שלום לך אחות אהובה ומיוחדת!

כמה מרגש לראות את המסע המדהים שלך מלא האנרגיה והשקיקה. הלוואי על כולם חיפוש אמיתי כזה.

ראשית, עולה מתוך השאלה שלך תחושה חזקה של בושה. את מתביישת לשאול, מתביישת שאת לא יודעת, מתביישת שלא מצאת….

בושה היא תכונה נהדרת ויהודית מאוד. הבושה היא הדעת. אדם וחוה אחרי בריאתם היו ערומים, ולא התביישו כלל. רק אחרי שניתנה בהם דעת, הרגישו לא נעים… ואז הלביש אותם אלוקים כותנות.

מי שמתבייש זה סימן שהוא מבין שהוא לא מבין וזה יפה ומלמד שהוא בדרך הנכונה.

אבל, יש לשים לב לא ליפול במצודת בושה שאינה נכונה ואינה מקדמת. חכמים במשנה כותבים 'לא הבישן למד'. אם תלמידך ביישן, דבר ראשון עזור לו להתגבר על בושתו, כדי שיוכל ללמוד עוד ועוד.

במדרשה שאת נמצאת יש פער בין הידיעות של הבנות. וזה טבעי מאוד. ברור שגם בנות שהן היום ידעניות גדולות, היו לפני שנתיים ידעניות פחות. וגם את עוד שנתיים בעזרת השם תהיי במקום אחר.

רק מה? את רוצה להאיץ את הקצב, בשקיקה, כמו שכתבת. רוצה לרוץ קדימה, לשעוט ולחבק את העולם היפה שגילית. אין דבר יותר מתוק ויותר מעורר השראה מהמרוצה הזו.

אבל, יש לשים לב, גם לא לרוץ מהר מדי, כי כידוע ריצה מהירה נושאת בחובה סיכונים.

איך תדעי מתי מדובר על תהליך טוב ומאוזן, ומתי מדובר על ריצה מהירה?

שוב, אצטט את דברי החכמים במשנה בהמלצתם לאדם שרוצה להיות עובד השם אמיתי 'עשה לך רב וקנה לך חבר'…

חוץ מאותם רבנים ומדריכים שהם מורים לכלל. כדאי שהאדם  יתאמץ ויחפש לו דמות שיכולה להוות מעין חונך רוחני שמכיר את החניך ומורה לו דברים על פי דרכו, אישיותו והקצב המתאים לו.

עבורך,  מכיוון שאת זקוקה לליווי צמוד מאוד בתחילת הדרך, כדאי שתחשבי איזו דמות את מכירה, יודעת הלכות היטב, בעלת השקפה ישרה, בעלת ניסיון עם בנות וכו'…

שתוכל לתת לך את כל ה'טיפים הקטנים' וסודות המקצוע שרכשה לעצמה במשך השנים, או שהם מובנים מאליהם בשבילה כי נולדה לתוך מציאות כזו.

כדאי שתהיה זו דמות שהיא כבר שנים לא מעטות בעולם שמירת המצוות. ויש לה פרספקטיבה נכונה לגבי מינונים של כל דבר.

כדאי שתהיה זו מישהי שמכירה אותך, או לחילופין רוצה להכיר אותך יותר לעומק.

ותדע להתאים  לך את התשובות על פי אופייך ומידותייך.

למה כוונתי? והלא אם יש הלכה אז ההלכה מחייבת את כולם. לא כן?

בשאלתך ניכר ערבוב מסוים בין התחומים (לא להתבייש! את לא אמורה לדעת דברים שלא למדת עדיין J ). הלכה, מנהג, קבלה יפה, קודים חברתיים ועוד.

וחשוב להיזהר לא לאמץ את הכל בבת אחת. בכוונה כתבתי את הדברים בסדר הזה.

הלכה- שהיא מחייבת כל יהודי. וצריך לדעת אותה היטב, לא להחמיר בה יותר מדי וכמובן לא להקל ראש.

מנהג- שקשור לפעמים לתפוצות ישראל והוא לא תמיד נחשב כדין.

קבלה יפה- שצריכה להתאים לאדם ולסיטואציה.

וקודים חברתיים- שבפרוש עוזרים לאדם להתערות יפה בסביבתו החדשה, אך גם איתם צריך לפעמים להתגמש לפי העניין.

איני יודעת בת כמה את, וכמה עמוק את בתוך התהליך. ולכן אמליץ לך באופן שטחי על ספר יסודי  נחמד ומאיר עיניים שכתב הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לישראל.

'הנחת יסוד'. זהו ספר בסיסי למתחילים.

כמובן שישנם ספרים רבים נוספים, כמו קיצור שולחן ערוך- העוסק בעקרי ההלכה. אך אני מניחה שאתן עוסקות במדרשה בעניינים הלכתיים.

ספר התודעה- הסובב סביב מעגל השנה ובו אוצר בלום של הלכות, מנהגים והרחבות מרתקות בענייני יהדות.

לגבי השאלות הספיציפיות ששאלת,

לגבי נטילת ידיים אחרי השרותים, הברכה היא 'אשר יצר את האדם וכו'…'

אין בעיה ללכת עם סנדלים צנועים,  מומלץ כמובן לגרוב גרביים תחתיהם.

ברכת המזון היא מן התורה וכדי לכבד את הברכה ולקיים את המצווה ביישוב הדעת, יש לשבת.

לק/ מחזק ציפורניים, הוא עניין של סגנון ולא של הלכה.

מבחינה הלכתית אין בעיה לשים לק. (כמו בכל עניין שבלבוש כדאי לנהוג בעדינות וסולידיות), יתכן שאת מוקפת בבנות שאין זה לטעמן וסגנונן או לחילופין שאת לומדת במקום שזה לא מקובל. ואז כמובן תרצי להתאים את עצמך אליהן.

לסיכומו של עניין, סבלנות רבה ידידתי. זהו תהליך ארוך, מרתק ואינסופי. לא רק עבורך גם עבורי כחרדית מבטן ומלידה. לומדים כל הזמן, מחפשים כל הזמן, שואלים כל הזמן, ובעזרת השם מתקרבים כל הזמן עוד.

אשמח מאוד להיות לעזר, בטלפון/מייל/פנים אל פנים. את מוזמנת בכל לב לשאלות גדולות כקטנות.

זכות היא לי!

שירה.

[email protected]