם, ובעלי יכולת מוגבלת ביותר להתעלות מעל האינסטינקטים הללו.
האדם, לגודל רוחו והיקף מחשבותיו ורגשותיו, יכול להתבונן על עצמו במבט מוסרי. יכול לשפוט בין טוב לרע. זו גדולת רוחו, רוח האלוקים המפעמת בקרבו, המתנשאת והמרחפת גבוה גבוה מעל כל היצורים האחרים.
לסיכום: בשאלתך, עמדת על סוד היצירה. על אף שאין לנו יכולת לומר בודאות מדוע עשה ה' את שעשה, נראה שבעצם מדובר ברמה אחת של דיון: רצון ה' להיטיב מחייב מתן שכר, שמחייב בחירה חופשית בין כמה שיותר אפשרויות. משום כך נברא העולם, נברא האדם ונבראה הבחירה המגוונת כל כך.
"פרי הארץ, לגאון ולתפארת" (תפילת טל).
אני מקווה שתשובתי מסברת את דעתך. ככל שאת רוצה לברר דבר נוסף, את יכולה לפנות אלי שוב, ככל שתחפצי.
קיץ בריא,
יחזקאל
[email protected]
דלג לתוכן
תגובה אחת
יש אנשים (או ישויות) שנהנים לראות אחרים סובלים.אולי סתם אנחנו ממלאים תאווה של אלוקים.
כמה שאחנו מורכבים אלוקים עוד יותר מורכב ואי אפשר באמת להבין מה הוא רוצה מאיתנו.
דבר אחד בטוח,שלעולם לא נוכל לדעת מה אנחנו באמת עושים במקום הזה שנקרא עולם.